12/7/2022
העברת נכס מקרקעין לנאמן תחויב במיסי מקרקעין - פסק דין
כך קבע בית המשפט העליון במסגרת פסק דין שניתן בימים אלה בערעור על פסק דינו של בית משפט מחוזי.
(ע"א 7610/19 מנהל מס שבח תל אביב 1 נ' סמואל גליס)
רקע עובדתי
המערערים, אזרחי קנדה, ביקשו להעביר בחייהם מספר נכסי מקרקעין שהיו בבעלותם בישראל לנאמנות אשר הוקמה על ידיהם לטובת נכדתם. בתוך כך, המערערים ערכו הסדר נאמנות מפורט עם הנאמן המבוסס על העקרון הכללי לפיו בחייהם של המערערים תהיה הנכדה זכאית לקבל מהנאמנות את הפירות הנצמחים מהשכרת נכסי המקרקעין, ולאחר אחרית ימיהם יהיה הנאמן רשאי לחלק ו/או לממש את נכסי הנאמנות להעבירם לנהנית (הנכדה).
הנאמנות הוגדרה כנאמנות בלתי הדירה, כך שהמערערים (יוצרי הנאמנות) לא היו רשאים לדרוש את שהבת נסכי המקרקעין לידיהם.
על אף האמור, במסגרת הסכם הנאמנות הותירו בידיהם המערערים את הזכות לבקש לשנות את זהות הנהנים ואת אופן חלוקת נכסי הנאמנות בתנאים מסוימים ואף מינו אדם נוסף שישמש כמגן הנאמנות וגם לו הוקנו סמכויות למתן הוראות ביחס לחלוקת נכסי הנאמנות.
בהתאם להוראות ההסכם, הבעלות בנכסים הועברה ללא תמורה מידי המערערים לידי חברה לניהול נכסי נאמנות וההעברה דווחה לרשויות המס. בתוך כך ביקשו יוצרי הנאמנות והנאמן לפטור אותם מתשלום מסי מקרקעין בגין ההעברה.
מנהל מיסוי מקרקעין לא קיבל את הדיווח שהוגש על ידי הצדדים והוציא שומה לפי מיטב השפיטה במסגרתה חויבה העסקה בתשלום מס שבח ומס רכישה כדין. המערערים הגישו עער על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין לבית המשפט המחוזי בשבתו כוועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין ובית המשפט המחוזי קיבל את הערר וביטל את השומה שהוצאה למערערים.
ברם, רשויות המס לא השלימו עם קביעת בית המשפט המחוזי והגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.
המצב הנורמטיבי והכרעת בית המשפט העליון
בית המשפט העליון סקר את המצב החוקי לרבות הדינים השונים החלים על העברת נכסים מיוצר נאמנות לנאמן, קיבל את הערעור וקבע כי מדובר בעסקה במקרקעין שלא מתקיים לגביה סעיף פטור כלשהו ועל כן היא מחויבת במס שבח ומס רכישה כדין על פי השומה שהוצאה בידי מנהל מיסוי מקרקעין.
כפי שהבהיר בית המשפט העליון ברירת המחדל בחוק מיסוי מקרקעין הינה כי כל העברה של זכות במקרקעין הינה בגדר עסקה במקרקעין לרבות העברה מיוצר נאמנות לנאמן ולרבות העברה מהנאמן לנהנה אלא אם כן נקבעה בחוק הוראת פטור קונקרטית. בתוך כך סקר בית המשפט, את הוראות החוק השונות אשר עליהן ביקשו המערערים לבסס את הפטור הנטען על ידיהם וזאת כדלקמן:
-
סעיף 3 לחוק מיסוי מקרקעין קובע פטור ממס שבח ומס רכישה על העברה המבוצעת לנאמן מכוח דינים ספציפיים שונים (להבדיל מהעברה הנעשית מכוח הסכם רצוני בין יוצר הנאמנות לנאמן). המדובר בעיקר בהעברות בלתי רצוניות הנעשות מכוח דיני פשיטת רגל ודיני החברות. מאחר ובמקרה הנוכחי, מדובר בהעברה רצונית הנעשית מכוח הסכם, הרי שלא חל הפטור הקבוע בסעיף 3 לחוק מיסוי מקרקעין.
