לאור פניות של ישראלים מודאגים רבים למשרדנו, החלטנו לפתוח מוקד חרום, המורכב מעו"ד אשר בעברם ייצגו את משרד האוצר - מס רכוש, מתוך מטרה ליתן מענה משפטי מהיר לבעלי עסקים או בעלי נכסים אשר נפגעו או נפגעים או חוששים מפגיעה עתידית, פיזית או כלכלית/אובדן רווחים, כתוצאה מההתפתחויות במדינה בכלל וכתוצאה ממלחמת חרבות ברזל בפרט.
נכון למועד כתיבת שורות אלה (29.11.2023) - ישראלים רבים חווים פגיעה כלכלית כתוצאה מירי טילים ופגיעת אלו ברכושם . יתר על כן, ישראלים רבים חוששים עוד יותר מפני נזקים עקיפים / נזקים כלכליים אשר עלולים להיווצר ובפועל כבר נוצרים וזאת כאמור כתוצאה מהמצב הבטחוני וכתוצאה מהמלחמה אשר, במידה רבה, מנטרלת את המדינה ואת האזרחים בכלל ועסקים בפרט.
ישראלים רבים המפעילים עסקים מגוונים ובכלל זאת - אלו המעסיקים עובדים, משלמים שכירויות, הוצאות קבועות אחרות וכדומה , חשים את המתח באוויר ומפנימים כי עסקם עומד להיפגע, ומבינים כי ההכנסות שלהם ירדו בצורה דרמטית ומשכך פונים הם למשרדנו לטובת מתן מענה .
חלק גדול מהפונים הם כאלה אותם משרדנו כבר ייצג בעבר, אם עקב מלחמת לבנון השנייה ואם עקב אירועים בטחוניים אחרים אשר הקימו זכאות לפיצוי לניזוק כזה או אחר על פי חוק מס רכוש.
לטובת האמור, הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה ואנו ננסה לענות לכם בקצרה ולהכווין אתכם וזאת בזמינות ובמהירות מרבית.
לטובת קבלת מענה - ניתן להתקשר אלינו, לנייד - 054-4251054
לגופו של עניין נבקש, בשורות שלהלן, לעשות עבורכם סדר ולנסות להסביר בקצרה מה הזכאות של אדם או עסק אשר ניזוק ו/או יינזק כתוצאה מהמלחמה.באשר לאמור חשוב לפתוח ולהבהיר כי חוק מס רכוש עושה הבחנה בין שני סוגים של נזקים והדין בגין כל אחד מהשניים שונה, האחד - נזק ישיר, השני - אבדן רווחים - נזק עקיף.
להלן נתייחס בקצרה לשני סוגי הנזקים.
מי זכאי לפיצוי בגין נזק ישיר? -
נזק ישיר הינו נזק פיזי אשר נגרם כתוצאה מפעולת מלחמה של כוחות האויב לרכוש כזה או אחר, כמו לדוגמא – פגיעת טיל בדירת מגורים ו/או בבית עסק ו/או במכונית ו/או בכל נכס אחר.
דוגמא נוספת היא מצב בו עקב המלחמה נשרף נכס, ירו על רכב, שרפו בתים ו/או בצעו כל פעולה אחרת מתוך מטרה לפגוע בישראלי מטעמים לאומניים, משמע – במסגרת המלחמה המתנהלת.
בכל הקשור לנזקי רכוש מסוג זה, חוק מס רכוש קובע כי כל ניזוק בישראל רשאי לתבוע ממס רכוש את הנזק הישיר שנגרם לו והאמור חל על כל שטח מדינת ישראל. כך, שאם מסעדה נפגעה מטיל, יכול בעליה לתבוע את מס רכוש בגין הנזק האמור והמדינה היא זו שאמורה לשלם לניזוק את הנזק לטובת השבת הנכס לקדמותו.
