31/12/2014
לאחרונה פרסמה רשות המיסים החלטת מיסוי המגדירה את המונח "קרוב" לעניין "נאמנות קרובים".
המדובר בנישום תושב ישראל ונהנה בנאמנות (להלן: "הנישום" או "הנהנה"). לנישום אח, תושב מדינה זרה (להלן: "המדינה הזרה") המתגורר בה שנים רבות, אשר נשוי לאישה תושבת המדינה הזרה שמעולם לא הייתה תושבת ישראל (להלן: "הגיסה" או "יוצרת הנאמנות").
הגיסה הקימה נאמנות לפני שנים רבות והקנתה לה כספים (להלן: "הנאמנות"). הנאמן בנאמנות הינו אזרח ותושב זר (להלן: "הנאמן"), ואחד הנהנים בה הוא הנישום.
עד יום 31.12.2013 סווגה הנאמנות על ידי הנאמן כ- "נאמנות יוצר תושב חוץ" – בהתאם להוראות סעיף 75ט לפקודת מס הכנסה כנוסחו של הסעיף עובר לתיקון 197 לפקודה, שכן יוצרת הנאמנות הייתה והינה, כאמור, תושבת חוץ החל מיום יצירת הנאמנות ובמשך כל חיי הנאמנות ועד היום. בנוסף, הקמת הנאמנות וההקניות לנאמנות היו בתום לב והנישום מעולם לא העניק ליוצרת הנאמנות, במישרין או בעקיפין, כל תמורה או שירות בגין הכללתו כנהנה בנאמנות, ולנישום אין ומעולם לא הייתה היכולת לשלוט או להשפיע, במישרין או בעקיפין, על אופן ניהול הנאמנות, על נכסי הנאמנות, על קביעת נהנים בנאמנות שלא מכוח קביעה של יוצרת הנאמנות, על מינוי הנאמן או החלפתו, או על חלוקת נכסי הנאמנות או הכנסת הנאמנות.
במסגרת פנייתו של הנישום אל רשות המיסים, ביקש הוא לקבוע כי יש לסווג את הנאמנות כ"נאמנות קרובים" – כמשמעות מונח זה בסעיף 75ח1(ב)(2) לפקודה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 197 לפקודה, מאחר שבין יוצרת הנאמנות לבין הנהנה, תושב ישראל, מתקיימים יחסי קרבה לפי פסקה (1) של ההגדרה "קרוב" שבסעיף 88 לפקודה, וכן מאחר שמתקיים בנאמנות כל האמור לעיל. רשות המיסים דחתה את בקשת הנישום וקבעה כי הנאמנות אינה עומדת בהגדרת "נאמנות קרובים" כמשמעות מונח זה בסעיף 75ח1(ב) לפקודה, ולכן יש לסווגה כ"נאמנות תושב ישראל" כמשמעות מונח זה בסעיף 75ח1(א) לפקודה באופן שבו יחולו עליה הוראות סעיף 75ח1(ג) לפקודה – היינו יחולו עליה ההוראות החלות על "נאמנות תושבי ישראל" ויראו את הכנסת הנאמן שהכנסתו של יחיד תושב ישראל ואת נכסי הנאמן כנכסיו של יחיד תושב ישראל, זאת מהנימוקים הבאים:
- על מנת שנאמנות תסווג כ"נאמנות קרובים" עפ"י סעיף 75ח1(ב)(2) לפקודה יש לבדוק, בין היתר, כדרישת הסעיף, כי מתקיימים יחסי הקרבה הנדרשים בין כל היוצרים לבין כל הנהנים, תושבי ישראל בנאמנות;
- את יחסי הקרבה הנדרשים יש לבחון מנקודת מבטו של יוצר הנאמנות, שכן היוצר הוא מייסד הנאמנות, הוא המקנה את הנכסים לנאמנות, והוא הקובע את הנהנים בה – היינו, יש לבחון האם כל נהנה, תושב ישראל, הינו "קרוב" של כל יוצר בנאמנות, ולא להיפך;
- במקרה הנדון בהחלטת המיסוי, עפ"י פסקה (1) להגדרת המונח "קרוב" בסעיף 88 לפקודה, לא ניתן לראות באח של בן הזוג של יוצרת הנאמנות (הנישום) כ"קרוב" של יוצרת הנאמנות, שכן לפי פסקה (1) להגדרת המונח "קרוב" בסעיף 88 לפקודה בן-זוג של אח הינו בגדר "קרוב", אך מאידך – אח של בן הזוג אינו בגדר "קרוב".
על כן, נקבע כי על הנאמן בנאמנות לפתוח תיק לנאמנות בפקיד השומה של נאמנויות, ויגיש לפקיד השומה את כל ההודעות, הדיווחים והדו"חות, שנאמן ב- "נאמנות תושבי ישראל" כמשמעות המונח בסעיף 75ז לפקודה, נדרש להגישם החל מיום כניסתו לתוקף של תיקון 197 לפקודה ואילך.
עוד נקבע כי יוצרת הנאמנות והנהנים בנאמנות יגישו לפקיד השומה הרלבנטי את כל ההודעות, הדיווחים והדו"חות אשר יוצר ונהנה בנאמנות תושבי ישראל נדרשים להגישם החל מיום כניסתו לתוקף של תיקון 197 לפקודה ואילך.