מאת:

עמותה המתנהלת בדרכי מרמה - מנגנוני פנייה ודרכי פעולה משפטיות

עמותות בישראל פועלות על פי חוק העמותות, התש”ם–1980, ונדרשות להתנהל בשקיפות, יושר ולטובת מטרותיהן הציבוריות.
כאשר עמותה מתנהלת בדרכי מרמה – בין אם מדובר בהונאה כספית, דיווח כוזב או ניהול לא תקין – נגרם נזק משמעותי לציבור, לתורמים ולמוטבים.
במצבים כאלה, קיימים אפיקים משפטיים שונים בהם ניתן לנקוט כדי לעצור את המחדל ולמנוע המשך פעילות בלתי חוקית.
במאמר זה נסקור את הגורמים הרלוונטיים אליהם ניתן לפנות, את הסימנים להתנהלות בלתי תקינה, ואת ההליכים המשפטיים האפשריים לבלימת המרמה ולשמירה על פעילות העמותה בהתאם לחוק.
 

סימנים להתנהלות מרמתית בעמותה

התנהלות בדרכי מרמה בעמותות יכולה להתבטא בדרכים שונות, וביניהן:
  • אי-שקיפות כספית: אי-פרסום דוחות כספיים, סירוב למסור מידע לחברי העמותה או אי-הגשת מסמכים לרשם העמותות.
  • שימוש בכספים למטרות פרטיות: העברת כספים או נכסים לטובת חברי הוועד, מקורבים או גופים פרטיים בניגוד למטרות העמותה.
  • זיוף מסמכים ודיווחים כוזבים: הגשת דוחות לא נכונים לרשויות המס או לרשם העמותות.
  • מינויים בניגוד לתקנון: מינוי נושאי משרה ללא אספה כללית, או בניגוד להוראות התקנון.
  • התקשרות עסקית עם בעלי עניין: התקשרויות בעסקאות ללא גילוי נאות ובניגוד לעקרונות המנהל התקין.
אם עולה חשד להתנהלות כזו, יש לנקוט בפעולה מיידית.
 

הגורמים הרלוונטיים לפנייה במקרה של התנהלות מרמתית

א. רשם העמותות
רשם העמותות הוא הכתובת המרכזית לבירור טענות על ניהול לא תקין או התנהלות מרמתית בעמותה.
  • ניתן להגיש תלונה אנונימית או בשם מלא.
  • הרשם מוסמך לבדוק את הטענות, לזמן את חברי הוועד ולדרוש מסמכים.
  • במקרה הצורך, הרשם יכול להטיל סנקציות, כגון שלילת אישור ניהול תקין, מינוי חוקר או מפרק, ואף הגשת בקשה לבית המשפט לפירוק העמותה.
סמכויות הרשם לפי החוק:
  • סעיף 38 לחוק העמותות: סמכות לדרוש מסמכים ולבצע חקירה.
  • סעיף 43 לחוק: סמכות לבקש מבית המשפט פירוק עמותה במקרה של התנהלות בניגוד לחוק או לתקנון.
כיצד מגישים תלונה?
  • הגשת בקשה בכתב לרשם העמותות, בצירוף תיעוד התומך בטענות.
  • ניתן להגיש את הבקשה באופן מקוון או במשרדי רשות התאגידים.
ב. משטרת ישראל – המחלקה לחקירות הונאה
אם מדובר בעבירות פליליות חמורות – כגון גניבת כספים, זיוף מסמכים או הלבנת הון – יש לפנות למשטרה.
  • המחלקה לחקירות הונאה מטפלת בעבירות מרמה והונאה בגופים ציבוריים.
  • במקרים של תרומות מחו”ל או הלבנת הון, תתבצע חקירה בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון.
הליך הפנייה:
  1. הגשת תלונה בתחנת המשטרה.
  2. הצגת ראיות, כגון דוחות כספיים, פרוטוקולים וחשבוניות.
  3. מעקב אחר התקדמות החקירה באמצעות קצין החקירות המטפל בתיק.
סעיפי חוק רלוונטיים:
  • חוק העונשין, התשל”ז–1977: סעיף 415 (קבלת דבר במרמה), סעיף 418 (רישום כוזב במסמכי תאגיד).
  • חוק איסור הלבנת הון, התש”ס–2000: עבירות הקשורות בהעברת כספים שלא כדין.
ג. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
עמותות רבות בישראל מקבלות תרומות מחו”ל, ובשל כך נדרשות לדיווח על העברות כספיות חריגות.
  • אם עולה חשד לניצול העמותה לצורך העברות כספים בלתי חוקיות, יש לפנות לרשות לאיסור הלבנת הון.
  • הרשות פועלת בשיתוף פעולה עם רשם העמותות והמשטרה, ויכולה להוביל לפתיחת חקירה.
סימנים מחשידים:
  • קבלת תרומות ממדינות המוגדרות בסיכון גבוה.
  • העברות כספים במספר פעולות קטנות כדי להימנע מחובת דיווח.
ד. בית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי מוסמך להתערב בהתנהלות עמותה במקרה של ניהול לא תקין, הפרת התקנון או חשד להתנהלות מרמתית.
הליכים אפשריים:
  • בקשה למינוי חוקר חיצוני – לבחינת התנהלות העמותה.
  • בקשה לפירוק העמותה – אם נגרם נזק חמור או קיימת התנהלות בלתי הפיכה.
  • בקשה למינוי מנהל מיוחד – במקרים של קריסת המנגנון הניהולי.
מי רשאי לפנות לבית המשפט?
  • חברי עמותה.
  • רשם העמותות.
  • תורמים בעלי אינטרס מוכח.
 

