31/10/2023
ניהול עמותות ותרומות בעקבות מלחמת חרבות ברזל
במאמר זה ננסה לסקור בקצרה שינויים והתאמות בעולם העמותות בעקבות מלחמת חרבות ברזל יש לשים לב שהמאמר מכוון לעיתות מלחמה ולהתאמות שנדרשות מעכשיו לעכשיו (מעין "הוראות שעה") ואין ללמוד ממנו לזמנים רגילים, שיבואו בקרוב בעזרת השם. כך או כך, המאמר אינו תחליף ליעוץ משפטי פרטני.
נקודת המוצא היא שכנגד תרומה יכול להיות זכאי התורם להטבת מס, הדבר גם מהווה היגיון צודק וגם תמריץ לתרומות. כדי להזדכות במס על התרומה, על המוסד מקבל התרומה (במאמר זה "מוסד" הכוונה לאגרונים ללא מטרות רווח – אלכ"רים) להיות כזה שזכאי להכרה בתרומות אליו לטובת הטבת המס, מה שמוכר כאישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
כעצה לתורם, באתר גיידסטאר (https://www.guidestar.org.il) ניתן לאתר בחיפוש פשוט לגבי כל מוסד האם הוא מוכר לצרכי זיכוי מס לתרומות.
מאמר זה אינו עוסק בדרכים לקבלת אישור לפי סעיף 46 אולם חשוב לציין כי אנו כבר רואים שההליך הבירוקרטי לקבלת האישור הולך להתקצר כחלק מלקחי התקופה. עצה מעשית שכן ראויה להתייחסות היא שכתנאי לקבלת האישור יש צורך בביצוע פעילות כספית בהיקף של 30,000 ₪ לפחות, בשנה הקלנדרית הראשונה של המוסד וכמובן להגיש דו"ח שנתי על פעילות אותה שנה. במועד פרסום מאמר זה (אוקטובר 2023) נתון זה חשוב עד מאוד. שכן, מי שבכוונתו לאור המלחמה להתאגד כמוסד ולהמשיך פעילות לאורך תקופה, מומלץ לו לבצע את ההתאגדות והרישום במוסדות בהקדם האפשרי ולהספיק לבצע פעילות בהיקף הנדרש עוד בשנה זו (2023) ובכך להרוויח שנה.
מלבד ההכרה לפי סעיף 46 על מוסד להחזיק אישור ניהול תקין, אותו ניתן לקבל יחסית בשלבי פתיחת העמותה והוא נדרש בכל מקרה, שכן בלעדיו מרבית הגופים המשמעותיים (וכן הרשויות) לא יתמכו ולא יסייעו למוסד.
עם תחילתה של מלחמת חרבות ברזל, הוקמו אין ספור יוזמות, חלקן פרטיות ולא מוסדרות בהיבט של עולם העמותות ובעקבות כך פורסמו הקלות שונות לפעילות עמותות ונוצרו מספר נקודות שבהם ניתן לדעתנו להקל בעת הזו:
-
סטייה ממטרות העמותה: ככלל, עמותה חייבת לפעול אך ורק בהתאם למטרות שנקבעו בתקנון העמותה ופעילות למטרה אחרת אסורה. במצב החירום נוצר מצב שבו ארגונים חברתיים שהוקמו למטרות מסוימות (לדוגמא אגודה לקידום ספורט מסוים) מוצאות את עצמם עוסקות בתחומים אחרים (חלוקת אוכל מבושל או מוצרי מזון והגיינה, סיוע לאבלים וכדו') ועד רמת מוסדות חינוך פנימייתים שמצאו את עצמם הופכות למרכזי אירוח.
רשמת העמותות הנחתה שבתקופת החרום, ניתן יהיה לפעול שלא בהתאם למטרות המוסד בהתקיים התנאים הבאים:
-
מדובר בפעילות שהיא סיוע במצב החירום.
-
הפעילות היא ככזאת שבשגרה נעשית על ידי אלכ"רים (להבחין מפעילות בשוטף לא יכולה להעשות על ידי אלכ"ר – בעיקר פעילות בעלת אופי מסחרי).
-
ניתן לקשור בין הפעילות לבין המוסד (זאת בכדי למנוע שימוש בעמותות כ"צינור" בלבד).
