30/7/2014
הזכות לפרטיות ופגיעה בה ע"י בן/בת זוג - ללא הסכמה
הדין הישראלי, האזרחי כמו גם הפלילי, מעגן את הזכות לפרטיות באופן מפורש בזכויות המנויות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואף מגדיר כי פגיעה בזכות הזו (המוגדרת בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות")) עולה כדי עוולה אזרחית ועבירה פלילית גם יחד.
פגיעה בפרטיות מהווה פגיעה אם המקרה עונה על אחת המשמעויות המוגדרות
בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, ביניהן: "...(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;... (9) שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה; (10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9); (11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד."
חוק הגנת הפרטיות מקים סייגים שונים לתחולת החוק, ביניהם: פגיעה שנעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי
ס' 13 לחוק איסור לשון הרע סעיף 18(1)), פגיעה בתום לב (סעיף 18(2)), פגיעה שיש בה ענין ציבורי מובהק (סעיף 18(3)) ועוד. סייג נוסף המוכר על פי חוק הגנת הפרטיות הינו פגיעה בהסכמה. הדבר בעצם עולה מעצם הגדרת הפגיעה בפרטיות כפגיעה שלא בהסכמה. סעיף 3 לאותו החוק מגדיר מהי ההסכמה שבשלה יעמוד הסייג להטלת האחריות (הנזיקית ו/או הפלילית, על הפוגע) באופן הבא: "הסכמה – הסכמה מדעת, במפורש או מכללא;" מכאן, כאשר השימוש כפי שהוא מוגדר בחוק, נעשה שלא בהסכמת העלול להיפגע, ואין קשר מה היה מהות הקשר קודם לכן, נראה כי מדובר בפגיעה בפרטיות, על פי חוק הגנת הפרטיות. סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות הינה עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), יחולו עליה. העוולה הנזיקית הרלוונטית היא הפרת חובה חקוקה (
סעיף 63 לפקודת הנזיקין), החובה בענייננו היא האיסור על פגיעה בפרטיות הזולת. לעוולת הפרת החובה החקוקה תנאי שבהתקיימו בלבד יהיה זכאי הנפגע לתרופה בשל ההפרה. התנאי הוא: אם החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק אליו התכוון החיקוק. בענייננו, חוק הגנת הפרטיות, מטרתו, כשמו, היא הגנה על פרטיות הזולת. על כן, משנעשתה פגיעה בפרטיות, הופרה החובה שלא לפגוע בפרטיות הזולת ולכן קמה עילה לנפגע לתביעת פיצויים נזיקית בגין הפגיעה שנעשתה בו.
טול דוגמא, בה בת זוגו לשעבר של אדם לקחה ללא רשותו ממכשיר הטלפון הנייד שלו מיסרונים ומידע אישי ופרטי ומאיימת לפרסמו ברבים, לאנשים הקרובים אליו, בעבודתו וכו', וזאת אלא אם ישלם לה את סכום הכסף אשר מאמינה היא כי מגיע לה. במצב זה, נראה כי התנהגותה ופעילותה של בת הזוג לשעבר מקימה עילה לתביעה אזרחית ואף עולה כדי עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות (על פי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות) ואף כדי עבירה של סחיטה באיומים שכן הינה מאיימת על אותו בן זוג לשעבר בהתנהגותה, בפגיעה שלא כדין בפרנסתו, בשמו הטוב ובצנעת הפרט שלו, או מאיימת לפרסם על אותו בן זוג, הכל כדי להניע את אותו בן זוג לשעבר לשלם לה סכום כסף אשר נראה לה לנכון. בגין מעשים אלו – דינה של אותו בת הזוג, באם ימצא אותה בית המשפט אשמה על פי עבירה זו, יהיה על פי
סעיף 428 לחוק העונשין - 7 שנות מאסר. על מנת להוכיח תביעה בגין פגיעה בפרטיות, בדומה להגשת תביעה בגין לשון הרע, אין התובע מחויב להוכיח את הנזק שנגרם לו. זאת משום שעל פי סעיף 29א' לחוק הגנת הפרטיות, בסמכות בית המשפט לפסוק פיצוי כספי ללא הוכחת נזק. עם זאת, יש להדגיש כי בתי משפט לא ממהרים להשתמש בסמכותם לקבוע פיצויים ללא הוכחת נזק, אלא עושים זאת לרוב, רק כאשר שוכנעו כי אכן נגרם לתובע נזק.
במידה והנך מרגיש כי פרטיותך נפגעה, שלא כדין וללא הסכמתך, מומלץ בחום להתייעץ עם עו"ד אשר הדבר בתחום בקיאותו ומומחיותו על מנת שזה יביא את האינטרסים והזכויות שלך לידי ביטוי, ואף בעת הצורך ינהל את ההליכים מול הערכאות הרלוונטיות במקצועיות, מהירות ונחישות, תוך מתן יחס אדיב על מנת להביא לך את התוצאה הטובה ביותר לך. למשרדנו הכלים והאמצעים לייעץ ולתת חוות דעת מבוססת ובמידת הצורך להתדיין בבתי המשפט באופן מהיר ומקצועי. לייעוץ ולייצוג פנו למשרדנו ותזכו לליווי צמוד וקשר אישי מן הרגע הראשון ועד קבלת התוצאה הרצויה. נשמח לעמוד לרשותכם בעת הצורך.
חיפוש 
סגור 
