10/12/2023
100% פיצויים למפעלים ביישובי ספר - רק במסלול אדום!!!
האירועים והפשעים הנוראיים שארעו ב-7.10.23 הציפו במידה רבה והביאו לתודעת הציבור את פועלם השקט, הציוני, הערכי והראוי לכל ערכה אפשרית, של ההתיישבות וכלל העסקים המצויים בסמיכות לגבול המדינה בדרום ובצפון, בכלל ואת משקלם ותפקידם הסגולי האדיר של תושבים מפעלים אשר הוקמו בסמוך לגבות לטובת מימוש והגשמת ההתיישבות בפועל , תוך מתן מענה ייצרני ותעסוקתי לתושבי המקום, לאלה שבחרו לכרוך את גורלם בביטחון המדינה. עסקינן בתושבים ועסקים שהאמינו ומאמינים בחוסנה הצבאי והכלכלי שך המדינה, מתוך הבנה כי המדינה עומדת מאחוריהם וכיד זו תשמור עליהם גם כלכלית היה ואלה יפגעו מעצם החלטתם לתקוע יתד ביישובי קו העימות ולא במרכז הארץ, או ביעד בטוח ורגוע אחר. ברור כי יזמים רבים, קיבוצים, אגודות, אנשי עסקים, קרנות, ועוד בחרו מטעמים ציוניים וערכים גרידא, תוך יצירת רצועת בטחון לכלל תושבי המדינה, להקים את מפעל חייהם בקו העימות המהוות חיץ והגנה של ממש עבור ולמען כלל תושבי המדינה.
המציאות המרה הראתה לכולנו כי אותם מפעלים, אם תעשיה קלסית, אם ציוד חקלאות, אם ציוד רפואי, אם צעצועים לילדים, אם מוצרי לתרבות פנאי, אם מפעלים לייצור המיועדים לבניה ועוד, חצצו במידה רבה בין הרוע, השחיטה והחורבן לבין כלל המדינה. המחיר הכבד ששולם ומשולם עד עתה על ידי מפעלים תעשייתיים ואחרים, אם בנפש ואם בממון וברכוש, ייזכר לדורות ובפועל אין בנמצא סעד או תרופה של ממש אשר יש בהם כדי לכפר על שאירע, לפצות או לרפא את הפצע המדמם שנפער.
יחד עם זאת, ברור וגלוי הוא, כי מפעלים ועסקים נוספים הממוקמים בסמוך לגבול, ביישובי ספר, בקו עימות, אשר במשך שנים, מתיישבים, מפתחים ומקדמים התיישבות, עשייה, תרבות ועסקים נפגעו ונפגעים כלכלית עקב המצב, אם כתוצאה מפגיעות ונזק ישיר ואם כתוצאה מנזק עקיף. מפעלים אלו לא אמורים לספוג את הנזק הכלכלי האדיר שנגרם להם, דוגמת - מפעלים מאשקלון, נהריה, שדרות, קיבוצי עוטף עזה, יישובי הגליל העליון ויישובי הגליל המערבי. אלה חייבים לכל הדעות לזכות לתמיכה מלאה של המדינה ותושביה. המדינה הוקמה לשם כך, לשם מניעת אירועים שכאלה ומשאלה אירעו, מחויבת המדינה, ללא כל עכבה וללא כל חריגה או מעצור, לכל הפחות, ע"פ דין, ליתן למפעלים הנפגעים כלכלית ביישובי קו עימות מענה כלכלי מידי, תהא העלות אשר תהא וזאת מתוך מטרה וראיה להעמיד את כלל העסקים המצויים ביישובי ספר, וביניהם המפעלים התעשייתיים, במקום הכלכלי בו הם אמורים היו להימצא היום ובעתיד לבוא, באם מלחמת חרבות ברזל לא הייתה פורצת.
לשם כך בדיוק חוקק מס רכוש. זהו החוק היחיד (!!!) המקנה למפעלים תעשייתיים את האפשרות המלאה והאמיתית באמת לקבל 100% פיצוי בגין הנזקים הכלכליים שנגרמו להם או בלשון החוק - את הנזק הממשי וזאת בכפוף ליכולתם להוכיח את זכאותם המשפטית לפיצוי, בהישען על הוראות חוק מס רכוש, הפרשנות, כוונת המחוקק.
