השגה במסלול ירוק וערר במסלול האדום: מהן ההבדלים ומה צריך לדעת?
מעט אחרי שפרצה מלחמת "חרבות ברזל", פרסם משרד האוצר כי ישנם שלושה מסלולים לטובת קבלת פיצוי בגין נזקי מלחמת חרבות ברזל, כאשר שנים מהמסלולים הינם מסלולים "ירוקים" ומסלול אחד, שהינו מסלול הפרמיום – המסלול ה"אדום".
המסלול הירוק
שני המסלולים הירוקים למעשה חלו על כל שטח מדינת ישראל, כאשר ישובים סמוכי גבול היו יכולים לתבוע פיצוי ע"פ שני המסלולים הירוקים ובעוד שאלו המרוחקים יותר מקו העימות, דוגמת תל אביב וחיפה זכאים היו להגיש תביעה במסלול הירוק על פי מסלול "הוצאות מזכות" שאפשר להם לתבוע פיצוי שהינו חלק מההוצאות הקבועות של העסק, אלו שאינן נחסכות עקב המלחמה וזאת בכפוף לכך שמחזורי העסק ירדו בתקופת ההשוואה בשיעור של 25% ויותר.
בין שני המסלולים הירוקים קיים פער משמעותי, שכן במסלול ירוק המיועד לעסקים הסמוכים לגבול ניתנה אפשרות להגיש תביעה ב-"מסלול מחזורים", בעוד שאלו המרוחקים יותר לא היו יכולים לקבל פיצוי בגין מסלול זה וכל יכולתם לפיצוי הוגבלה לפיצוי בגין השתתפות בהוצאות קבועות ולא מעבר לכך.
שני המסלולים הירוקים, בדומה למסלול הקורונה, חוקקו במיוחד לטובת מלחמת חרבות ברזל וחודשו מידי חודש, ומשכך הינם מסלולים ייעודים, שהמטרה העומדת בבסיסם היא סוציאלית: לסייע לעסקים להישאר עם הראש מעל לפני המים ולקבל פיצוי במהירות לפי נוסחה שלכאורה אמורה להיות פשוטה, במהירות וביעילות וזאת דרך נוסחה מוגדרת וקבועה לכל העסקים, כשלמעשה מסלולים אלה אינם תואמים עסק ספציפי, אלא כאלה שיש בהם כדי להעניק פיצוי מהיר לעסקים מבלי לבחון לכאורה את העסק לעומקו. הכול נעשה לטובת סיוע לעסקים שהרי כידוע יש חשיבות מכרעת במתן מענה כלכלי לעורף מתוך מטרה ליתן לצבא את הגיבוי הנדרש לטובת קידום מטרותיו, מבלי שהעורף במהלך או עקב המלחמה יקרוס.
המסלול האדום
במקביל למסלולים הירוקים ישנו מסלול "אדום". מסלול זה, לא חוקק לטובת המלחמה דנן והנו מסלול שקבוע בחוק מס רכוש משנת 1961, והמטרה שלו היא למעשה לממש את הברית שהתגבשה בין המדינה שעודדה התיישבות סמוכת גבול מיום היווסדה לבין האזרחים שנענו להפצרות המדינה.
לגישתנו, המסלול האדום מחייב את המדינה לפצות את אלו שבחרו להיענות להפצרות המדינה ומשכך התיישבו בסמוך לגבול, בפיצוי כלכלי המנטרל מלחמה, כלומר להעמיד אותם כלכלית במקום בו יכלו הם להימצא באם המלחמה כלל לא הייתה פורצת, משמע פיצוי פני עתיד, הרואה לנגד עיניו מצב בו אין בנמצא מלחמה, מצב בו אנו שואלים את עצמנו היכן היה נמצא הניזוק לו לא הייתה מלחמה ולפצות אותו בהתאם.
המסלול האדום הוא אופטימאלי, והיחיד שנותן לניזוק פיצוי מלא בגין הפסד או מניעת רווח עקב הלחימה. מדובר במסלול שאינו מותנה בהחלטות ממשלה משתנות, זהו מסלול קריטי קבוע, אשר מאפשר לתבוע שלא על פי נוסחה החלה על כולם, אלא מאפשר לתבוע ראשי נזק רבים שכלל לא מופיעים במסלול הירוק, כמו לדוגמא:
-
פיצוי בגין פרויקטים שלא יצאו אל הפועל
-
ביטולי של עסקאות
-
פיצוי בגין מלאים שאבדו
-
פיצוי בגין צמיחה שנבלה
-
פיצוי בגין תקופת התאוששות לאחר המלחמה
-
פיצוי בגין הזנחה ופגיעה בנכסים עקב פינוי
משתוארו המסלולים, יובהר, כי מנהל מס רכוש קיבל עד כה לטיפול אלפים רבים של תביעות ירוקות, כאשר בחלק גדול של המקרים שולמה המקדמה במיידי ובחלק אף כבר התקבלה החלטה סופית בתביעה הירוקה. יחד עם זאת, יובהר כי גם בעת הגשת תביעה הירוקה, על מנהל מס רכוש חלה החובה לראות כי יש בנמצא קשר סיבתי בין הפיצוי לבין המלחמה ואם אין בנמצא קשר, למעשה הזכאות מתבטלת או מתכווצת.
