מאת:

מאת: קרן לוי חפץ, עו"ד 

בפסק דין תקדימי, הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, וחייב את נמל אשדוד לספק שירות הטענה של גרוטאות ברזל, בשיטה המקובלת לכך בעולם, על אף עלותה הגבוהה לנמל, וזאת ללא תוספת עלות ליצואנים. הקביעות בפסק הדין רלוונטיות לגופים נוספים הפועלים תחת זיכיון שעניינו הספקת שירות לציבור.

ראשיתה של הפרשה בהחלטת נמל אשדוד להפסיק לטעון מטען של גרוטאות ברזל בשיטה שהיתה נהוגה אצלו עד אותו זמן ואשר כונתה "שיטת האמבטייה" – פריקת הגרוטאות לתוך מיכל "אמבטייה" גדול, הרמת ה"האמבטיה" אל האוניה באמצעות מנופים, ו"שפיכת" תכולת ה"אמבטייה" למחסן האוניה. הסיבה להפסקת הטעינה בשיטה זו להנמקת הנמל הייתה חוסר בטיחותה.

נמל אשדוד הפנה את יצואניות גרוטאות הברזל לנמל חיפה שבו המשיכו לנהוג ב"שיטת האמבטייה", ולחלופין הציע שיספקו ציוד מתאים לטעינה בטיחותית יותר של הגרוטאות, הכולל מנוף המצויד בצבתות. שיטת טעינה זו הוגדרה כ"שיטת החופנים". נמל אשדוד הודיע כי במידה שיקבל מן היצואנים התחייבות באשר להיקף היצוא העתידי שלהם, ישקול לרכוש ציוד זה בעצמו.

יצואניות הברזל שסירבו לתנאים ולהצעות של נמל אשדוד, פנו לבית המשפט בדרישה לצו שיורה לנמל להמשיך ולטעון את הגרוטאות ב"שיטת האמבטייה". כהסדר ביניים הוסכם שעד לקבלת הכרעה, יממנו היצואניות את הציוד הדרוש לטעינה ב"שיטת החופנים". היצואניות התנגדו להצעת נמל אשדוד לשיטת טעינה נוספת, אשר עושה שימוש במכולות בעלות פתח עילי, ושכונתה "שיטת המכולות".
בית המשפט המחוזי דחה ביולי 2011 את תביעת היצואניות כשהוא קובע כי "שיטת האמבטייה" אכן התבררה כלא בטיחותית, ולכן היתה הצדקה להפסיק ולהשתמש בה. בנוסף קבע בית המשפט המחוזי כי נמל אשדוד אינו מחויב לרכוש  את הציוד הדרוש ל"שיטת החופנים" מאחר שהוא רשאי לפעול לפ שיקולים עסקיים, וכי הוא יצא ידי חובתו בהפנייה לנמל חיפה ובהצעה החליפית לפעול ב"שיטת המכולות".

היצואניות שלא השלימו עם קביעות בית המשפט המחוזי, ערערו לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אימץ את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי באשר להיעדר בטיחות "שיטת האמבטייה" והעדפתה של "שיטת החופנים", אך בכל הקשור לחובותיו של נמל אשדוד הגיע למסקנות אחרות.
בית המשפט העליון בחן את כתב ההסמכה  (-זיכיון) שקיבלה החברה המתפעלת את נמל אשדוד משר התחבורה, והגיע למסקנה כי נמל אשדוד מחויב להמשיך ולספק שירותי הטענה כפי שהיה טרם תחילת הזיכיון, אלא אם כן קיבל ממנהל רשות הספנות והנמלים רשות להפסיק לספק שירות מסוים.
העליון המשיך וקבע כי נמל אשדוד אמנם רשאי לבחון שיקולים עסקיים באופן הספקת השירותים שלו, אך הוא מוגבל לתנאי המופיע בזיכיון לפיו השירות צריך להיות " ברמה ההולמת את צרכי הנמל, לקוחותיו והמשתמשים בו". בית המשפט הבהיר כי הנמל מחויב לספק שירותים המשקפים את "הסטנדרט הרווח בתחום ואת השימוש בטכנולוגיות המקובלות בתחום, מעת לעת".

בהתאם לקביעות אלו קבע בית המשפט כי נמל אשדוד מחויב לתת שירות הטענה לגרוטאות ברזל ב"שיטת החופנים" ולא ב"שיטת המכולות", וזאת כל עוד לא נקבע אחרת על ידי רשות הספנות והנמלים. בנוסף קבע בית המשפט כי נמל אשדוד אינו רשאי לגבות מיצואני גרוטאות הברזל תשלומים נוספים מעבר לתעריפים שבצו הפיקוח, על אף העלות הגבוהה בתפעול "שיטת החופנים".

במסגרת החלטתו, בית המשפט העליון שם דגש על הכוח הרב הנתון לנמל אשדוד ושליטתו בתחום חיוני למשק. עובדות אלו מחזקות עוד יותר, לקביעת בית המשפט, את הצורך להקפיד עמו הקפדה יתרה על תנאי הזיכיון. בית המשפט אף ציין כי יתכן שהיה יכול להגיע לאותה תוצאה גם אם כתב הזיכיון לא היה קובע דברים ברורים בעניין,  וזאת בשל העובדה שנמל אשדוד היא חברה ממשלתית בעלת סממנים ציבוריים מובהקים, לאור שליטתה בתחום חיוני למשק.
לאור המסקנות אליהן הגיע, חייב בית המשפט העליון את נמל אשדוד להעניק ליצואניות גרוטאות הברזל שירות ב"שיטת החופנים" ללא חיוב נוסף, וזאת החל מיום 1/5/14, ובכפוף לסמכותה של רשות הספנות והנמלים לקבוע אחרת.

יצוין עוד, כי היצואניות הגישו במקביל להליך בבית המשפט העליון, תביעה כספית בבית המשפט המחוזי בסך שלוש וחצי מליון ש"ח, בשל העלויות שבהן נשאו במימון הציוד הדרוש, בתקופת הסדר הביניים, ולאור ההחלטה הנ"ל נראה כי יש לתביעתן סיכויים לא מבוטלים.
עא 7685/11 ארבל פלדות 2004 בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ מיום 3/3/14
 
 
­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­__________________
 עו"ד קרן לוי חפץ מרכזת את פעילות מחלקת מכס יבוא ויצוא באזור המרכז של משרד עו"ד דורון טיקוצקי צדרבוים, אשר פועלת בכל הקשור לתחום היבוא והיצוא, לרבות מסוי, היטלים, אישורים רגולטורים והיבטי שילוח. באתר המשרד ניתן למצוא מאמרים נוספים בתחום היבוא והיצוא.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הקצאת מניות בפרמיה בדין הישראלי - הגדרה, יתרונות והיבטים משפטיים

מאת: אלי דורון, עו"ד

במאמר זה נסביר מהי הקצאת מניות בפרמיה לפי הדין הישראלי, נבחן את יתרונותיה לחברה ולמשקיע, ננתח היבטי מס רלוונטיים (לרבות מתי ההקצאה עלולה להיחשב “אירוע מס”), ונדגיש את החשיבות של ליווי משפטי בעריכת העסקה, לרבות התאמות בתקנון והסכמות בין בעלי המניות.

מס הכנסה מבקש מס נוסף, מה עלי לעשות?

מאת: אלי דורון, עו"ד

תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.

מכירת מניות בחברה - מדריך מקיף לפי הדין הישראלי

מאת: אלי דורון, עו"ד

להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.