צעדים מקדימים לפני פנייה רשמית

1. איסוף ראיות:
  • מסמכים חשבונאיים.
  • תכתובות מיילים.
  • פרוטוקולים של דיונים.
2. בדיקה פנימית:
  • כינוס ועדת ביקורת.
  • פנייה לגורם משפטי לביצוע בדיקה עצמאית.
3. ניסיון לפתרון פנימי:
  • זימון אספה כללית.
  • פנייה לחברי הוועד בדרישה למתן הסברים.
4. ייעוץ משפטי מקצועי:
  • קבלת חוות דעת לגבי דרכי הפעולה האפשריות.
     

סנקציות אפשריות כנגד עמותה שהתנהלה במרמה

החוק מעניק סמכויות רחבות להתמודדות עם עמותות שפועלות בדרכי מרמה:
1. שלילת אישור ניהול תקין:
  • רשם העמותות רשאי לשלול את האישור המאפשר לעמותה לקבל תרומות והטבות מס.
2. פירוק העמותה:
  • בית המשפט יכול להורות על פירוק במקרה של ניהול כושל או פעילות שלא כדין.
3. סנקציות פליליות:
  • מנהלי העמותה עלולים לעמוד לדין בגין עבירות מרמה, זיוף ורישום כוזב.
4. חילוט נכסים:
  • במקרה של הלבנת הון או שימוש לא חוקי בכספי העמותה.
 

מניעת התנהלות מרמתית בעתיד

עמותות יכולות לנקוט צעדים פרואקטיביים למניעת התנהלות לא תקינה:
  • קביעת מנגנוני ביקורת פנימיים: מינוי ועדת ביקורת פעילה.
  • שקיפות כספית: פרסום דוחות כספיים באתר האינטרנט של העמותה.
  • הטמעת קוד אתי: יצירת מסמך מחייב לכלל נושאי המשרה.
  • הדרכת חברי ועד: מתן הכשרה על חובותיהם המשפטיות.
 
סיכום
עמותה הפועלת בדרכי מרמה אינה רק מפרה את אמון הציבור, אלא גם פוגעת באינטרס החברתי שלשמו הוקמה.
התנהלות מושחתת פוגעת בתורמים, במוטבים ובמערכת כולה.
רשם העמותות, המשטרה, הרשות לאיסור הלבנת הון ובתי המשפט מהווים את חוד החנית בהתמודדות עם עמותות שסרחו.
עם זאת, האחריות הראשונה מוטלת על חברי העמותה, שתפקידם להתריע, לפעול ולנקוט בצעדים משפטיים במידת הצורך.
משרדנו מתמחה בייצוג עמותות ובהגשת תלונות לרשויות הרלוונטיות, לצד ייעוץ משפטי שוטף להבטחת ניהול תקין.
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.