הליכים משפטיים הינם הליכים מורכבים, לעיתים עניינם בסוגיות פשוטות, ולעיתים עניינם בסוגיות חריגות ו/או פחות נפוצות. לעיתים ההליך צפוי ולעיתים נוחת הוא כרעם ביום בהיר.
מה שברור הוא כי חלק נכבד מההליכים המשפטיים מבוססים בסופו של יום על רצונו של התובע לקבל כסף, משמע שרוב התביעות עניינן בתביעה לסעד כספי. יתכן ומקור הדרישה הכספית הוא הלוואה, הפרת חוזה או פיצויים, ויכול הוא שינבע ממקורות אחרים, אולם בסופו של יום עיקר התביעות האזרחיות מסתכמות בדרישה כספית כזו או אחרת, חלקן מוצדקות יותר וחלקן פחות.
הסטטיסטיקה מלמדת כי מרבית התביעות הכספיות מסתכמות בפשרה כזו או אחרת, אם מחוץ לכותלי בית המשפט, בדרך של גישור ואם באופנים אחרים, כך שיש בנמצא קושי לנתח במדויק את מספר המחלוקות הכספיות ואת אופן התפלגותן ו/או את האופן בו הן מסתיימות.
בחלק נכבד מהמקרים התביעות הן בסכומים קטנים, שם נכנס לתמונה בית הדין לתביעות קטנות, ובחלק אחר של המקרים התביעות הן בסכומים גדולים, כך שהבירור יכול שיתנהל בפני בית המשפט השלום ויכול שיתנהל הוא בפני בית המשפט המחוזי, מה שתלוי בגובה התביעה והאם המחלוקת הכספית מקורה בדיני עבודה ו/או בדיני משפחה ו/או בדינים ייחודים אחרים שלהם ערכה שיפוטית ייעודית משלה.
מה שברור הוא כי ככל שיש בנמצא מחלוקת משפטית כספית מהותית שבמסגרתה נתבעים סכומים מהותיים, אזי נכון וראוי שלא להתנהל עצמאית אלא להסתייע בעורך דין אזרחי על מנת שינתח את המצב ויגבש ביחד עם הנתבע אסטרטגיה משפטית לטובת התמודדות עם המחלוקת.
בחלק מהמקרים נכון יהיה להתגונן ולהראות כי אין בנמצא עילה לתביעה כספית וכי דרישת התובע שגויה מייסודה, ובחלק אחר של המקרים יתכן שנכון לקבל את התביעה ולהגיע לפשרה בנוגע לאופן התשלום, פריסתו, ביטול ריביות ועוד, ובחלק אחר של המקרים שווה לשקול מהלכים אגרסיביים במסגרתם לא זו בלבד שהנתבע דוחה על הסף את התביעה הכספית שהוגשה נגדו, אלא בנוסף תובע הוא את הצד האחר, בטענה כי הוא זה שזכאי לתשלום כספי.
במקביל לאלה, יתכנו מצבים בהם הנתבע כספית מחליט לנסות ולגלגל את האשם לעבר צד ג', כך שלמעשה הוא ממציא "הודעת צד ג'" לגורם שלישי שמשמעותה היא למעשה להגדיר כי היה וימצא על ידי בית המשפט כי קיימת חבות לתשלום, הרי שזו לא אמורה לחול על הנתבע וכי זו צריכה להיות מוטלת על צד ג' בטענה כי אותו צד שלישי הוא זה שצריך לשלם, היה ויקבע שאכן יש בנמצא חובת תשלום.
כמובן שכל מקרה חייב להיבחן לגופו, ואולם מפאת החשיפה והסיכונים הגלומים בהליכים שכאלה, גם אם התביעה נטולת בסיס, הניסון מלמד כי נכון להיות מיוצג על ידי מי שניהול הליכים שכאלה הינו מלאכתו ולדרוש ממנו לבצע את המוטל עליו באופן מקצועי, מה שבסופו של יום אמור לשפר מהותית את מצבו של הלקוח הנתבע ולהביא לידי כך שעלות עורך הדין בטלה בשישים אל מול התמורה.
