פיצוי על אובדן רווחים בעקבות מלחמת חרבות ברזל

מאת: אלי דורון, עו"ד

9/3/2025

תביעה במסלול האדום - פיצוי אובדן רווחים בעקבות מלחמת חרבות ברזל

1. בדיקת זכאות ובחירת המסלול המתאים: ראשית, יש לוודא שהעסק עומד בקריטריונים של מסלול אדום. כאמור, המסלול האדום מיועד לעסקים הממוקמים ביישובי ספר (לפי רשימה רשמית שמפרסמת רשות המסים) או ביישובים שפונו בהחלטת ממשלה . כדאי לבדוק באתר רשות המסים או בעזרת סימולטור ייעודי את שם היישוב של העסק ואת המסלולים הזמינים עבורו . אם העסק אינו בקטגוריה זו, ייתכן שהוא זכאי במקום זאת למסלול ירוק (אם היה תחת הגבלות חמורות של פיקוד העורף) או למענק כללי לעסקים בכל הארץ – במקרה זה יש לבחור את המסלול הרלוונטי (לא ניתן לקבל כפל פיצוי; יש לבחור מתווה אחד) . לעסק שיש כמה סניפים באזורים שונים, יש לבחון כל סניף בנפרד – סניף באזור ספר יטופל במסלול אדום, בעוד סניף אחר עשוי להיות במסלול אחר, כאשר בסוף מאחדים את התוצאות בהתאם לתנאי הזכאות של כל יחידה .
2. איסוף תיעוד והכנת הערכה כלכלית: עוד לפני הגשת התביעה, יש להתחיל בתיעוד יסודי של הנזקים שנגרמו. יש לרכז מסמכים פיננסיים של העסק מתקופה לפני ובזמן המלחמה (דוחות חודשיים, שנתיים, מאזנים), פירוט ההכנסות וההוצאות, רשימות מלאי, והוכחות ספציפיות לנזק: למשל, רשימת הזמנות שבוטלו בשל המצב, תכתובות דוא”ל מלקוחות או ספקים המעידות על ביטולי עסקאות עקב המלחמה, אישורים על סגירת העסק על-פי הוראות רשמיות, דיווחים לביטוח הלאומי על עובדים שנעדרו, וכדומה . במקביל, יש לערוך רשימת ראשי נזק בהם העסק נפגע (כמתואר לעיל) ולחשב עבור כל אחד מהם את סכום ההפסד. לעיתים קרובות, מומלץ בשלב זה להסתייע ברואה חשבון או כלכלן כדי לבנות תחשיב נזק מקצועי ומדויק. המומחה יבחן את ירידת המחזורים של העסק, את הרווח הגולמי שהתפספס, את ההוצאות שהמשיכו לרוץ ללא כיסוי, וכו’. יש לחשב את הנזק עבור תקופת המלחמה הרלוונטית: במקרה של חרבות ברזל, מדובר בעיקר על אוקטובר–דצמבר 2023, אך בעסקים שהמשיכו להיות סגורים או מוגבלים גם בחודשים שלאחר מכן, יש לכלול גם את התקופות הללו בהתאם לתקנות והחלטות הממשלה. למשל, חלק מיישובי הצפון פונו גם בראשית 2024, ולכן הפיצוי הורחב עבורם גם לחודשים ינואר–אפריל 2024 בהוראות שעה ייעודיות . יש לעקוב אחרי החלטות רשמיות בעניין התקופות המכוסות בפיצוי. בכל מקרה את התביעה העיקרית יש להגיש רק לאחר שניתן להעריך בצורה מבוססת את מלוא הנזק, כדי להימנע מהגשה בחסר (למרות שתיתכן הגשת תיקון או תביעה נוספת אם צצים נזקים שלא היו ידועים במועד ההגשה, הדבר כרוך בהליכי השלמה מיוחדים).