-
ועד המוסד קיבל החלטה בצורה מסודרת לביצוע הפעילות (בעניין זה יש להדגיש כי בעידן הנוכחי ולאו דווקא בהקשר המלחמתי – החלטת ועד העמותה לא צריכה להיעשות בישיבה פרונטלית ופרוטוקול חתום וניתן גם לנהל את ההחלטה לדוגמא בקבוצת וואטסאפ של ועד העמותה).
-
הנקודה החשובה ביותר לטעמנו היא שיש להפריד בספרי הנהלת החשבונות של העמותה בין הפעילות הרגילה לבין הפעילות החריגה שנעשתה כסיוע למצב החירום.
-
הלוואות כספיות – גמ"ח: כיום פעילות מוסדות להלוואות ללא ריבית במסגרת אלכ"רים מורכבת עד בלתי אפשרית (בין היתר בשל חוקי הלבנת הון, חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, תשע"ט-2019). עמותות שקיבלו תרומות בתקופה זו או שבקופתם יתרות כספים מותרות (סוגיה נפרדת בפני עצמה, שלא נצליח לגעת בה במאמר זה) ומבקשות להקים קרן הלוואות במסגרת המלחמה, חייבות לדעתנו לנקוט במשנה זהירות על כל האמור לעיל, לפעילות הלוואות כספיות משמעותיות והשלכות נוספות בזמנים רגילים ויש לקבל יעוץ ודרך פעילות נקודתית בסוגיה זו.
-
הכרה בתרומות – מצב מלחמה: רשות המיסים שמהווה את הגורם המחליט בדבר ההכרה בתרומות לצרכי מס, הוציאה הנחיה מקלה לעניין תרומות בעת מלחמה. בהתאם להנחיה זו, בכפוף להנחיות רשמת העמותות, הודיעה גם רשות המיסים שהיא מתירה לעמותות בעלות אישור לפי סעיף 46 לקבל תרומות ולהכיר בהן לטובת הטבות המס אף אם מדובר בפעילות שאינה במסגרת מטרות העמותה. דרישות רשות המיסים די חופפות עם דרישות רשמת העמותות (קבלת החלטה על ביצוע הפעילות וגיוס הכספים, התרומות משמשות לפעילות המיוחדת, זיהוי נפרד בהנהלת החשבונות) ואנו נבקש להתייחס לדגשים שאינם חופפים או כאלו שלא נכתבו במפורש בהנחיה:
- על התרומה להיות כזו שבאופן רגיל הייתה מוכרת כתרומה לצרכי מס. ככלל אצבע נציין שיש להוכיח שמדובר ב"תרומה" ולא משהוא שיש מולו "תמורה" או קבלת שירות. להמחשה כללית תשלום לעמותה עבור חוג אינה יכולה להיחשב כתרומה, להמחשה נקודתית תרומה למאמץ מלחמתי במוצר ממותג של התורם – עלולה להיחשב יותר כפרסומת וכהוצאת שיווק ולא כתרומה.
- על העמותה לראות בצורה מפורשת את חלקה בביצוע הפעילות וככל שהחלק של העמותה (לרבות של אנשיה) קטן יותר, יש להסביר יותר מדוע העמותה מבצעת את הפעילות המבוצעת ובמידת הצורך אף לקבל החלטה מפורטת לעניין, לעשות הסכם מול מי שמבצע את הפעילות בפועל - הכל ע"מ להראות ולהוכיח כי לא נעשה שימוש באישור המס של העמותה רק לשם "צינור".
לצערנו, אין כרגע פתרונות להכרה בתרומה (לזיכוי מס) לגוף שאין בידו אישור לפי סעיף 46.
תורמים מחו"ל, יכולים במרבית המדינות לקבל הכרה בגין התרומות שלהם בארץ (הנסיבות משתנות לפי זהות המדינה ומאמר זה אינו עוסק במיסוי בינלאומי) ולטובת תרומות מחו"ל - לא בהכרח נדרש אישור לפי סעיף 46.
-
שיתוף פעולה בין עמותות: הנחיות רשם העמותות לעניין ניהול תקין של עמותה, אוסר באופן רגיל על שיתוף פעולה בין עמותה שיש לה אישור ניהול תקין לבין עמותה שאין לה אישור ניהול תקין ואף לגבי העברת תרומות מבעלת האישור לנטולת האישור (למעט בחריגים מסוימים). לדעתנו, בתקופת המלחמה ניתן יהיה לשתף פעולה בין עמותה בעלת אישור ניהול תקין לבין כזו שאין אישור ניהול תקין ברשותה. למשל במקרה בו העמותה בעלת האישור מבקשת להפעיל את הפעילות בסיוע עמותה שאינה בעלת אישור ניהול תקין, או כאשר לאחרונה יש ציוד או מקום – מטבח מוסדי וכדומה לטובת הפעילות, בעוד שלראשונה אין ובתנאי שהפעילות עומדת בתנאים שנקבעו להקלות, הן על ידי רשם העמותות והן על ידי רשות המיסים, והעניין מלווה במסמך סיכום מסודר בין העמותות.
