17/2/2025
טיפול משפטי בסכסוכים בעמותות - אתגרים, פתרונות ומנגנוני יישוב
עמותות, כשם שהן נוצרות מתוך רצון לקדם מטרה חברתית או ציבורית, אינן חסינות מפני סכסוכים פנימיים וחיצוניים.
מבנה העמותה, הכולל חברי ועד, ועדת ביקורת, הנהלה, מתנדבים ותורמים, יוצר לעיתים קרקע פורייה לחילוקי דעות, אשר עלולים לפגוע בניהולה התקין ואף לסכן את המשך קיומה.
סכסוכים בעמותות עשויים לנבוע ממגוון סיבות – חילוקי דעות בנוגע לניהול כספים, אי-הסכמות על חזון העמותה, מאבקים על שליטה, או מחלוקות בין העמותה לגורמים חיצוניים. טיפול משפטי נכון יכול למנוע את החרפת הסכסוך ולשמור על פעילות העמותה.
במאמר זה נציג את הגורמים לסכסוכים, את הכלים המשפטיים הקיימים לפתרון, ואת החשיבות שבניהול מנגנוני יישוב סכסוכים מראש.
הגורמים הנפוצים לסכסוכים בעמותות
1. ניהול כספים ומחלוקות תקציביות:
- טענות לשימוש לא תקין בכספי העמותה.
- חילוקי דעות לגבי סדרי עדיפויות בהקצאת משאבים.
2. חילוקי דעות לגבי ניהול העמותה:
- קונפליקטים בין חברי ועד המנהל לבין ועדת הביקורת.
- אי-הסכמות בין עובדים, מתנדבים והנהלה לגבי המדיניות והחזון.
3. שינויי תקנון או מטרות העמותה:
- התנגדויות להצעות לשנות את תקנון העמותה או את מטרותיה.
- מאבקים סביב החלטות עקרוניות בנוגע לאופי פעילות העמותה.
4. מחלוקות בין העמותה לבין תורמים או גופים חיצוניים:
- סכסוכים לגבי תנאי תרומות.
- מחלוקות עם ספקים, נותני שירותים וגורמי רגולציה.
5. סכסוכים אישיים ואינטרסים סמויים:
- מאבקי שליטה על תפקידי מפתח.
- סכסוכים אישיים בין חברי העמותה הגולשים לתחום הניהולי.
מסגרת משפטית לעמותות בישראל
העמותות בישראל מוסדרות על פי חוק העמותות, התש”ם–1980, המגדיר את חובותיהן, אופן ניהולן והפיקוח עליהן.
החוק קובע, בין היתר, את חובות נושאי המשרה בעמותה, את מבנה ההנהלה ואת הדרכים ליישוב סכסוכים.
בנוסף, העמותות מפוקחות על ידי רשם העמותות, המוסמך להוציא הנחיות, לדרוש דיווחים ואף להתערב במקרים של התנהלות לא תקינה.
סעיפים רלוונטיים בחוק העמותות:
- סעיף 27: קובע את חובת ניהול תקין בעמותה.
- סעיף 43: מסמיך את בית המשפט להתערב במקרים של ניהול לא תקין או סכסוך מתמשך.
- סעיף 5(א): מחייב את העמותה לנהל פרוטוקולים מסודרים ולשמור על שקיפות.
מנגנוני טיפול משפטי בסכסוכים
א. פנייה לרשם העמותות
רשם העמותות מוסמך להתערב בסכסוכים במקרים של ניהול לא תקין או פגיעה בעמותה.
- הרשם רשאי לדרוש הסברים, לזמן את בעלי התפקידים ואף להמליץ על מינוי מפקח או מפרק זמני.
- לרשם סמכות לשלול את אישור הניהול התקין במידה ונמצא כי העמותה פועלת בניגוד לחוק או לתקנון.
מתי כדאי לפנות?
- כאשר יש חשד לשימוש לא תקין בכספים.
- במקרים של ניהול כושל או סירוב למסירת מידע.
ב. יישוב סכסוכים באמצעות גישור
גישור הוא הליך וולונטרי הנערך מול מגשר ניטרלי, המנסה להביא את הצדדים להסכמה.
- הגישור מתבצע לרוב באווירה לא פורמלית.