3. הגשת התביעה לרשות המסים (קרן הפיצויים): רשות המסים מאפשרת הגשת טופס תביעה מקוון לתביעות נזק עקיף (מסלול אדום) דרך אתר האינטרנט שלה . יש למלא את כל פרטי העסק, פרטי התקופה הרלוונטית, פירוט ראשי הנזק וסכומי הפיצוי הנתבעים, ולצרף את המסמכים התומכים בסריקה. לאחר מילוי הטופס מצרפים קובץ עם התחשיב הכלכלי ונספחיו. בסיום מוגשת התביעה באופן מקוון ומתקבל אישור הגשה. מועד אחרון: על פי החוק, תביעת נזק עקיף יש להגיש בתוך 3 חודשים מתום אירוע המלחמה (במקרה זה, בתוך 3 חודשים מתום מלחמת חרבות ברזל כפי שיוכרז רשמית). חשוב לעמוד בדד-ליין הזה; עם זאת, יש לשים לב שלעיתים הממשלה ורשות המסים מעניקות הארכות למועדים. . מומלץ להתעדכן דרך פרסומי רשות המסים אם ניתנה דחייה למועד ההגשה ולהגיש במועד האחרון שנקבע. במקרה חירום, אם עסק עדיין לא חזר לפעולה או שאין לו יכולת טכנית להכין את התביעה במועד (למשל אם מנהל החשבונות נפגע או המשרד נהרס), רצוי לפנות מראש לרשות המסים בבקשה מנומקת להארכת מועד פרטנית.
   התביעה המקוונת מזרזת את הטיפול, אולם במידה והמערכת המקוונת לא מזהה את זכאות העסק (למשל אם העסק חדש או שהכתובת הרשומה לא עודכנה), ניתן להגיש את התביעה גם באופן ידני. במקרה כזה יש למלא טופס ייעודי (טופס 140 או 822) ולהגישו ידנית במשרדי מס רכוש, בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים . יש לצרף גם מסמכים המאמתים את כתובת העסק בתוך יישוב ספר (כגון חוזה שכירות, רישיון עסק או תמצית רשם החברות עם כתובת מעודכנת) . הגשה באמצעות עו”ד או רו”ח (“מייצג”) יכולה להיעשות דרך מערכת המייצגים של רשות המסים. לאחר ההגשה, חשוב לשמור עותק מכל חומר שהוגש ולתעד את מועד ההגשה (מספר פניה וכד’).
4. קבלת מקדמה (אם זכאי): כדי להקל על המצוקה התזרימית, אפשרה רשות המסים בתקופת חרבות ברזל תשלום מקדמות על חשבון הפיצוי עוד לפני בדיקת התביעה. עסקים זכאים יכלו לבקש מקדמה בשיעור של עד 70% מהמחזור הרבעוני המדווח שלהם , או לקבל מקדמה קצובה בעבור חודשי ההשבתה (למשל עסקים שפונו בעוטף עזה ובצפון קיבלו מקדמות עבור אוקטובר-נובמבר-דצמבר 2023 וכן עבור ינואר-פברואר 2024) . את המקדמה יש לבקש בטופס נפרד (או סימון ייעודי בטופס התביעה), והיא משולמת יחסית במהירות לחשבון הבנק של העסק. שימו לב: המקדמה תקוזז מסכום הפיצויים הסופי שיאושר לעסק. לכן אם קיבלתם מקדמה, יש לכלול זאת בחשבון הסופי (למעשה, בסוף התהליך תקבלו את היתרה לאחר ניכוי המקדמה ששולמה). המקדמה אינה תחליף להגשת התביעה המלאה – עדיין חייבים להגיש תביעה במסלול האדום בתוך המועד שנקבע, אחרת עלולים לדרוש החזר המקדמה.
5. בירור התביעה והחלטת קרן הפיצויים: לאחר הגשת התביעה, מחלקת הפיצויים ברשות המסים תפתח בבדיקתה. בשלב זה, תיתכן פניה אליכם להשלמת מסמכים או הבהרות. במקרים רבים ייערך דיון עם הניזוק (או עוה"ד בא כוחו) בפני בודקי מס רכוש, שבו יעברו יחד על פרטי התחשיב והנזק . מטרת הדיון היא לנסות להגיע להבנה והסכמה על סכום הפיצוי. המדינה עשויה להציע פשרה על סכום נמוך יותר מהנתבע, במיוחד אם סבורה שחלק מהנזקים לא הוכחו דיים או שמקדם מסוים בחישוב צריך להיות אחר. כאן נכנס לתמונה ניהול מו”מ  משפטי וכלכלי – לעיתים בשלב זה כבר מגיעים להסכם פשרה והניזוק מקבל תשלום מסוכם . אם הושגה הסכמה, יופק “שובר תשלום” או אישור לתשלום, והכסף יועבר לחשבון הבנק שצוין (בניכוי מס במקור אם חל). לפי התקנות, מנהל מס רכוש אמור לתת החלטה בתביעה תוך 8 חודשים מהמועד שהוגשה , אם כי בפועל מורכבות המקרה יכולה להשפיע על משך הטיפול.