לטובת האמור יש להגיש תביעה למחלקת הפיצויים והפטורים של מס רכוש, התביעה תידון על ידי מנהל מס רכוש וזה, בהסתמך על הערכות שמאי מטעמו ונתונים נוספים אשר יומצאו לו, כמו גם שיח עם הניזוק ומי מטעמו, יצטרך להחליט האם אכן מדובר בנזק שנגרם כתוצאה מהמלחמה והיה וכן - מה שווי הנזק ומה העלות אותה יש לשלם לשם השבת מצב הנכס לקדמותו.
כמובן שלטובת האמור נכון להתנהל בצורה מאוד מדויקת ובכלל זה נכון יהיה באם הניזוק יפעל עצמאית לטובת הבאת הערכת שמאי מטעמו , כך שזו תעמוד לנגד מנהל מס רכוש שעה בה הוא מחליט ויתכן שיש בנמצא אפשרות להפגיש בין השמאי מטעם הניזוק לבין השמאי מטעם המדינה וזאת על מנת שהשניים יגיעו במהירות להערכת פיצוי מדויקת ככל שניתן.
ברוב המכריע של המקרים ניתן יהיה להביא את הצדדים לידי הסכמה בסמוך להגשת התביעה ולהביא לידי כך שהניזוק יקבל את המגיע לו בדרך של פיצוי כספי מהיר.
מטבע הדברים, יש בנמצא חשיבות מכרעת באשר לאופן עריכת התביעה המוגשת למשרדי מס רכוש ובחלק נכבד מהמקרים נכון לצרף לתביעה חוות דעת מומחה המתעדת את הנזקים ומעריכה את העלות הנדרשת לשם השבת המצב לקדמותו.
יתרה מזאת יש בנמצא צורך לצרף לתביעה אישור משטרתי ממנו עולה כי אכן מדובר בנזק אשר מקורות במלחמת חרבות ברזל וזאת לטובת הוכחת הקשר הסיבתי.
יובהר כי היה והנכס שנפגע הינו נכס באמצעותו מייצר בעליו הכנסה, כמו לדוגמא – מונית, מסעדה, בית מלון, משרדים וכדומה, אזי הניזוק זכאי לקבל ממס רכוש פיצוי הן בגין השבת הנכס לקדמותו והן בגין אובדן הרווחים הכספים אשר נגרעו ממנו בתקופת השיקום של הנכס, עד להשבת הנכס לקדמותו.
יובהר כי לטובת הוכחות אובדן הרווח והגשת תביעה מקצועית ונכונה, יש בנמצא חשיבות לפעול אל מול כלכלנים ו/או גורמים מקצועיים אחרים אשר יודעים ומסוגלים לבצע תחשיבים כלכליים המושתתים על ראשי נזק רלוונטיים ובסופו של יום, לתבוע את סך הפיצויים המשקפים את אובדן הרווח עד למועד השיקום, במלואו.
לאחר הגשת התביעה יכול הניזוק ו/או עורך דינו להתנהל מול המומחים ומול מנהל מס רכוש ו/או מי מטעמו ולעשות הנדרש על מנת לנסות ולהוכיח את תביעתו והכול מתוך מטרה להגיע לכדי הבנה עם מס רכוש באשר לסכום הפיצוי הראוי. הניסיון מלמד כי אנשי מס רכוש קשובים ועניינים ,כך שמרבית התביעות יסתיימו בשלב זה, בדרך של הסכמה.
ניסיוננו מלמד כי לא אחת מתעוררות שאלות בנוגע לשווי של נכס ו/או בנוגע לשווי עלות התיקון ו/או בנוגע לקשר בין הנזק למלחמה עצמה ולפעמים מתעוררות שאלות משפטיות אחרות שכן החוק, בין השאר, אינו מפצה באופן מלא בגין כל ראשי הנזק ובגין כל סוגי הנכסים, ובכלל זה – מיטלטלין, יצירות אומנות ועוד .