עורך דין אינו קוסם, אולם עו"ד מקצועי הבקיא ברזי המשפט, ידע לבחון היטב עד כמה התביעה מבוססת, מה קו ההגנה, על מי מוטל נטל הראיה, לבדוק אילו ראיות נדרשות, לבחון מי העדים הנדרשים, לחקור עדים על גבי דוכן העדים ולנסות לפגוע באמינותם ככול שהאמור מתבקש, להעלות טענות מקדמיות, לשקול האם יש מקום לפשרה ומתי, ובאופן כללי לבחון את הדברים באופן רחב, כך שבסופו של יום ניתן יהיה להתמודד עם המשימה ולהביא לידי הקטנת הנזק עד למינימום האפשרי.
בסופו של יום, תביעה כספית, היה והיא מגיעה לידי ברור משפטי של ממש, תחייב העדה של עדים, חקירתם הנגדית, המצאת ראיות בכתב ובעל פה, המצאת סיכום טענות הצדדים ובהישען על כל אלה, בית המשפט המוסמך יצטרך להכריע.
שלב קבלת פסק הדין והזכות לפנות לערכאת הערעור
יש לזכור כי הערכאה השומעת את התביעה לראשונה הינה קריטית, וכי יש להציג בפניה את כל הטענות והעובדות, שהרי בסופו של יום אין זה נכון "לבנות" על ערכאת ערעור ו/או על היכולת לשפר עמדות במסגרת ערעור. יש לזכור כי בפני ערכאת ערעור אין אפשרות להעיד עדים ו/או להמציא ראיות שניתן היה להמציאם בפני הערכאה הראשונה, ומשכך יש להתנהל מסודר ומדויק בפני הערכאה הראשונה. יש להשקיע את כל המאמצים לטובת מתן מענה של ממש בערכאה הראשונה, שכן כל טעות שתעשה בפניה תשליך על כל עתיד המקרה ואף תימנע "שיפור עמדות" במסגרת הליך של ערעור, המוגבל לנשמע בפני הערכאה הראשונה.
ערכאת הערעור בוחנת את שיקול דעת הערכאה הראשונה על סמך הראיות שהוצגו בפניה ובדרך כלל אין היא מוכנה לקבל ראיות נוספות ואין היא מוכנה לשמוע עדים ו/או לראות מסמכים שלא הוצגו בפני השופט בערכאה הראשונה .
ערכאת הערעור בוחנת את הפרוטוקולים ואת המסמכים ובדרך כלל גם אין היא מתערבת בסוגיות עובדתיות ו/או בהחלטות לעניין מהימנות של עדים, שכן אין היא רואה עדים, מה שמגביר את חשיבות ההתנהלות המדויקת בפני הערכאה הראשונה, זו ששומעת את העדים ואת התיק.
משנשמע התיק ומשמוצגים הטיעונים ומוצגות הראיות, כמו גם סיכומי הצדדים, בית המשפט מכריע ומקבל החלטות בנוגע לתביעה ו/או תביעה שכנגד ו/או הודעה צד שלישי.
הכרעת בית המשפט יכול שתסתכם בדחיית התביעה ויכול היא שתהא בקבלת התביעה הכספית במלואה ו/או בחלקה.
משניתן פסק דין, על הצדדים להחליט האם לערער על עצם ההחלטה והשיקולים בעניין הם בהחלט רבים, כך שגם בעניין זה בחלק גדול של המצבים נכון להיוועץ משפטית ולקבל החלטה שקולה, שכן לא אחת אין טעם בהגשת ערעור וכי עצם ההגשה רק עלולה להסב למערער עוד עלויות ועוד נזקים.
מאידך, יתכנו מצבים בהם נכון יהיה להגיש ערעור, אם משום שיש בנמצא בסיס ויש בנמצא טענות משפטיות עליהן ניתן יהיה להישען, ואם משום שנכון יהיה להגיש ערעור מטעמים טקטיים, שהרי לפעמים עצם הגשת ערעור עשויה למנף את הצדדים להגיע לפשרה טובה מזו העולה מהכרעת בית המשפט בערכאה הראשונה.