אין בנמצא דרך אחרת, פרט למסלול האדום, ע"פ חוק מס רכוש היכול להעניק לאותם מפעלים את שמגיע להם. המסלול האדום הנו מסלול משפטי גרידא (!!!), במסגרתו רשאים המפעלים, בהישען על טיעון משפטי ברור ואיתן אותו יש לבסס באופן המתיישב עם פעילות הקיבוץ, לקבל את כל הפיצוי הכלכלי לו הם זכאים לקבל עקב המלחמה בגין כל אחת ואחת מהפעילויות העסקיות של המפעל אשר נפגעו, אם בכותלי המפעל, אם אל מול לקוחות המפעל, קו הייצור של המפעל, התפתחותו העסקית של המפעל ועוד.
תביעה במסלול משפטי - מסלול אודם, מבוססת רובה ככולה על טיעונים משפטיים, עליהם מבססים תחשיבים כלכלים אותם יש "להושיב" על טיעונים משפטיים. ההליך הוא - מיפוי המפעל, מיפוי פעילות המפעל, מיפוי מגוון הנזקים, איתור הסעדים המשפטיים המתאימים, בנייה משפטית המבססת כל סעד משפטי ולאחר ביסוס משפטי - להנחות את הגורמים הכלכליים, ע"ס כללים שיקבעו על ידי המשפטנים, כיצד לתרגם את הטיעון המשפטי לפיצוי כלכלי.
המסלול האדום הוא מסלול נוח, גמיש וראוי עליו אסור, למפעלים הנמצאים בקו עימות, לוותר.
המסלול האדום יודע ליתן למפעלים הנפגעים את כל הפיצוי אותו "מתיימרים" ליתן המתווים הירוקים ובנוסף, ליתן למפעלים פיצויים מהותיים רבים ונוספים, המבוססים על ראשי נזק אותם יש להתאים לפעילות של המפעלים, המתייחסות לאופן פעילותם, התאגדותם התנהלותם.
המסלול האדום מאפשר משפטית ליתן למפעלים מענה כלכלי התואם במדויק את מידותיהם של העסק ואין הוא, בשום פנים ואופן ובניגוד למתווים והמסלולים הירוקים, מוגבל בסכום ו/או למשבצות או לנוסחאות יבשות אשר הקשר בינן לבין המסלול המשפטי האדום, הוא מקרי בהחלט.
המסלול האדום מאפשר, ולשם כך הוא נועד, לבחון כלכלית את כל אופן פעילות המפעלים וליתן להם את הפיצוי על פי צרכיו ועל פי מידותיו של העסק וזאת תחת חלופה של פיצוי בהתאם למתווים הירוקים, מתווים המבוססים על נוסחאות קשיחות, רזות, לא מספקות, מוגבלות, צרות, יבשות ולא מתאימות בעליל להתנהלות של מפעלים בקו עימות. מטרת המסלולים הירוקים היא במודע ליתן צר ומאוד חלקי לכלל המפעלים בארץ, לעזור להם חלקית להישאר עם הראש מעל המים, אך אין בהם דבר או חצי דבר כדי לפצות באופן מלא את המגיע למפעל שכרך את גורלו בגורל המדינה ובחר במודע להתמקם בקו עימות, תוך הבנה כי המדינה תגן עליו, גם כלכלית וע"ס זאת ובהישען על האמור הוא הקים את האמור.
המסלול האדום מאפשר למפעלים, שניזוקו נזק עקיף, לפרוס משפטית בפני מנהל מס רכוש את כלל פעילותם, את הראייה הכלכלית של המפעלים, את החזון, את הפעילות, את המוצרים, את קהל היעד, את הפיתוח העסקי, על פסי הייצור, את מבנה הפעילות, את קצב ההתקדמות וכך בלבד לתבוע את הפיצוי המלא, זה שבאמת ובתמים יעמיד אותו במקום בו יכול הוא היה להימצא כלכלית לו לא הייתה מתרחשת המלחמה דנן, מולה אנו מתמודדים.
אכן, המסלול האדום, להבדיל ממתווים ירוקים מוצעים, אינו טכני, אינו מצריך 10 דקות של עבודה, אלא על מאות שעות עבודה וצלילה משמעותית לפרטים ולהפוך כל אבן לטובת מיפוי וזיהוי העסק. תביעה במסלול האדום, מחייבת עבודה והשקעה ממש - אבל אין טוב ונכון מעבודה ברוכה.
המסלול האדום הנו מסלול משפטי, גמיש, מבוסס פסיקה, הוראות חוק, הצעות חוק, פרשנות משפטית, דברי כנסת, הסברי חוק, פסקי דין ועוד סוגיות משפטיות. תביעה במסלול האדום מחייבת הבנת העסק ממש, הבנת כל תוכניותיו, הבנת המודל העסקי, הבנת המוצרים ושיעורי הרווח, הנבה רחבה, הבנה הצורכת מחשבה משפטי וכלכלית, כזו שבאמת ובתמים תביא למפעל את שבאמת מגיע לו, להבדיל מסכום פיצוי מגוחך אשר אינו מתקרב לפיצוי לו זכאי המפעל לקבל מהמדינה.