6. השגה וערר (ערעור מנהלי): במקרה שבו נדחתה התביעה חלקית או במלואה והניזוק אינו מסכים עם החלטת רשות המסים, החוק מעניק זכות לערור עליה. בשלב ראשון מגישים השגה למנהל קרן הפיצויים ( רק לגבי תביעות במסלול ירוק או מסלולים ייחודים), המפרטת את הטענות נגד החלטתו. אם גם לאחר ההשגה אין פתרון מניח את הדעת ו/או היה ולא ניתן להגיש השגה , ניתן להגיש ערר לוועדת הערר לענייני מס רכוש – ועדה שיפוטית המורכבת על פי חוק מרו”ח, עו”ד ונציג ציבור . ועדת הערר תבחן את הראיות והטענות ותקבל החלטה מחייבת. על החלטת ועדת הערר עצמה, ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי, אך רק בשאלות משפטיות (ולא על ממצאי עובדה או שומת הנזק) . למעשה זו ערכאת ביקורת אחרונה לוודא שהחלטות הפיצויים תואמות את החוק. הליכי ההשגה והערר הם מורכבים ומחייבים כמעט תמיד ייצוג עורך דין. חשוב להגיש ערר בתוך המועדים הקבועים . ניהול נכון של הליכי הערעור יכול להביא לתוספת פיצוי משמעותית אם אמנם נפלה שגיאה בשומת הנזק של מנהל מס רכוש.
7. קבלת הפיצויים וסיום התהליך: לאחר אישור סופי של הפיצויים, יתקבל תשלום ישירות לחשבון הבנק שלכם, בצירוף ריבית והצמדה עד יום התשלום . יש לוודא שקיבלתם את מלוא הסכום בהתאם להסכם או להחלטה. התשלום יסגור, בסופו של דבר, את “תיק הנזק” של העסק בגין מלחמת חרבות ברזל. ראוי לשמור את כל המסמכים והתכתובות גם לאחר קבלת הפיצוי, למקרה שבעתיד (למשל בביקורת או בבדיקה מדגמית) יתבקש מידע נוסף. כמו כן, יש להביא בחשבון היבטי מס – פיצויי נזק עקיף נחשבים ברובם כהכנסה החייבת במס (כי הם מהווים תחליף להכנסה העסקית), ולכן רשות המסים ניכתה במקור אחוז מס מהתשלום . יש לכלול את סכום הפיצוי בדוחות המס השנתיים ולהתייעץ עם רו”ח בנוגע להשפעתו (יתכן שקיימים פטורים מסוימים, אך בדרך כלל הפיצוי חייב מס בדומה לרווח עסקי רגיל).