פיצוי שהתקבל ביתר
בימים אלו מנהל מס רכוש וצוותו בודקים את התביעות הירוקות, אחת אחת, בודקים את הניזוקים שקבלו פיצוי, בודקים את שנעשה, בודקים את ההתנהלות של כל עסק ועסק שהגיש תביעה במסלול הירוק ובמספר גדול של מקרים מגיע מנהל מס רכוש למסקנה כי הפיצוי ששולם גבוה מכפי שהניזוק זכאי היה לקבל, לדוגמא משום שהמחזור שנה קודם היה גבוה באופן חריג ועל סמך מגוון של טיעונים משפטים נדרשים ניזוקים רבים להשיב כספים.
בחלק גדול של המקרים לניזוק כבר אין את הכספים ו/או את היכולת להחזיר את הכספים, ובחלק אחר של המקרים המדינה לא מאשרת את כל התביעה הירוקה ומשלמת לניזוק רק חלק קטן מהסכום אותו הוא תבע על סמך המסלולים הירוקים. עצם דרישת המדינה מניזוקים להחזיר פיצוי שהתקבל במסלול הירוק ו/או לא לאשר את כל הפיצוי, מכניס ניזוקים רבים למצוקה קשה, ואלו נכנסים לא אחת למערבולת כלכלית.
באשר לאלו שתביעתם הירוקה לא התקבלה בשלמותה, מצאנו לנכון להבהיר כי אל לו לניזוק להישבר, במיוחד לאור העובדה לפיה יש לא אחת פער ניכר בין הפרשנות של מס רכוש להוראות החוק והמסלול הירוק לבין עמדת הניזוק. פרשנות החוק והנושא רחוקה מלהיות שחור או לבן, וכל אלה לא אחת מציפים הרבה מחלוקות והרבה שאלות אשר בסופו של יום, שגורמות למנהל מס רכוש לדרוש כספים בחזרה או בכלל לא לשלם לניזוק את הנתבע על ידו במסלול הירוק.
השגה, ערר וערעור
לגבי כל אלו המאוכזבים מהמסלול הירוק, לגבי כל אלו הנדרשים להחזיר כספים ו/או לגבי אלה שלא קבלו את המגיע להם – יאמר, כי בכל הכבוד הראוי למנהל מס רכוש העובד 24 שעות ביממה לטובת מתן מענה, הרי שעדין לגיטימי לחלוק על עמדתו וכי בפועל וכך גם מלמד הניסיון מתקופת הקורונה ומלחמות קודמות, יש לניזוק הרבה מאוד מה לעשות וזאת מתוך מטרה לקבל את הפיצוי המגיע לו במלואו ולא להשיב כספים. הפערים לא אחת בין עמדת הרשות לבין עמדת הניזוק הם ענקיים, ומשכך יש לניזוק את הזכות לבוא ולטעון בשונה ממנהל מס רכוש, לפרש את החוק ע"פ עמדת יועציו המשפטים ולהילחם על זכותו.
מנהל מס רכוש מוצא לנכון, במסגרת בדיקת תביעות המחזורים, לקבוע כי הוא לא משווה מחזור למחזור שנה קודמת בצורה מדויקת וזאת בחלק גדול של המקרים וזאת על סמך טענה שאינה מופיעה בחוק, לפיה המחזור של הניזוק אינו קבוע. טענה זו, של מנהל מס רכוש, אינה מופיע בחוק ובכל זאת מנהל מס רכוש מפרש את החוק, כך שלגישתו החוק מאפשר לו לסטות מההוראות היבשות ולמעשה לפצות את התובע במסלול הירוק בשונה מהנוסחאות הקבועות בחוק. לכך ניתן להוסיף עוד אין ספור מחלוקת באשר לאופן בדיקת ופרשנות החוק על ידי מנהל מס רכוש. באשר לכל אותם מצבים בהם יש מחלוקת לעניין הזכאות על פי המסלול הירוק נקבע כי הניזוק רשאי להגיש השגה, שלה משקל רב.
ניסיון העבר קובע כי ההשגה יכולה לשנות את התמונה לחלוטין, והזכות להגשת ההשגה מבהירה כי ניתן בחלק לא מבוטל של המקרים לחלוק על עמדת המנהל ולגרום לכך שזו תשתנה, אם בהסכמה ואם בהחלטה. עצם הגשת ההשגה אינה כרוכה בתשלום אגרה, ומשכך ברור וגלוי הוא כי כל מי שנפגע חייב להגיש השגה משפטית, כזו המבוססת על פרשנות החוק, פרוטוקולים של הכנסת, פסקי דין והחלטות קודמות, הן מתקופת הקורונה והן מעולמות משפטים אחרים.