ברם, יודגש, כי אין בכל העבודה המשפטית והכלכלית הנדרשת לטובת הגשת תביעה נכונה וראויה לטובת פיצוי המפעל במסלול האדום כדי להרתיע את המפעלים מלתבוע את המגיע להם וכל המנסה לדחוף את אותם מפעלים מדממים לעבר מתווים ירוקים גורם להם, לעניות דעת כותב שורות אלה, וזאת על סמך ניסיון של 13 שנה כעו"ד מס רכוש ובסך הכול 30 שנות ניסיון בתביעות ע"פ חוק מס רכוש, נזק כלכלי בהיקפים אדירים, מה עוד שהמסלול האדום מקנה למפעלים וכן לניזוקים אחרים אפשרות לקבלת מקדמות מהירות ובפועל, לא אחת, מעניק הוא למפעלים אלה מאות אחוזים, ממש כך, מעבר לניתן במסלולים הירוקים או מתווים טכניים, קצרים, נטולי מאמץ ונטולי חשיבה משפטית מצד העושה בהם שימוש, כך שבחירה במסלול הירוק למפעל הזכאי למסלול האדום שקול בדר"כ לרשלנות של ממש.
אכן, המתווים הירוקים פחות מורכבים ליישום בהשוואה למסלולים האדומים, ואכן הם לכאורה יותר פשוטים, אולם בעודנו מעמידים את הפשטות אל מול הזכאות האמיתית ואל מול הפערים האדירים שבין השניים, הרי שברור כשמש כי אין בנמצא כל דילמה, אין ולא יכולה להיות כל מחלקות, שהרי אין בנמצא כל מסלול, פרט למסלול האדום, אשר באמת ובתמים ידע ליתן מענה לנזקים הכלכליים האמיתיים של המפעלים. זה המסלול היחיד שידע להיות מספיק גמיש בכדי לגעת ולהתייחס לנזקים המאפיינים את המפעלים, על כל המשתמע מכך. יצירתיות והבנה משפטית את החוק' יביאו את התוצאה !!!
אין חולק כי אירוע, דוגמת מלחמה זו, טרם קרה ואנו תקווה כי אירוע ומחדל שכזה לא יחזור עוד על עצמו, מה שאומר כי יש בנמצא, שעה בה נלחמים אנו על הפיצוי הראוי לו זכאי לקבל המפעל, מגוון רחב של אתגרים משפטיים, אשר מטרתם היא להביא את שמגיע לו.
אין ספק כי מחסור בפסיקה תקדימית והעדר פסיקות מחייבות יעוררו מגוון רחב של שאלות ומחלוקות משפטיות בנוגע לראשי הנזק המשפטיים אותם זכאים המפעלים לתבוע. ברם, לעניות דעתנו ועל סמך ניסיון של 30 שנה בתחום זה ממש, אין בנמצא כל ברירה אלא להציף את הדברים משפטית, להגדיר משפטית את ראשי הנזק, לבנות את ראשי הנזק המאפיינים את פעילותם הספציפית של המפעלים ולדרוש מהמדינה, בפה מלא וללא כחל וסרק, את שבאמת ובתמים מגיע לעסק וזאת גם אם אין בנמצא פסיקה מפורשת וגם אם אין בנמצא תקדימים מפורסמים אשר ניתן יהיה להישען עליהם לטובת קבלת מלא הנזק אשר נגרם לפעילות חשובה זו.
אין חולק כי המטרה והאינטרס של כל תושבי המדינה הוא ליישב את היישובים המוגדים כקו עימות ולהקים שם עסקים שיתנו מענה לתושבים ומשכך כלל תושבי המדינה, מתוך הקופה הציבורית, מחויבים לשפות את אותם מפעלים הממוקמים בקו העימות, בגין העשייה הברוכה שלהם, ללא מגבלה של ראשי נזק ו/או כל מגבלה אחרת של נוסחאות סגירות ונטולות כל גמישות ,אשר יש בה כדי לפגוע בעקרון לפיו על כל מפעל ומפעל לקבל פיצוי אשר, בין השאר, פונה פני עתיד, משמע פיצוי כספי אשר יעמיד את העסק במקום בו יכול הוא היה להימצא באם הוא היה ממוקם במרכז הארץ ו/או באם המלחמה כלל לא היה מתרחשת.