-
סעיף 69 לחוק מיסוי מקרקעין קובע פטור בעת העברת נכס מקרקעין מנאמן לנהנה, אולם הוא אינו קובע פטור בעת העברת נכס המקרקעין מיוצר הנאמנות לנאמן. במילים אחרות הקמת נאמנות והעברת נכס מקרקעין מבעל הנכס לנאמן, הינה עסקה במקרקעין לכל דבר ועניין הכרוכה בתשלום מסי מקרקעין. עם זאת, לאחר שמסתיימת הנאמנות והנכס מועבר מהנאמן לנהנה הסופי, תהיה העברה זו פטורה ממסי מקרקעין אולם זאת בהתקיים שני תנאים עיקריים כדלקמן:
-
מדובר בנאמנות אשר נערכה לטובת נהנה סופי שזהותו ידועה ומוגדרת מראש;
-
דבר הנאמנות וזהותו של הנהנה דווחה במועד החוקי עם העברת הנכס לנאמן;
ככל שמתקיימים שני התנאים הללו, הרי שבעת העברת הנכס מהנאמן לנהנה לא יידרש תשלום נוסף של מסי מקרקעין מעבר למסים ששולמו בעת העברת הנכס מיוצר הנאמנות לנאמן.
במקרה הנוכחי, השומה הוצאה בגין העברת הנכס מיוצר הנאמנות לנאמן, על כן אין הוראות סעיף 69 לחוק מיסוי מקרקעין מעניקות פטור כלשהו בגין העסקה. יתרה מכך, בית המשפט קבע, כי גם כאשר יועברו נכסי המקרקעין מהנאמן לנהנה (הנכדה) הרי שהעברה זו לא תהיה פטורה וזאת בעיקר, משום שבמקרה הנוכחי זהות הנהנה אינה סופית שכן בידי יוצרי הנאמנות ובידי מגן הנאמנות נותרה היכולת להשפיע על זהות הנהנה.
-
סעיף 75ז לפקודת מס הכנסה מעגן את ההסדר לפיו ניתן פטור בעת העברת נכס ללא תמורה מיוצר הנאמנות לנאמן אולם זאת רק ביחס למס רווח הון שבו עוסקת הפקודה. כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון בעניין זה, הוראות הפקודה אינן מתיימרות לפתור מתשלום מסי מקרקעין- מס שבח ומס רכישה, כאשר עסקינן בהעברת נכס מקרקעין אלא מתשלום מס רווח הון בלבד, החל על העברת נכס הוני שאינו מקרקעין.
כאמור, בית המשפט המחוזי סבר שיש לקבל את הערר וזאת מאחר ולדידו בחוק מיסוי מקרקעין קיימת לקונה (חסר) שכן בניגוד להוראות פקודת מס הכנסה לא נקבע בו הסדר לעניין העברת נכס לנאמנות כאשר זהות הנאמן אינה סופית. בית המשפט המחוזי סבר, כי על מנת ליצור הרמוניה חקיקתית יש להשלים את הוראות חוק מיסוי מקרקעין על פי העקרונות שנקבעו בפקודת מס הכנסה ולהחיל את הפטור הקבועה בפקודת מס הכנסה גם על העברת נכס מקרקעין, כאשר זהות הנהנה אינה סופית.
בית המשפט העליון, דחה עמדה זו של בית המשפט המחוזי וקבע, כי לא מדובר בלקונה אלא בהסדר חקיקתי שלם אשר נועד למנוע תכנוני מס אגרסיביים ומאפשר פטור מוגבל בלבד רק באופן מקרים שבהם זהות הנהנה הסופי ידועה מראש ומדווחת לרשויות המס (ו/או כאשר הקמת הנאמנות נעשית מכוח דין ולא מכוח הסכם). בכל מקרה אחר, קובע החוק כברירת מחדל כי יש לראות העברה של נכס מקרקעין כעסקה במקרקעין המחויבת במס, כך קבע בית המשפט העליון.
לסיכום
כפי שניתן לראות, אופן יצירת הנאמנות ואופן ניהולה הינם בעלי השלכות הרות גורל על אופן המיסוי שיחול על העברת הנכסים. מיותר לציין, כי כל אדם המבקש להקנות את נכסיו עוד בחייו לדור ההמשך, מעוניין להפחית ככל הניתן את היקף המיסוי אשר יחול על הפעולה.
על מנת להימנע מתאונות מס (כפי שאירע במקרה הנוכחי) מן הראוי, כי פעולת ההעברה תיעשה תוך בחינה קפדנית של החלופות הרבות הקיימות בכל מקרה ומקרה וביחס לכל נכס קונקרטי לרבות, העברה ללא תמורה בתנאים או ללא תנאים, יצירת נאמנות בלתי הדירה לטובת נהנה קונקרטי או תוך הותרת אפשרות לערוך שינויים בתנאי הנאמנות, מימוש נכס המקרקעין והעברת התמורה המתקבלת בגינו לידי נאמנות לצורך השקעתה באפיקי השקעה אחרים, צוואה וכד'. לכל אחת מהחלופות הקיימות, ביחס לכל סוג של נכס וביחס לכל סוג של נהנה (אם הוא תושב ישראל או לא, אם הוא קרוב משפחה או לא וכד') ישנן השלכות מס שונות אשר צריכות להיבחן היטב באמצעות אנשי מקצוע מתאימים על מנת להביא למקסום התועלת הגלומה בהעברה ולמזעור השלכות המס.