• חקלאים וענף החקלאות: מגזר החקלאות ספג פגיעה אדירה. יישובי עוטף עזה, המתבססים רבות על חקלאות, היו תחת אש מתמדת ורבים פונו; גם יישובים חקלאיים בגבול הצפון נפגעו בשל פינוי ונטישה זמנית. תוצאות האירועים של 7/10 והלאה כללו נזקים כבדים לחקלאות בדרום ובהמשך גם בצפון – שדות ומטעים שלא ניתן היה לקצור או לטפל בהם, יבולים של עונת הסתיו והחורף שאבדו, בעלי חיים שנפגעו או שלא ניתן היה לטפל בהם, תוצרת חקלאית שנותרה ללא שינוע לשווקים, ועוד. לחקלאים נגרמו הן נזקים ישירים (למשל שדות שנשרפו) והן נזקים עקיפים עצומים (אובדן הכנסות מתוצרת, פגיעה ברצף הגידול שישפיע גם לעונות הבאות). חישוב אובדן הרווח לחקלאי מורכב, משום שיש להביא בחשבון את המחזור העונתי: לעיתים הנזק יתבטא רק חודשים לאחר מכן, כשלא יהיה מה לקטוף או למכור. בשל כך, גורמי הממשלה וגופי החקלאים גיבשו מתווי פיצוי מיוחדים לענף. למשל, נקבעו מסלולי פיצוי ייעודיים (כונו בעיתונות “מסלולים ורודים”) למגדלי פירות, הדרים וירקות, עם נוסחאות לתשלום לפי דונם או לפי ירידה ברווח התפעולי, כדי לתת מענה הוגן למגזר זה . גם מגדלי ענפים מיוחדים (בקר, דבורים, לולאים) קיבלו פתרונות פרטניים. חקלאים רבים ביישובי הספר כמובן נכנסים תחת מסלול אדום ויקבלו פיצוי מלא, אך באופן חריג חלק מהפיצוי ניתן כמענק לפי שטחי גידול ולא רק לפי תחשיב רווח, בשל אופי הפעילות החקלאית. האתגר לחקלאים בתביעות אלה הוא כימות ההפסד: יש צורך בידע משפטי, אגרונומי וכלכלי כדי לתרגם יבול אבוד לכסף, תוך התחשבות בעלויות שנחסכו (למשל אם לא נקטפו פרות – נחסך מעט על שכר קוטפים, אך אבדו הכנסות גדולות). מומלץ לחקלאים להסתייע באגרונומים, בארגוני חקלאים ובשמאים חקלאיים בעת עריכת התביעה. חשוב לכלול בתחשיב נזקיהם גם עלויות שיקום השדות והחזרתם לייצור, במידת הרלוונטיות. המדינה הכירה בצורך במענה מיוחד, ולכן אין ספק שחקלאים זכאים לפיצוי מלא במסגרת המסלול האדום בדיוק כמו כל עסק אחר , בתוספת התאמות למגזר. החדשות הטובות הן שמתווי הפיצוי לחקלאים כבר סוכמו (נכון ל-2025) ויאפשרו תשלום מהיר יחסית ללא עיכובים בירוקרטיים .
• קיבוצים (ויישובי ספר קהילתיים): היישובים שנמצאו בקו האש ממש היו ברובם קיבוצים ומושבים לאורך גבול עזה ובגבול הלבנון. הקיבוצים הללו שילמו מחיר אנושי כבד מאוד, וגם מבחינה כלכלית עצם קיום הקהילה נפגע: כמעט כל תושבי היישובים הללו פונו לתקופה ארוכה, הייצור החקלאי והתעשייתי שלהם נפסק לחלוטין, ותשתיות רבות נפגעו. קיבוץ מודרני לרוב מפעיל כמה וכמה פעילויות עסקיות: חקלאות (שדות, רפת, לול), מפעל תעשייתי או בית אריזה, עסקי תיירות כפרית (צימרים, אירוח), ועוד. כל אלה נעצרו בבת אחת ב-7 באוקטובר 2023. מבחינת מסלול הפיצויים, קיבוצים ומושבים זכאים בדיוק כפי שעסק פרטי זכאי – רק שיש לבצע תביעה עבור כל פעילות עסקית. לעיתים לקיבוץ יש חברה בע”מ עבור המפעל או השיווק החקלאי, ואז אותה חברה תגיש את התביעה. במקרים אחרים הקיבוץ עצמו (באמצעות אגודה שיתופית) יגיש תביעת מסלול אדום אחת הכוללת את כלל ענפיו. היקף הנזק בקיבוצים הוא עצום – בחלקם לא הייתה כל הכנסה למשך חודשים, אך ההוצאות הקבועות (משכורות לחברי הקיבוץ, תחזוקת מתקנים, תשלומי חובות) המשיכו לרוץ. יתרה מכך, חלק מהקיבוצים בדרום סבלו מנזקי מלחמה עקיפים נוספים: כוחות צה”ל התבססו בשטחיהם במהלך הלחימה (טנקים בכלי רכב כבדים נעו על דרכי הקיבוץ, שדות שימשו כעמדות וכיו”ב) וגרמו נזקים לסביבה הפיזית של הקיבוץ מעבר לנזקי האויב. המדינה