17/7/2014
חברת שאוב לורנץ (להלן: "המפיצה") הנה יבואנית ומשווקת ישראלית אשר התקשרה עם חברה טורקית (להלן: "הספק הטורקי") בחוזה הפצה של תנורי בישול ואפיה. לטענתה, במסגרת החוזה ניתנה לה זכות בלעדיות בהפצת המוצרים בתחומי ישראל והרשות הפלסטינית, וזכות זו הופרה על ידי הספק הטורקי.
המפיצה הגישה תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד הספק הטורקי. הספק הטורקי טען שהמפיצה לא עמדה בתנאי הבלעדיות לפי החוזה להזמנה של מינימום 30 מכולות בשנה. במענה לטענה זו של הספק הטורקי, טענה המפיצה כי אמנם לא הזמינה 30 מכולות, אולם הכוונה בחוזה היתה להזמנת מכולות בגודל של 20 רגל, ובפועל המכולות שהוזמנו היו של 40 רגל משיקולי הוזלת עלויות הובלה, ולפיכך בפועל היא עמדה בתנאי הזמנת המינימום שבחוזה. בית המשפט דחה את גרסת המפיצה שהסיכום המקורי דיבר על מכולות בגודל של 20 רגל, ולפיכך קבע כי לא עמדה בתנאים שנקבעו בחוזה למתן בלעדיות. בית המשפט גם קיבל את עמדת הספק הטורקי, שהחליט לשלול את הבלעדיות מהמפיצה רק לאחר שגילה שזו מזמינה מוצרים גם ממתחרים שלו, וסבר שזו הסיבה לאי עמידתה במינימום ההזמנות הנדרש. עם זאת, קבע בית המשפט כי הספק הטורקי לא קיים את חובת תום הלב המוטלת עליו כאשר לא הודיע מראש למפיצה שבכוונתו לשלול ממנה את הבלעדיות. ואולם, התובעת לא הוכיחה נזק שנגרם לה בעקבות אי מתן ההודעה המוקדמת. לאור זאת דחה בית המשפט את תביעת המפיצה, אך לאור הפרת חובת תום הלב על ידי הספק הטורקי, לא חייב את המפיצה בהוצאות משפט.
תא (ת"א) 13842-11-10 שאוב לורנץ בע"מ נ' Fer Ic Ve Dis Ticaret Ltd. STI מיום 7/7/14
מספר דגשים:
· כשהבלעדיות הניתנת במסגרת החוזה הנה על תנאי, כמו שהיה במקרה הנ"ל, כדאי לקבוע בחוזה תקופת הודעה מוקדמת בטרם שלילת הבלעדיות, עם סנקציה כספית בצידה במקרה שהופרה. הוראה שכזו עשויה למנוע הליכים משפטיים כמו שהיו במקרה הנ"ל.
· בטרם הגשת תביעה ממולץ לבדוק קיומן של ראיות תומכות לגרסת התובע. במקרה הנ"ל, שבו לא היו ראיות תומכות לגרסת המפיצה, היה עדיף למפיצה לנסות לפתוח במו"מ מחודש עם הספק הטורקי לשיפור תנאי הבלעדיות.