מאת:

ביום 13.10.2015 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון, בתיק ע"א 805/14 ינקו ויייס אחזקות 1996 בע"מ נ' פקיד שומה חולון, הקובע כי ניתן לטעון להתיישנות בכל שלב במהלך המשפט, אף בערעור, וכן שב וחזר בית המשפט על ההלכה לפיה בדיקת ההתיישנות תיעשה לפי המועד בו נתקבלה שומה מנומקת אצל הנישום, ולא די בכך שהשומה שודרה במחשבי רשות המסים טרם חלוף תקופת ההתיישנות. שומה שלא תישלח לפי המסגרת הקבועה בחוק, תבוטל.

קביעת שומה יכולה להיעשות רק בתוך מסגרת הזמנים הקבועה בסעיף 145(א)(2) בפקודת מס ההכנסה - בתוך שלוש שנים מתום שנת המס שבה נמסר לו הדו"ח, או בתוך 4 שנים, בכפוף לאישור המנהל. אילו השתהה פקיד השומה וחלף הזמן הקבוע בחוק, מושתק פקיד השומה מלטעון כי דיווח ההכנסה שהוגש ע"י הנישום אינו נכון, ולפי דו"ח זה בלבד ימוסה אותו נישום.

התכלית לקביעת מועד להתיישנות בעניין מיסוי הינה, בין היתר, לצמצם את חוסר הוודאות המשפטית והכלכלית של האזרח, ובכך מבקשת להציב גבולות ברורים ובלתי מתפשרים לסמכויותיו של פקיד השומה, גם במקרים בהם השיהוי נעשה בגין נסיבות שאינן תלויות בפקיד השומה, ואף אם מדובר בשיהוי זניח בלבד.

בפסיקות קודמות נקבע כי גם במקרים בהם ידע הנישום, בטרם חלוף התקופה הקבועה בפקודה, כי פקיד השומה מתעתד להוציא שומה לפי מיטב שפיטתו או אף כי יצאה שומה אך זו טרם התקבלה אצלו (כך למשל, כאשר מייצגו של הנישום נחשף לקיומה של שומה מעיון במערכת שע"מ), אין נפקא מינה לידיעתו על כך, ובהיעדר קבלת השומה אצל הנישום במסגרת הזמנים הנדרשת, השומה בטלה.

בתיק ע"א 805/14, המועד האחרון להוצאת השומה לפי סעיף 145(א)(2) לפקודה היה בסוף שנת המס 2004. אולם, השומה לפי מיטב השפיטה נשלחה לנישום רק ביום 26.1.2005. על אף שעד לסוף שנת המס 2004 שודרה השומה למערכת רשות המסים, קבע בית המשפט כי שידור השומה אינו מהווה את מיצוי חובותיו של פקיד השומה, ועל כן, ומאחר והשומה נשלחה אל הנישום בחלוף המועד הנדרש, השומה בטלה ויראו את השומות העצמיות כסופיות.

פקיד השומה טען כי יש לדחות את טענת ההתיישנות מבלי לדון בה לגופה, מאחר והיא נטענה רק בערעור, ולא במועד האפשרי הראשון. בית המשפט דחה טענות אלה לאור פסיקה קודמת (רע"א 1830/14) אשר קבעה כי בסמכות בית המשפט לאפשר לנישום להעלות טענות חדשות בשלב הערעור, תוך הבטחה כי אפשרות זו לא תנוצל לרעה או תפגע בצד השני או בתכלית הדיונית, וזאת על מנת לוודא כי השומה תהיה שומת אמת.
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הקצאת מניות בפרמיה בדין הישראלי - הגדרה, יתרונות והיבטים משפטיים

מאת: אלי דורון, עו"ד

במאמר זה נסביר מהי הקצאת מניות בפרמיה לפי הדין הישראלי, נבחן את יתרונותיה לחברה ולמשקיע, ננתח היבטי מס רלוונטיים (לרבות מתי ההקצאה עלולה להיחשב “אירוע מס”), ונדגיש את החשיבות של ליווי משפטי בעריכת העסקה, לרבות התאמות בתקנון והסכמות בין בעלי המניות.

מס הכנסה מבקש מס נוסף, מה עלי לעשות?

מאת: אלי דורון, עו"ד

תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.

מכירת מניות בחברה - מדריך מקיף לפי הדין הישראלי

מאת: אלי דורון, עו"ד

להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.