הכירה בכך שקיבוצים ומושבים גבוליים זכאים לפיצוי מלא רק דרך המסלול האדום ולא במענקי הסתגלות קטנים , בשל אופיים הייחודי. קיבוץ הוא לא עסק שניתן “לסגור” זמנית – הוא יישוב שלם – ולכן הטיפול בנזקיו מקיף. מומלץ מאוד שקיבוץ יסתייע בצוות מקצועי (עו”ד, רו”ח ושמאי) כדי למפות את כלל הנזקים ולתבוע את כל המגיע. לרוב מדובר בסכומי עתק, אך בהתאם לחוק אין תקרת פיצוי, והקיבוצים צריכים לקבל כל שקל של נזק מוכח. חשוב לכלול בתביעות הקיבוצים גם נזקים שייתכן שאינם אינטואיטיביים: למשל, אובדן דמי חבר או מסי קהילה כי החברים פוזרו בכל הארץ בתקופת הפינוי; פגיעה בעסקי הקהילה (מרכולית, חדר אוכל) שנשאו הפסדים; והפסד תרומות או תמיכות שנועדו להגיע לקהילה ולא מומשו. יש לקחת בחשבון גם את עלויות שיקום הקהילה והחזרה לשגרה – נזקים עקיפים פסיכולוגיים אמנם אינם ברי-פיצוי כספי, אך יש הוצאות ממשיות בקליטת אוכלוסיה בחזרה, שיקום מבנים (אם לא כוסו כבר בנזק הישיר) וכו’. חלק מסוים מזה עשוי להיתבע בנזק עקיף אם מוכיחים קשר ישיר למלחמה. לסיכום, הקיבוצים בקו העימות היו חיץ הגנה חיוני למדינה וכעת על המדינה להחזיר להם כגמולם – המסלול האדום הוא הכלי לכך, ויש לוודא ניצולו המלא.
• מפעלי תעשייה ועסקים יצרניים: ענף התעשייה, ובפרט מפעלים באזורי הדרום (שדרות, אשקלון, אופקים ועוד) ובצפון (גליל מערבי, קריית שמונה), נפגע מהמלחמה בערוצים שונים. מפעלים רבים בתחומי 0–40 ק”מ מעזה עבדו בתפוקה מופחתת מאוד בשל התרעות צבע אדום חוזרות, מחסור בעובדים (חלקם גויסו למילואים או פונו), והגבלות תנועה. מפעלים ביישובים שפונו (למשל באזורי התעשייה בעוטף עזה, כגון שער הנגב או אשקלון) פשוט נסגרו לגמרי לתקופה ארוכה. גם מפעלים שלא נסגרו לחלוטין התמודדו עם קשיי שרשרת אספקה – עיכוב בחומרי גלם, שיבוש לוגיסטיקה, חוסר יכולת לספק סחורה ללקוחות במועד. נגרמו להם נזקי אובדן רווחים וגם נזקי מוניטין כשלא יכלו לעמוד בהתחייבויות לספק סחורה בזמן. במסגרת המסלול האדום, מפעלים אלה יכולים לתבוע לא רק את אובדן ההכנסות הישיר (ירידה במכירות), אלא גם נזקים עקיפים נלווים: אובדן לקוחות קבועים שעברו למתחרים, קנסות חוזיים ששילמו בשל אי-עמידה בזמנים, עלויות אחסון נוספות למלאי שנתקע, וכד’. התחשיב עבור מפעל תעשייתי עשוי להיות מורכב ודורש לעיתים ניתוח כלכלי מעמיק, שכן צריך לנטרל השפעות אחרות על הביקוש בשוק ולהתמקד בהשפעת המלחמה. לדוגמה, מפעל שאולי היה חווה ירידה במכירות בשל מיתון גלובלי, יצטרך להראות מה מתוך הירידה נגרם דווקא בשל המלחמה (משימה לא קלה, אך אפשרית עם מומחה כלכלי). היו ענפי תעשייה שלמים שנפגעו ברמה ארצית – למשל ענף הבנייה נפגע כי הרבה פועלים עזבו, וענף ההיי-טק האט בשל אי הוודאות – אך אלה אינם בהכרח במסגרת המסלול האדום אלא מטופלים ברמה מאקרו-כלכלית. בתוך אזורי הספר, התעשייה בהחלט נחשבת ניזוק מרכזי. חלק מהמפעלים הגדולים בעוטף עזה (כמו מפעל המזון “עוף טוב” וכד’) הושבתו, ונזקיהם עצומים. למרבה המזל, אין תקרה כאמור, והמדינה תיאלץ לשאת גם בפיצויים של עשרות ומאות מיליונים אם זה מה שנגרם. חשוב שמנהלי המפעלים יערבו בתביעותיהם אנשי מקצוע כדי לזקק את הנזק ולתבוע אותו באופן הנכון. יש לכלול גם נזקי ציוד ותשתית עקיפים – למשל מכונות שעמדו מושבתות זמן רב ונגרם להן בלאי חריג, או אבדן חומרי גלם שתוקפם פג בזמן שהמפעל נסגר. נזקים כאלה אולי לא מופיעים מיד בדו”ח רווח והפסד, אבל הם הפסדים לכל דבר שנגרמו עקב המלחמה. תביעה משפטית טובה תדע לכלול אותם.
