חוק מע"מ הינו חוק מוביל ומהותי במסגרת החקיקה הישראלית, הנוגעת לעולם הפיסקאלי ולדיני המס. למעשה, חוק מע"מ בא למסות את העוסק בגין הערך המוסף הנובע מהעסקאות אותן הוא מבצע, כך שלמעשה, העוסק אמור להעביר למנהל מע"מ את המע"מ בגין התוספת הגולמית למחיר הרכישה ו/או למחיר מתן השירות.
המשמעות היא שהיה ופלוני, לצורך הדוגמא, העוסק במכירת מחשבים, אותם רכש בעלות של 1000 ₪ בתמורה ל 1500 ₪, אזי אותו עוסק יצטרך להעביר למנהל מע"מ את מרכיב המע"מ בגין הערך המוסף, משמע – את המע"מ בגין ה 500 ₪ תוספת. בפועל, המוכר יוציא לקונה חשבונית ע"ס של 1500 ₪ + מע"מ, וידווח על חשבונית זו כמע"מ עסקאות, ובמקביל אותו מוכר יוכל לקזז את החשבונית אותה הוא קיבל מספק המחשבים ע"ס של 1000 ₪ + מע"מ. כך, שלאחר קיזוז ישולם על ידי העוסק, במסגרת הדו"ח התקופתי שלו למנהל מע"מ, ההפרש.
חוק מע"מ הינו חוק מהותי, שכן, חלק נכבד מהכנסות המדינה מתקבלות באמצעותו.
החוק חל על מרבית העסקאות המתבצעות בישראל, אם עסקאות מכר, ואם עסקאות של מכירת שירות. בפועל החוק קובע, כי כל מי שמוגדר כ "עוסק" חייב לפתוח תיק אצל מנהל מע"מ , להוציא חשבוניות, לדווח ולשלם מע"מ באופן שוטף, שאם לא כן, יתפרש המחדל כעבירת מס.
חוק מע"מ, בניגוד לפקודת מס הכנסה, מחייבת את העוסקת בדיווח תדיר, אחת לחודש או אחת לחודשים, כך שבניגוד לחוקים אחרים המעקב אחר הפעילות העסקית של העוסק צמוד. כל דיווח מתעדכן בזמן אמת במערך המחשבים של מנהל מע"מ, ומנהל מע"מ יכול לראות בכל רגע נתון מה היקף העסקאות שעוסק פלוני ביצע, מה סך התשומות אותן הוא שילם, ומה המס לתשלום בגין תקופת הדיווח.
ככול שהנתונים המתקבלים בזמן אמת אצל המנהל נראים כבלתי סבירים ו/או מטעמים אחרים, רשאי המנהל לפעול לטובת עריכת ביקורת בעסקו של העוסק. ובכלל זה, לבחון את מערך הנהלת החשבונות שלו העסק ו/או לדרוש כל מסמך רלוונטי אחר.
הלכה למעשה, למנהל מע"מ סמכויות מורחבות במיוחד, ומכוח החוק למנהל מע"מ הסמכות לבצע מגוון רחב מאוד של מהלכים, לרבות פעולות בדיקה, תשאול, חקירה, חקירה תחת אזהרה ועוד. פעולות רבות אשר תכליתן היא לחקור את האמת, ולנתב לקופת המדינה את שלגישתה, מגיע לה על פי דין. מנהל מע"מ מיישם את הוראות החוק בסיוע של צוות מוכשר ומקצועי של עו"ד, רו"ח, כלכלנים, מבקרים ועוד, ואלה, פועלים לטובת יישום הוראות החוק, כמתחייב על פי דין.
משכך, ועל סמך זאת, למנהל מע"מ הסמכות לבצע ביקורות בעסק הלקוח, לקבל את כל המידע המתחייב, לבחון את פועלו של העוסק, לבחון את התחשיבים החודשיים המבוצעים וכיו'ב. ובהישען על כל אלה, לקבוע האם העוסק דיווח ושילם את המע"מ כהלכה, או שמא יש לחייבו בתשלומים נוספים. כאשר מנהל מע"מ רשאי לשום את העוסק באמצעות שומת תשומות ו/או באמצעות שומת עסקאות.
על החלטתו של מנהל מע"מ ניתן להגיש השגה, ההשגה תידון בפני מבקר אחר מתוך הנהלת מע"מ. אותו מבקר יצטרך לבחון את הנתונים מחדש, ולהחליט האם לאשר את השומה המקורית, האם לשנותה, האם לאשר את טענות העוסק, והאם בכלל לבצע הליך מחודש ולהוציא שומה שונה לחלוטין מזו המקורית. הליך ההשגה יסתיים בדרך של החלטת מנהל בהשגה, ההחלטה יכולה לקבל את עמדת העוסק, לקבל את עמדת המבקר המקורי או שמא להגיע לכדי הסכם שומה עם העוסק.