לשם כך ועם כל הכבוד הרב אותו כותב שורות אלה רוכש למנהל מס רכוש, הכלכלנים, השמאים והיועצים מטעמו, הפועלים לא אחת תחת אש ממש לטובת ניזוקי המדינה, ברור וגלוי הוא כי בסופו של דבר יש בנמצא ניגוד עניינים מובנה בין מנהל מס רכוש לבין העסקים והמפעלים שכן המנהל, המגובה בלשכה משפטית משלו , החלטות ממשלה, מצוקה ומגבלה כלכלית, עלויות מלחמה, סדרי עדיפויות, הסכמים קואליציוניים ועוד, חייב בסופו של יום להתנהל על סמך המגבלות והפרשנות הקובעת לשכתו המשפטית, מה עוד שהמנהל, ובצדק, מודע לכך כי התקציב מוגבל וכי יש לקחת בחשבון את עלויות המלחמה הרבות וכי אין בנמצא די משאבים כדי לפצות את כלל הניזוקים באופן מלא, כפי שאולי אופטימאלית מבקש הוא היה לפצות, בעוד שמפעלים בקו עימות חייבים, להתמקד, בשעה קשה זו בעצמם ובהמשך קיומם ולעמוד על זכותם, באמצעות המסלול האדום, שלא לספוג את הנזק שנגרם עקב הקמת המפעל בקו עימות דווקא ולהביא לידי קבלת פיצוי מלא הבא לנטרל כלכלית את נכונותו להתיישב באופן הבא ליתן מענה לתושבי קו עימות ומחוצה לו ולהגן, בעצם פועלו, על כלל אזרחי מדינת ישראל.
את האבדות בנפש אין בנמצא אפשרות להשיב, את הנזק הנפשי לילדים ולכלל החברים ידרשו שנים רבות לשקם, אם בכלל, כך שלכל הפחות יש להשיב ממונית את המצב למקום הנכון, למקום בו העסק יעמוד איתן על רגליו, כשזה ממשיך בפועלו המבורכת והכול, בדרך של נטרול כלכלי של אירועי המלחמה ועמידה איתנה לצד המפעלים בקו העימות, משפטית, ע"פ המסלול האדום וראשי הנזק המשפטיים התואמים לו, לאופיו ולענפיו השונים.
במסגרת התביעה במסלול האדום, בגין מפעלים הממוקמים בקו העימות, יש בנמצא חובה משפטית, להגיש תביעה אשר תושתת על ראשי נזק מבוססים משפטית, כאלה המתיישבים עם תכלית חוק מס רכוש אשר תכלול בין השאר, על אף המחלוקות המשפטיות הצפויות ועל סמך הזכאות לקבל פיצוי בגין "הנזק הממשי" , פיצוי בגין מרכיבים דוגמת אלו:
-
פיצוי בגין כל הנזקים הישירים אשר נגרמו ונגרמים בזמנים אלו למפעלים, אם כתוצאה מפעולות האויב, אם בדרום ואם בצפון ובכלל זה פיצוי בגין פגיעה במבנים חוקיים ולא חוקיים, בנכסים ועוד.
-
פגיעה בגין ירידה מהותית בהכנסות בתקופת המלחמה.
-
פיצויי הנגרם למפעלים הנגרם כתוצאה ממלאים אותם נדרש העסק לזרוק.
-
השתתפות מלאה בכל ההוצאות שלא ניתן היה לנטרל ובכלל זה הוצאות תחזוקה, שכ"ד, ארנונה, משכורות ועוד הוצאות רבות אחרות אשר יש ליתן לגביהם את הדעת.
-
פגיעה בהוצאות שיווק ופרסום אשר ירדו לטמיון ועוד הוצאות פרסום רבות שידרשו בעתיד לטובת השבת הפעילות קדמותה.
-
פגיעה הנובעת מאובדן לקוחות, שעה בה ניתן להראות כי לקוחות מסוימים העתיקו את הפעילות שלהם לישובים אחרים כי אין שם בנמצא סכנה כשם שיש בקו עימות.
-
פגיעה במוניטין כתוצאה מחשש להעדפת יעדים ומקומות אחרים "בטוחים יותר".
-
פיצוי בגין תשלומים שהמפעל נדרש לשלם לספקים עקב המלחמה או למרות המלחמה.
-
פגיעה הנובעת מהחובה להמשיך ולהעסיק דמויות מפתחת במפעל, כמו סמנכ"ל תפעול וכדומה, גם בשעה בה אין עבודה וזאת מתוך טענה לפיה יש בנמצא לשמר אותם שמא יעזבו לטובת עבודה במרכז הארץ או אצל מתחרים אחרים .