• נותני שירותים ועסקים קטנים: מגזר רחב נוסף הוא כל אותם עסקים מבוססי-שירות שחוו הפסקת פעילות מוחלטת באזורי הלחימה. זה כולל חנויות קמעונאיות, מסעדות, בתי קפה, צימרים ובתי מלון קטנים, חברות תיירות, ומגוון בעלי מקצוע ויזמים – מחשמלאי ועד מורה פרטי – שבעת המלחמה לא יכלו להפעיל את עסקיהם. ביישובי הספר בדרום, כל השירותים המקומיים נסגרו (ברור שבקיבוץ או מושב מפונה אין לקוחות למכולת, למספרה או למרפאה פרטית). גם בצפון, בגליל העליון, עסקים בערים כמו קריית שמונה וצפת שירתו פחות לקוחות עקב המצב. אפילו ענף התיירות בארץ ספג מכה אנושה – תיירים מבוטלים, אירועים בוטלו – והייתה פגיעה חמורה בענף התיירות ברמה הלאומית . אולם, כאשר מדברים על מסלול אדום, הכוונה לאותם עסקים באזור הספר שהפסידו הכנסות במישרין בגלל המלחמה. למשל, בעלי צימרים בגליל המערבי שבוטלו להם כל ההזמנות לחורף 2023 עקב חשש מהסלמה בצפון; חברת טיולי ג’יפים בדרום שהשטח שלה נסגר בשל הלחימה; או אפילו עוסק זעיר שעובד מהבית אבל היה חייב להתפנות לנגב ולא יכול היה לספק שירות. עסקים אלו לעיתים קרובות הם עסקים קטנים ומשפחתיים, ולכן אובדן ההכנסה הוא מכה קשה למחייתם. למרבה המזל, מסלול אדום ותקנות הפיצוי לקחו אותם בחשבון. עבור עסקים הקטנים מאוד (מחזור עד 300,000 ₪) הוצעו גם מענקים מהירים, אבל מי שזכאי למסלול האדום בהחלט יכול – ואולי עדיף לו – לתבוע בו כדי לקבל פיצוי מלא ולא מוגבל. האתגר עם נותני שירותים הוא שלפעמים קשה להוכיח את הצפי להשתכרות. עסק שאין לו “מלאי” או חוזים חתומים מראש, צריך להראות את הפגיעה בהכנסותיו באמצעות השוואה לתקופות קודמות, גרפים של הזמנות שבוטלו וכדומה. תחשיב נכון יראה, למשל, שבחודשים אוקטובר-נובמבר בממוצע בשנים קודמות העסק הרוויח סכום X, ואילו כעת הרוויח 0, ומכאן הנזק. בנוגע לענפי תיירות, הממשלה אף פיצלה חלק מהפיצוי: למשל קבעה מענקים ייעודיים למלונאים וליחידות אירוח שנפגעו (למשל במאי 2023 בצפון, טרם המלחמה, כבר הופעל מנגנון דומה ). גם בחרבות ברזל חלק מישובים תיירותיים קיבלו מסלול פיצוי מותאם. אך ככלל, כל עסק שירותים באזור ספר שהינו גם קו עימות זכאי למסלול אדום. חשוב שעסקים קטנים לא יחששו להגיש תביעה – גם אם מדובר בעוסק פטור קטן, אובדן ההכנסה שלו הוא בר-פיצוי מלא.