היה והחלטת המנהל בהשגה, עדין אינה מקובלת על ידי העוסק – אזי, רשאי הוא להגיש ערעור בפני בית המשפטי המחוזי. כך למעשה, מנהל מע"מ , לצורך העניין, הינו במעמד של שופט שלום, ולכן על החלטתו ניתן להגיש ערעור בפני בית המשפט המחוזי .
בית המשפט המחוזי יבחן את שיקול הדעת של מנהל מע"מ, יבחן את שהוצג בפניו ואת שנקבע על ידו, על סמך מה שהוצג בפניו על ידי העוסק במסגרת דיוני השומה. ובהישען על שמיעת ראיות , טיעוני הצדדים, חקירת עדים , הגשת סיכומים ועוד – יכריע במחלוקת .
יובהר, כי חוק מע"מ, מורכב משורה ארוכה של סוגיות אשר נידונו בפני ערכאות רבות, אשר סיפקו ומספקות, אלפים רבים של פסקי דין המפרשים את הוראות החוק המגוונות. החלטות בית משפט עליון בסוגיות הנוגעות בפרשנות החוק, הן היחידות המחייבות את בית המשפט המחוזי כתקדים מחייב, כך שכל צד, בין השאר, ינסה לעלות טיעונים משפטים, ולהציג בפני בית המשפט המחוזי פסקי דין תקדימיים מאת בית המשפט העליון, התומכים בטיעונים של מי מהצדדים.
ההליך המשפטי בפני בית המשפט המחוזי יכול להיות ארוך ומסורבל, ובכלל זה, יכול הוא לכלול הליך של שמיעת ראיות, עדים וחקירות. ויכול הוא להסתיים בשלבים המוקדמים, עוד בטרם ישמעו ראיות, וזאת בדרך של פשרה. הלכה למעשה, הרוב המכריע של המחלוקות מסתיימות בטרם ניתן פסק דין של בית משפט המחוזי. מרבית המחלוקות מסתיימות במסגרת דיוני השומה, ו/או במסגרת ערעור המס הנידון בפני בית המשפט.
יחד עם זאת, טיב הטיעונים מטעם שני הצדדים, מהווה פקטור מהותי לטובת מינוף וגיבוש של הסכם פשרה. בסופו של יום הצדדים בקיאים בחומר, קשובים לפסיקה, קשובים להמלצות בית משפט הדן מקדמית בתיק. כך שבדרך כלל, יכולים הצדדים לבצע הערכת סיכויים וסיכונים, ובהישען על אלה, להימנע מלהגיע לקו הסיום, ולהגיע לכדי פשרה ראויה, המקובלת על דעת שני הצדדים.
ככול שהטיעון יהיה מבוסס ומשכנע, כך יידרש הצד שכנגד, להתקרב לעבר הצד הטוען ולגלות יתר גמישות בעמדתו, והכול מתוך מטרה, להביא לידי תוצאה המשקפת את המצב המשפטי לאשורו. שני הצדדים, בדרך כלל, כך סבור כותב שורות אלה, מעדיפים להימנע מסיכונים מיותרים "ולרכוש" פתרון סביר למחלוקת בדרך של פשרה. המדינה, בנוסף, לוקחת לא אחת בחשבון את העובדה, כי פסיקה "בעייתית" של בית המשפט המחוזי, המקבלת את עמדת העוסק יכולה להשפיע רוחבית, מה שיכול לתרום לרצון הצדדים להגיע לכדי הבנה. כמובן שכל מקרה יבחן לגופו ויוכרע בהתאם לנסיבותיו. האסטרטגיה וההליך המשפטי, כמו גם הוראות החוק, הוראות הביצוע, טיעונים כלכלים ומשפטים משולבים, הם אלה אשר יבטיחו תוצאה אופטימאלית.
על החלטת בית המשפט המחוזי ניתן יהיה לערער בפני בית המשפט העליון, כאשר הערעור, הינו ערעור ברשות ולא בזכות והינו תחום להכרעה בשאלות משפטיות בלבד. במסגרת הערעור בפני בית המשפט העליון אין אפשרות, פרט לחריגים, לעלות טענות חדשות, ומשכך יש בנמצא חשיבות