-
רכישות - שווה כסף – אינו מהווה תרומה: נתקלנו במקרים בהם עמותות או יזמים חברתיים עדכנו אותנו שגופים מסחריים מבצעים רכישת מוצרים לסייע ליזמות חברתיות אזרחיות בתקופת המלחמה. הגופים ביקשו לקבל את החשבונית אליהם ועל שמם ולשלם מתוך העסק את ההוצאה במקרים שונים לרבות מקרים בהם הגורם היזם החברתי אינו בעל אישור ניהול תקין. באופן כללי מדובר בטעות שעלולה לעלות לעסק במיסוי שכן בהתאם לפקודת מס הכנסה - "הוצאות מוכרות" אלו הוצאות שהוצאו לצורך יצור הכנסה ובמקרה המתואר זו תרומה אך לא הוצאה לצורך יצור הכנסה. גם במקרים שכאלו חשוב להתייעץ נקודתית שכן יש מקרים בהם למשל העסק מקבל פרסום נרחב כתוצאה מהפעילות ואז ניתן אולי להגדיר את ההוצאה כהוצאת שיווק ופרסום.
-
תרומות בשווה כסף: לתרומה שאינה בכסף "חי", היבטים גם לעמותה וגם לתורם, בכל מקרה שבו עסק רוצה לתת תרומה בשווה כסף (מלאי, שירות, שימוש בנכסים) או במקרה בו עמותה מקבלת תמורה שאינה כסף חי (ציוד, שירות, כח אדם או שימוש בנכסים) יש לקבל חוות דעת נקודתית בשל ההיבטים הרבים:
-
בהיבט העמותה, כשהיא מקבלת מוצר או שירות, היא צריכה לרשום אותו כהכנסה בהתאם לשוויו.
-
כשתורם נותן שירות או שווה כסף (בהתאם לדוגמאות שהובאו לעיל), בפרט שמדובר בתורם שהוא עוסק יש לתרומה היבטים של החבות במע"מ (שכן הוא גורע נכסים מהמלאי שלו), על ההכנסה (כנ"ל) ואולי אף זיכוי במס בגין התרומה. ישנו חוזר מס הכנסה מאוד מפורט לעניין זה (הוראת פרשנות 1/2003) ומאחר והדברים שונים מדוגמא לדוגמא חשוב להיוועץ בגורמים המלווים של העסק בכדי למקסם את ההוצאה בגין התרומה.
-
כרטיסי אשראי: בשגרה רוב העמותות לא יקבלו אישור בנקאית להתנהל עם כרטיסי אשראי וכן אינן יכולות להתרים באמצעות ישומוני תשלום (ביט, פייבוקס וכדו') והן נעזרות בגורמי סליקה לצורך כך. במסגרת ההקלות בתקופת החירום, מאפשרת רשמת העמותות לעשות שימוש בכרטיס אשראי על ידי עמותות בכפוף לעמידה במספר תנאים:
- קבלת החלטה מפורשת על השימוש בכרטיס.
- השימוש בכרטיס תואם לסוג פעילות העמותה.
- כרטיס האשראי ישויך אל חשבון הבנק של העמותה.
- השימוש בכרטיס האשראי יבוצע רק על ידי אחד ממורשי החתימה של העמותה. מאחר ועמותה נדרשת ליותר ממורשה חתימה אחת, הרכב מורשי החתימה המחייב יאשר בכתב לכל הפחות אחת לחודש את ההוצאות בכרטיס האשראי.
נוסף על האפשרות לשימוש בכרטיס אשראי, עמותות יוכלו לעשות כעת שימוש לצורך קבלת תרומות גם באמצעות ישומוני תשלום שונים (ביט, פייבוקס וכדו') ובלבד שהכספים יכנסו ישירות לחשבון הבנק של העמותה. חשוב להדגיש כי לא הותר לעמותות להשתמש בישומונים לצרכי תשלום הוצאות.