כאמור, מנהל מס רכוש אמור לדון ולהחליט האם לקבל את התביעה המוגשת בשלמותה, באופן חלקי או לדחותה. היה והחלטתו אינה מתיישבת עם עמדת הניזוק, רשאי הניזוק להגיש ערר לוועדת ערר מס רכוש והתביעה תידון בפני הרכב הועדה. הועדה תבחן את התביעה ותחליט האם לקבל את עמדת מנהל מס רכוש או לשנותה.
על החלטת ועדת ערר ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי וזאת בגין שאלות משפטיות בלבד.
מי זכאי לפיצוי נזק עקיף? -
החוק מוסיף וקובע כי היה ובעל עסק, אשר עסקו ממוקם באחד מיישובי הספר המופיעים בחוק ו/או ביישוב, אחר אשר הוגדר ככזה הזכאי לפיצוי ע"י הממשלה (לדוגמא- במלחמת "לבנון השנייה" התווספו לרשימת יישובי הספר ישובים אשר לא נכללו בה קודם לכן וכן הורחבה הזכאות לפיצוי בגין אובדן רווחים עד לדרומה מחיפה), נפגע כלכלית, משמע נפגעה רווחיותו, אם כתוצאה מהשמדת מלאים, אם כתוצאה מאי הפקת רווחים מפעילות שוטפת, ואם כתוצאה מירידה במחזורים ועוד, אזי רשאי בעל העסק לתבוע את מס רכוש בגין אובדן הרווחים.
בחלק מהמקרים הנזק הנגרם לעסק הינו פשוט וקל להערכה, אולם בחלק גדול של המקרים מדובר בנזקים עקיפים מורכבים, כאלה המושתתים על ראשי נזק רבים ומשכך עלולה להתעורר מחלוקת באשר לאופן חישוב אובדן הרווח.
כמובן שאת התביעות בגין אובדן רווחים יש להגיש לאחר שניתן לאמוד את הנזק .
יתרה מזאת, מס רכוש בדרך כלל מפרסם, עם קרות אירוע בטחוני וודאי יעשה כן ביחס למלחמה הנוכחית נהלים המתייחסים ל "מסלול ירוק" וכן ל – " מסלול אדום" - באשר לאופן הגשת תביעות .
המסלול הירוק הוא מסלול פשוט יחסיות המבוסס על נוסחה לפיצוי מהיר . הנוסחה בדרך כלל משווה בין מחזורים בתקופת המלחמה בהשוואה לתקופות אחרות ובהישען על הפער קובעת את הנזק שנגרם לעסק ואת הפיצוי שיש ליתן לו .
באשר למסלול ה"אדום", מסלול זה מאפשר לעסקים לתבוע את הנזק הכלכלי הספציפי שנגרם לעסקם שלא ע"ס נוסחה אלא על סמך תחשיב כלכלי ספציפי המחושב ספציפית עבור עסקם על ידי הניזוק עצמו, תחשיב אותו בעל העסק עורך באמצעות מומחים מטעמו.
במקרה של נזק עקיף, יוצא כי יש להגיש תביעה אשר תהא נתמכת בתחשיב כלכלי ספציפי ולפעמים גם בחוות דעת נוספות, לרבות הערכות שמאי ו/או ראיות אחרות, מהם יילמד המצב העובדתי לאשורו, לדוגמא - יתועד המלאי שהיה צריך להשמיד עקב המלחמה ועוד וכן הערכות נוספות המתייחסות לשווי המלאי, לשווי הנזקים, לרווחים אשר נגרעו מהעסק, התייחסות לנזקים עתידיים, התייחסות לפגיעה עקב עונתיות ו/או עקב סיבות אחרות והכול מתוך מטרה לפצות את הניזוק בסך כספי הצופה פני עתיד - משמע - פיצוי אשר אמור להעמיד את הניזוק במיקום הכלכלי או במצב הכלכלי בו הוא היה יכול להימצא באם המלחמה לא היתה פורצת.
