6/5/2015
בישראל חלה על נישומים חובה כללית לנהל פנקסי חשבונות בגין הכנסות מעסק או משלח-יד אשר על פיהם אמורים להיות מוגשים הדוחות התקופתיים לרשויות המס מכוח סעיף 130 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961. פנקסי החשבונות הן למעשה אינדיקטור המהווה ראיה ראשונית בדבר נכונות הדו"ח שהוגש לרשויות המס. כך, ככל שמנהל מע"מ או מס הכנסה מוצא ליקוי בניהול פנקסי החשבונות או מוצא כי אלו נוהלו בשיטה שאינה תואמת למחזורו של העוסק, רשאי הוא לפסול את ספריו, לא להתיר את ניכוי הוצאותיו, להטיל עליו סנקציות שונות ואף לפתוח כנגדו בהליכים פליליים.
לעניין זה חשוב לציין, כי על פי הוראות ניהול ספרים יש לשמור את מערכת החשבונות "במשך 7 שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת או במשך 6 שנים מיום הגשת הדוח על ההכנסה לאותה שנת מס, הכל לפי המאוחר." החוק מפרט הוראות מדויקות בדבר אופן וסוג הפנקסים שנישום מאן דהו חייב בניהולם, זאת על פי קריטריונים בדבר סוג עיסוקו, מחזורו או מספר המועסקים בו ולעיתים בשילובם יחד, זאת בהתאם להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 יחד עם הוראות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973. במסגרת ההוראות דנן נקבעו שתי שיטות לניהול מערכת חשבונות:
מערכת חשבונות חד צידית - מבוססת על רישום העסקאות בצד אחד בלבד (לא קיים צד זכות וצד חובה כפי שמקובל במערכת חשבונות כפולה). לפי שיטה זו רושמים בספרי החשבונות רק את חשבוניות ההכנסות ואת חשבוניות ההוצאות. מערכת חשבונות חד צידית משקפת רק את התנועה במזומנים ואת הרווח וההפסד של העסק, והיא מאפיינת עסקים קטנים ובינוניים בלבד.
מערכת חשבונות דו צידית (כפולה) - מבוססת על רישום כל פעולה כלכלית של העסק, הניתנת לכימות בערכים כספיים, במערכת חשבונות בה לפחות חשבון אחד מחויב, וכנגדו לפחות חשבון אחד מזוכה (הרישום במערכת זו הוא אפוא "רישום דו-צדדי"). כמו כן, בכל פעולה הנרשמת באופן זה במערכת החשבונות, נשמר האיזון בין סכום החיוב לבין סכום הזיכוי, כך שבמערכת החשבונות מתקיים בכל רגע נתון איזון בין סכום יתרות החובה לבין סכום יתרות הזכות.
באופן טבעי, בהתאם למגמת חדירת הטכנולוגיה והמחשוב לכל תחומי החיים ובהם גם לבתי העסק, הכיר המחוקק בניהול חשבונות וניהול פנקסים דרך מערכת חשבונות ממוחשבת הכפופה למספר דרישות כגון: הפקה זמינה של פלט חזותי ופלט מודפס של כל רשומות הקובץ הקבוע או חלק מהן, לפי סדר רישומן, תוך ציון המספר העוקב של כל רשומה; ציון הפרטים האלה בפלט חזותי ובפלט מודפס; בדיקת רצף המספרים העוקבים של תיעוד פנים; גיבוי יזום של מערכת החשבונות הממוחשבת ועוד. בכל מקרה, כל תוכנה לניהול הנהלת חשבונות טעונה רישום במרשם התוכנות המתנהל ברשות המסים וכן חובה עליה לעמוד בדרישות מנהל רשות המיסים. עינינו הרואות, כי המחוקק העניק חשיבות רבה לאופן ניהול מערכת החשבונות על ידי הנישום ובהתאם לכך קבע הוראות רבות ומגוונות אשר תואמות את אופיו של העוסק, תחומי עיסוקו, מחזורו וכו', זאת על מנת לגבות את תיעוד ההכנסות וההוצאות של הנישום בצורה מיטבית. אי עמידה בדרישות החוק גוררת אחריה לא רק חבות אזרחית לדווח ו/או לשלם את המס אלא גם אשמה פלילית ומשכך קיימת חשיבות לשקיפות מול רשויות המס במסגרת הדיווח ככלי למניעת חשיפה במישור הפלילי.