לגישתנו על הניזוק להילחם על זכותו, מאחר ואף אחד לא ילחם במקומו אלא אם הוא באמת יקבל החלטה מבוקרת להילחם על זכותו. היה והניזוק רואה כי הוא נדרש לכספים ו/או לא מקבל כספים המגיעים לו על פי המתווה הירוק, אזי עליו לפעול במיידי לטובת הגשת השגה משפטית, חכמה, יצירתית, שקופה ומדויקת ולפעול לטובת קבל הפיצוי לו הוא זכאי על פי התקנות. לשם כך יש בנמצא צורך לעלות מגוון טיעונים כלכלים ומשפטים. ידיים משפטיות מנוסות ומקצועיות ואנשי מקצוע הבקיאים בתחום ידעו לקרוא את החלטת המנהל, לבחון את הסיכויים שבהגשת השגה וניהולה והיה וימצא כי אכן יש בסיס, נכון יהיה לפעול.
אלו המגישים תביעות מלאות על פי המסלול האדום (משמע אלו הממוקמים בישוב ספר) יכולים לתבוע את כל הנזק, באופן התואם את הנזק שלהם וזאת מבלי להיות מוגבלים בנוסחה ספציפית ו/או במגבלה אחרת. הם יכולים לתבוע בנוסף, במסגרת התביעה במסלול האדום, ראשי נזק רבים הקיימים רק במסלול האדום. יחד עם זאת, לגבי רבים, את התביעה האדומה יש להגיש רק בסיום המלחמה, שכן כל עוד המלחמה נמשכת וכל עוד פיקוד העורף לא מאפשר חזרה לשגרה, הנזק ממשיך להתגבש. יחד עם זאת, עצם הגשת התביעה האדומה בסוף המלחמה אינה מונעת מהניזוק לתבוע קבלת מקדמות על חשבון הפיצוי הסופי עד לסיום המלחמה, מדי חודש בחודשו, ובנוסף, במקרים המתאימים, אף לדרוש הגדלה של מקדמות היה והמקדמות המשולמות אינן משקפות את הנזק.
את התביעה האדומה יש להגיש בסוף המלחמה על סמך מגוון מאוד רחב של טיעונים משפטים, כוונת המחוקק ועוד ומנהל מס רכוש הנכבד ביחד עם צוותו יבדקו היטב את התביעה ויקבלו בגינה החלטה. הניסון מלמד כי מרבית ההשגות על החלטת המנהל במסלול הירוק ו/או התביעות במסלול האדום מסתיימות בהבנה ו/או בפשרה.
בנסיבות בהן יש מחלוקת באשר לנתבע בתביעה אדומה, אין בנמצא אפשרות להגיש השגה. תחת זאת ניתן במיידי להגיש ערר לוועדת ערר אשר למעשה תדון בטענות ותקבל החלטות, כך שלמעשה למנהל מס רכוש מעמד של שופט שלום ועל החלטותיו ניתן לערור בפני ועדת ערר. גם על החלטת הוועדה הדנה בהחלטת המנהל בתביעות האדמות, ניתן לערער לבית המשפט המחוזי היה והשאלה היא משפטית.
לאור כל אלו, והואיל ולא ניתן להעלות במסגרת הערר טענות שלא הועלו במסגר התביעה האדומה המקורית, והואיל וגם במקרה של ערעור לא ניתן בדרך כלל להביא ראיות חדשות, הרי שנכון לנהל את כל ההליכים, לרבות הגשת התביעה האדומה והגשת השגה על תביעה במסלול הירוק בזהירות משפטית ראויה שתבטיח המשך התנהלות תקינה ופיצוי הניזוק בסך שמגיע לו.
סיכום
ברור וגלוי כי יש בנמצא אפשרות להשיג על החלטת מנהל במסלול הירוק ו/או על דרישה מנהל מס רכוש להשיב כספים, בין אם שנתנו לניזוק עקב הגשת תביעה במסלול הירוק ו/או להשיג על החלטת המנהל שלא לשלם כלל את הנתבע במסלול הירוק, ובאותה מידה ניתן לערור על החלטתו של המנהל שלא לפצות כנתבע בתביעה האדומה, שעה בה תוגש תביעה ותתקבל בה החלטה.
הניזוקים הם הראשונים שמגיע להם פיצוי. הם לא אמורים לספוג את הנזק, והמדינה היא זו שאמורה לספוג אותו עבורם. משכך הם חייבים לפעול משפטית לטובת קבלת המגיע להם.
פנו אלינו עוד היום ואנו נפעל עבורכם.
חיפוש 
סגור 