כל מקרה חייב להיבחן לגופו והאסטרטגיה חייבת להתיישב על כל מקרה ומקרה.
פסק דין חלוט
מה שברור הוא כי בחלוף המועד להגשת הערעור ו/או לאחר שמוצו הליכי הערעור מוצאים הצדדים את עצמם בפני עובדה מוגמרת, משמע שפסק הדין חלוט. והיה ויש בנמצא פסק דין כספי חלוט בסכום מהותי כנגד בעל דין, הרי שהיה והוא לא ישלם, צפוי הזוכה לפעול מולו לשם גביית הפסק דין במסגרת הליכי הוצאה לפועל, שמשמעותו הטלת עיקולים, כינוס נכסים ונקיטה בהליכיי גביה נוספים עליהם יש ליתן את הדעת ויש לעשות כל שניתן על מנת לצמצם את מהות הפגיעה.
משניתן פסק דין חלוט, הזירה המשפטית עוברת לחוק ההוצאה לפועל שהינו חוק ייעודי הדן באכיפה של חיובים כספיים ואחרים. משמע, יש צורך לפעול בהתאם להוראות החוק ולראות מה החוק מאפשר לטובת ריכוך הנזק והתמודדות עם המצב הקיים.
כך יוצא כי שעה בה ניתן נגד פלוני פסק דין כספי סופי וחלוט עליו לראות האם הוא יכול לשלמו והיה וכן, נכון יהיה מצידו בדר"כ שלא למשוך זמן ולשלמו, מה שיחסוך עלויות, הליכים, ריביות ועוד.
מאידך היה ומסתבר כי אין למפסיד את הכספים הנדרשים וכי הוא רוצה להבטיח כי חייו לא ישתבשו, ושלא ינקטו נגדו בהליכים אשר יפגעו בו מהותית, אזי נכון יהיה מצידו לבחון שורה של צעדים דוגמת אלה –
-
ניהול מו"מ מהיר עם הזוכה תוך ניסיון להגיע עמו להבנה באשר לאופן פריסת החוב, חתימה על הסכם המגדיר את התנאים וקידום הסכם בו יוכל החייב לעמוד.
-
פנייה לראש ההוצאה לפועל בדרישה לפיה אין באפשרותו לעמוד בתשלום פסק הדין ולבקש בפועל פריסה של החוב העולה מפסק הדין בהתאם ליכולת התזרימית שלו, ולנסות לקבל החלטה לפיה הוא משלם את פסק הדין על פי צו לתשלומים המוגדר והמתיישב עם היכולת הכלכלית של החייב, מקורות הכנסתו, הוצאותיו ועוד .
-
פנייה להליכים של חדלות פירעון, במסגרתם למעשה החייב מבהיר כי הינו חדל פירעון, כי אין לו את היכולת לעמוד בהתחייבות, כי אין בנכסיו די כדי לפרוע את החובה ובמקרה שכזה לנקוט בהליך של "פשיטת רגל", כך שבסופו של יום בית המשפט יתבקש להכיר בו כחדל פירעון ולאפשר לחייב להמשיך לעבוד ולהורות לו להזרים סכום מסוים מתוך הכנסתו לקופת נשיה מידי חודש בחודשו, ולאפשר לנציג מטעם בית המשפט לממש נכסים של החייב ובסופו של יום להגיע למצב בו החייב משלם לזוכה אחוז מסוים מסכום החוב וכנגד מקבל הוא מבית המשפט, בכפוף לקיום שורה של תנאים "הפטר", משמע שבית המשפט יאפשר לחייב שעמד בהתחייבויות אל מול בית המשפט, לפתוח "דף חדש" ונטול חובות.