-
פגיעה בקצב הצמיחה השנתי הקבוע של המפעל בהשוואה לשנים קודמות. כך שאם בשנות קודמות העלייה הייתה 10% והשנה היא תהא רק 2%, אזי ניתן לתבוע את הפרש בגובה 8%.
-
מפעלים אשר היו בשלב של הרחבה והגדלה של שטחים, יש לתבוע את האובדן עקב העיכוב או עקב הדחיה וזאת גם במקרה של עיכוב בשיפוץ של המפעל וכדומה.
-
עסקאות שלבסוף לא יצאו אל הפועל כמו התקשרות עם גופים מהותיים ועוד עסקאות אשר יכולים היו למנף את הפעילות של המפעל.
-
פגיעה בשיעור הרווחיות של המפעל.
-
פגיעה הנובעת מהורדת מחירים מאולצת.
-
תשלום בגין נזקים עתידיים.
-
פיצוי בגין תקופת התאוששות.
-
פיצוי בגין ירידה בצבר הזמנות והכנסות עתידיות שיפגעו עקב זאת
-
עלויות פרסום שידרשו בעתיד לטובת השבת המפעל למסלול.
-
ירידה בשווי המלאים.
לכל הדוגמאות דלעיל ולעוד רבות אחרות, חייב להינתן מענה משפטי באמצעות המסלול האדום בלבד.
מודגש ומובהר שוב כי תביעה במסלול האדום מושתתת על 90% עבודה משפטית, שם יידרש הצורך להוכיח את זכאות המשפטית, בהישען על פסיקה חלקית, הוראות חוק וכוונת מחוקק. יחד עם זאת, אין לחשוש מהאמור, המדינה מודעת למצוקה, מודעת לחובה לפצות מפעלים הממוקמים בקו עימות ומשכך בסבירות גבוהה מרבית התיקים, בשיעור העולה על 90% יסתיים בדרך של הסכמה ו/או החלטה אחרת בפני מנהל מס רכוש, ללא כל צורך בפניה לערכות. אין ספק כי ייעוץ משפטי נכון ומקצועי יביא למפעל את המגיע לו ממש ובלשון החוק את "הנזק הממשי" שנגרם לו.
אין בנמצא כל מנגנון אחר, בוודאות לא המתווים הירוקים, העשוי להתייחס לקשת הנזקים וליתן לבעלי המפעלים את הפיצוי המגיע להם באופן מלא. רק הגשת תביעה משפטית - מפורטת, המושתתת על ראשי נזק משפטיים מבוססים המתורגמים להפסד או מניעת רווח - למנהל מס רכוש, כשזו מגובה בטיעונים משפטיים מלאים, יכולה להביא למפעלים את 100% הפיצוי אשר הם זכאים לו.
לעניות דעת כותב שורות אלה, הפער בין תביעה במסלול המשפטי האדום לבין ניסיון להצטופף ולהיכנס לתוך מתווה שבלוני מוגבל וחסר ביותר כמו מסלול ירוק, מסתכם בסכומי עתק, לפעמים במאות אחוזים של הבדל, כך שאם בעלי המפעלים רוצים באמת ובתמים לקבל פיצוי המשקף את נזקיהם האמיתיים, משמע, לקבל את המגיע להם ע"פ פרשנותנו המשפטית, חייבים הם להגיש תביעה במסלול האדום ובכלל זה לפעול לטובת הגשת תביעה למנהל מס רכוש, אשר משדרת עוצמה ובסיס משפטי, כמו גם נכונות, היה ויידרש, להביא את הנושאים שבמחלוקת בפני ערכה שיפוטית גבוהה יותר, למרות שהרוב המכריעה של המקרים מסתיים בהתנהלות משפטי נכונה מול מנהל מס רכוש ולשכתו המשפטית.
במסגרת המסלול האדום יוכלו בעלי המפעלים לתבוע את כל מה שמפצה אותם המתווה הירוק והרבה מעבר וגם לעניין המקדמות, יוכל המפעל לקבלם במהירות אשר תקדים את זו של המתווים הירוקים.
המסלול האדום לא יעכב את הכסף, לא יעכב את קבלת המקדמות, ההפך הוא הנכון ובפועל ברוב המוחלט של המקרים הוא יביא למפעל מאות אחוזים מעבר למסלול הירוק, כך שתהא זו, במרביך המקרים, רשלנות לשמע - להגיש בשם מפעל בקו עימות תביעה במסלול הטכני היבש, הוא המסלול הירוק בעוד שזכאי הוא לתבוע 100% מנזקו ואובדן הרווח עקב המלחמה - במסלול משפטי עדיף בברור - הוא המסלול האדום.
חיפוש 
סגור 