- התוצאה אינה מחייבת משפטית, אלא אם הצדדים מבקשים לאשר אותה כפסק דין.
יתרונות:
- שמירה על סודיות.
- הימנעות מחשיפה ציבורית הפוגעת במוניטין העמותה.
- שימור יחסי עבודה חיוביים.
חסרונות:
- תלוי ברצון הצדדים להגיע להסכמה.
- אין סמכות לכפות פתרון.
ג. בוררות בהתאם לתקנון העמותה
אם תקנון העמותה כולל סעיף בוררות, ניתן למנות בורר שיכריע בסכסוך.
- הבוררות מתקיימת בפני בורר מקצועי, לרוב משפטן מנוסה.
- החלטת הבורר מחייבת משפטית, למעט חריגים הקבועים בחוק הבוררות.
יתרונות:
- הליך מהיר יחסית לבית משפט.
- בורר עם ידע מקצועי עשוי להעניק פתרונות מותאמים.
חסרונות:
- החלטת הבורר סופית וקשה לערער עליה.
- דורש קיומו של סעיף בוררות בתקנון מראש.
ד. פנייה לבית המשפט
כאשר ניסיונות הגישור והבוררות לא מתקיימת, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט.
- בית המשפט רשאי למנות מנהל מיוחד, להורות על כינוס אספה כללית, ואף לפרק את העמותה במקרה הצורך.
- תביעות יכולות להיות מוגשות על ידי חברי עמותה, תורמים או רשם העמותות.
מתי פונים לבית משפט?
- כשיש חשד להפרות חוק חמורות.
- כאשר אין מנגנוני יישוב סכסוכים חלופיים.
חשיבות תקנון העמותה ככלי למניעת סכסוכים
תקנון העמותה אינו רק מסמך פורמלי, אלא מנגנון קריטי לניהול יעיל ולמניעת סכסוכים.
היבטים חשובים בתקנון:
- הגדרת תפקידים וסמכויות: חלוקה ברורה של סמכויות הוועד, המנכ”ל וועדת הביקורת.
- מנגנוני יישוב סכסוכים: קביעה ברורה של הליך גישור, בוררות או פנייה לבית המשפט.
- שקיפות והגדרת נהלי קבלת החלטות: הוראות מפורטות לגבי ניהול דיונים והצבעות.
- מנגנון לעדכון התקנון: קביעת רוב נדרש לאישור שינויים בתקנון.
טיפ מעשי: מומלץ לבחון את התקנון אחת לשנתיים ולהתאימו לשינויים רגולטוריים או תפעוליים.
מניעת סכסוכים באמצעות ניהול תקין ושקוף
כיצד ניתן למנוע סכסוכים מראש?
- הקפדה על שקיפות:
פרסום דוחות כספיים, קיום אספות כלליות והנגשת מידע לחברי העמותה.
- תיעוד החלטות:
שמירת פרוטוקולים מסודרים של דיוני הוועד והאספות הכלליות.
- אכיפת כללי אתיקה:
קביעת כללי התנהלות ברורים למניעת ניגודי עניינים.
- הדרכת נושאי משרה:
העברת סדנאות הכשרה לחברי ועד ולמנהלים לגבי חובותיהם לפי החוק.
- סיוע משפטי מבעוד מועד:
התייעצות עם יועץ משפטי בכל שינוי מהותי, כמו קבלת תרומות גדולות, שינויי תקנון או התקשרות בעסקאות משמעותיות.
סיכום
סכסוכים בעמותות, ככל שהם עשויים להיות מאתגרים ומורכבים, ניתנים לניהול ולפתרון באמצעות כלים משפטיים מקצועיים ומדויקים.
ההמלצה המרכזית היא לא לחכות לרגע המשבר, אלא לתכנן מראש מנגנוני יישוב סכסוכים, להקפיד על ניהול תקין ושקוף, ולפנות לייעוץ משפטי עם הופעת סימני המחלוקת הראשונים.
משרדנו מתמחה במתן ייעוץ משפטי לעמותות, תוך ליווי מקצועי, הקניית כלים למניעת סכסוכים וניהול הליכים משפטיים בעת הצורך.
חיפוש 
סגור 