למעשה, הליך של חדלות פירעון הינו הליך שמעורר חשש בקרב רבים המבקשים שלא להגיע אליו, אולם בסופו של יום מדובר בסעד שבא לאפשר לחייב להמשיך ולהתקיים למרות הלחצים בהם הוא נתון, למנוע הטלת עיקולים ו/או פגיעות אחרות באיכות החיים שלו ובסופו של יום, לאפשר לחייב לפרוע חלק מהחוב לכלל הגורמים להם הוא חייב כספים, למחוק את יתרת החובות שלו והכול מוך תקווה כי קריסה דוגמת זו לא תחזור על עצמה בעתיד לבוא.
יוצא כי בסופו של יום הליך של חדלות פירעון הינו הליך הבא לסייע לחייב ולא לפגוע בו, וכל עוד החייב פעל בתום לב, טוב הוא יעשה באם לא יפסול חלופה זו, שכן כל חלופה אחרת עלולה לא אחת להביא לגרירת חובות, להליכים כבדים ומכבידים ולעלויות אותן יוכל הוא לחסוך לו ינקוט בהליך הנכון.
היה ופלוני נתבע, טוב ייעשה באם משפטן מקצועי יבחן את התביעה שהוגשה נגדו מבראשית ואם ניתן אף לבחון את מכתב ההתראה שהגיע טרם התביעה ככל ויש כזה. עו"ד מנוסה ידע להעריך את הסיכוי והסיכון ולהגדיר עד כמה הלקוח נמצא בסכנה, והיה ואכן יש בנמצא סכנה, ימליץ הוא ללקוח לעשות הנדרש לטובת סיום המחלוקת עם הפונה מחוץ לכותלי בית משפט בדרך של פשרה – פשרה כואבת עדיפה על פני הליכים משפטים המסתיימים בפס"ד חלוט.
היה ובכל זאת הוגשה תביעה, טוב יעשה הנתבע באם יפנה לעו"ד אשר ינתח את סיכויי התביעה והיה ויש בה ממש, נכון יהיה שלא ללכת עם ה"ראש בקיר" ולפעול לטובת סיומה בשלבים המוקדמים, בפשרה ו/או בכל דרך אחרת ולא להגיע עמה לקו הסיום – פסק דין.
היה ובכל זאת התיק הגיע לפסק דין כספי מכביד, אזי נכון וראוי יהיה לקחת בחשבון כי החוק הרלוונטי הוא חוק ההוצאה לפועל, וחוק זה מחייב התמקצעות וזאת לטובת הבטחת התמודדות נכונה עם החוב. גם כאן, נכון לקרוא את התמונה נכונה ולצפות את הנולד, ונכון לראות מה יכולת הפירעון של החייב ובהתאם לקבל החלטה האם להיכנס מיוזמה להליכים של חדלות פירעון או לנסות ולנקוט בהליכים אחרים.
מה שברור הוא כי יש לפעול "מהראש" ולא מ"הבטן", יש לקבל החלטות קרות ומדויקות לטובת התמודדות עם החוב. יש לקבל החלטות אשר בסופו של יום יאפשרו לחייב לחזור לחייו כמה שיותר מהר ובמינימום עלות, מינימום זעזועים ומינימום נזק, ועורך דין נאמן אשר ידע לבחון את טובת הלקוח יוכל בהחלט לסייע עד מאוד לחייב להתמודד עם הסוגייה נכונה.
חלק נכבד מההליכים המשפטיים מבוססים על רצונו של תובע לקבל סעד כספי: ככל שישנה מחלוקת משפטית כספית מהותית נכון וראוי שלא להתנהל עצמאית, אלא להסתייע בעורך דין אזרחי על מנת שינתח את המצב ויגבש ביחד עם הנתבע אסטרטגיה משפטית.
יש לזכור כי בסופו של יום כולנו בני אדם, וכי חבויות כספיות עלולות "ליפול" על ראש כל אחד ואחד וכי עסקינן בבעיה כספית פתירה. בני אדם גם טועים וכושלים והחוק מכיר בכך. "שחיה" בחומר והתמודדות נכונה עם המצב והוראות החוק, תביא את החייב לידי חוף מבטחים במינימום עוגמת נפש ומינימום זמן ו/או נזק, ומשכך טוב לקבל מענה מקצועי ומהר.