יובהר כי דווקא בשל מורכבת ההליך אשר עניינו בתביעת נזק עקיף, יש בנמצא חשיבות לקחת בחשבון ,כבר בתחילת המלחמה, כי תביעה תוגש עם התגבשות הנזק באופן מלא או חלקי וכי נזקים יווצרו ומשכך יש לפעול כבר בשלבים הראשונים לטובת תיעוד המצב, תיעוד המלאים, תיעוד הפעולות שנעשות, תיעוד הפעולות אותן לא ניתן היה לבצע לשם הקטנת הנזק ועוד וזאת לטובת נטרול טענות אשר יתכן ויועלו בעתיד כנגד הניזוק ע"י מנהל מס רכוש, באשר לקשר בין הנזק הנתבע לבין המלחמה, טענות לעניין פעולות שנעשו או לא נעשו לטובת הקטנת הנזק ועוד.
יש לקחת בחשבון כי נטל הראיה בכל הקשור להוכחת הנזק העקיף, ואובדן הרווחים הנטען חל על הניזוק עצמו ומשכך הוא זה שצריך יהיה להביא את הראיות הנדרשות לטובת הוכחת הנזק. משמע, כבר בשלבים הראשונים של המלחמה, על הניזוק לקחת בחשבון כי תביעה מטעמו תוגש וכי הוא זה שיצטרך להוכיח את כל אובדן הרווח ואת כל העובדות אשר בהישען עליהם תושתת התביעה הכלכלית.
את התביעה בגין אובדן הרווחים יש להגיש למחלקת הפיצויים והפטורים של רשות המס וזו תיבחן על ידי אנשי מקצוע, שמאים, כלכלנים, מפקחים וגורמים נוספים מטעם המדינה.
במסגרת שלב ברור התביעה, מתנהל בדרך כלל דיון בין הניזוק או עורך דינו לבין רשות מס רכוש וזאת מתוך ניסיון להגיע להסכם ולהבנה באשר לפיצוי לו יהיה הניזוק זכאי.
במרבית המקרים מגיעים הצדדים לכדי הסכם פשרה כבר בשלב הגשת התביעה, אולם היה ומנהל מס רכוש מקבל החלטה שאינה מתיישבת עם עמדת הניזוק, אזי רשאי יהיה הניזוק להגיש ערר אשר ידון בפני ועדת ערר מס רכוש נזק עקיף, המורכבת מרו"ח, עו"ד ונציג ציבור.
על החלטת ועדת הערר ניתן יהיה להגיש ערעור בפני בית המשפט המחוזי וזאת בגין טענות משפטיות בלבד.
נוסיף כי המדינה נוהגת להעביר לניזוקים מקדמות עם הגשת תביעתם וזאת עוד בטרם תביעתם נידונה לעומקה ועוד בטרם החליט מנהל מס רכוש באשר לנתבע בתביעתם ורק במעלה הדרך, לאחר קבלת המקדמות, תבחן תביעתם בדקדקנות.
יוצא כי המקדמה תהא משולמת לניזוק עוד בטרם החליט המנהל לעניין התביעה עצמה.
כדאי לדעת כי למנהל מס רכוש שיקול דעת רחב בדבר אופן החישוב והזכאות לפיצוי (בכל המסלולים) וכמו כן מנהל מס רכוש רשאי לקבל החלטה על סמך התביעה המוגשת, וזאת מבלי לקיים כל דיון או שיח ומשכך ישנה חשיבות מכרעת בהגשת התביעה באופן מלא ומדויק, כשזו מבוססת על אסטרטגיות משפטיות וכלכליות מדויקות.
נגרם לכם נזק? צוות מס רכוש במשרדנו, ובראשו עו"ד אלי דורון, אשר שימש כעורך דין מטעם מס רכוש במשך 13 שנה ובסך הכל בעל ניסיון של למעלה מ-30 שנה בתחום, ישמח לייעץ ו/או לייצג אתכם ולדאוג לכך שכל חקלאי וחקלאי יקבל את הפיצוי שמגיע לו!
חיפוש 
סגור 
