אחריות אישית של בעלי מניות בחברות רומניות

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; גיל מור, עו"ד

7/2/2013

אנשי עסקים ישראלים רבים אשר השקיעו ברומניה באמצעות הקמת חברות מקומיות ומינוף בנקאי בדמות הלוואות בסכומים של מאות אלפי אירו מוצאים עצמם בשנים האחרונות יותר ויותר מרכזם של הליכי גבייה אגרסיביים מצד הבנקים הרומנים אשר נתנו לאותן חברות הלוואות.

הטלת אחריות אישית על בעלי מניות ונושאי משרה בחברה ברומניה מתאפשרת ביתר קלות מאשר מוכר לנו בדין הישראלי ובכך גדלה החשיפה האקטיבית והפוטנציאלית של אותם בעלי מניות ישראליים בחברות אשר נזנחו על ידם ברומניה כאשר השקעתם שם ירדה לטימיון או כאשר הפרוייקט אותו חלמו להקים לא יצא אך הפועל בשל המצב כלכלי הקשה שם.
בנסיבות הללו, אסקור בקצרה את הבעייתיות בהטלת אחריות אישית על בעלי מניות ומנהלים בחברה, כך שאדם אשר בידיו מידע חלקי בתחום, יימנע מהליכים כאמור.

בהתאם לחוק 85/2006 בדיני חדלות פירעון הרומני  (להלן : "החוק"), כדי להטיל אחריות אישית בגין מעשה בלתי חוקי, יש להראות כי אדם פעל באופן חופשי קרי, לא הופעלו עליו לחצים מצד בעלי עניין, לא נכפה עליו המעשה והייתה לו היכולת להבחין כי מעשיו נעשו מרצונו החופשי.

אחריות אובייקטיבית מוטלת כאשר:
בוצע מעשה בלתי חוקי, שנוגד את סעיפי החוק, וזכות סובייקטיבית של כל אדם או אינטרס חוקי נרמסים.
נגרם נזק כתוצאה ממעשה בלתי חוקי כאמור (נזק שבא על חשבון אדם ו/או נושה אחר).
קשר סיבתי אקראי בין הנזק לבין המעשה הבלתי חוקי.
דוקטרינת האחריות הוגדרה בדין האזרחי ובפרקטיקה, וחולקה לשלוש קטגוריות :
אחריות רגילה לחברה ולבעלי העניין.
אחריות מוחלטת לצדדים שלישיים.
אחריות חמורה במקרה של פשיטת רגל של החברה.
החוק הרומני מדגיש רשימה ממצה של מקרים בהם מוטלת אחריות אישית על ההנהלה של החברה, כפי שהוצע בחוק הקודם להליכי חדלות פירעון ודיני פשיטת הרגל.
הרשימה אינה ממצה, והינה כדלקמן:
שימוש אישי של חברי ההנהלה ו/או בעלי העניין בקניין החברה, לרבות זכויות, במטרה לקדם אינטרסים שלהם ו/או של אדם אחר.
ביצוע פעולות מסחר במטרה להפיק מכך אינטרס אישי כגון, שימוש במידע פנים.
עצירת התשלומים לספקים ו/או נושים ובד בבד המשך הזמנות כרגיל והגדלת האשראי ללא ריסון.
הנהלת חשבונות פיקטיבית במטרה להעלים מסמכים חוקיים ו/או חשבונות.
מעילה או העלמה של נכסי החברה והגדלת חובותיה של החברה.
שימוש באמצעיה של החברה להשגת כספים ולעכב תשלומים.
העדפת נושים – תשלום לנושה מועדף על פני נושה אחר, ובכך לפגוע בסיכוייו של האחר להיפרע מהחברה, וכל זאת כאשר לחברה ידוע כי עתידה היא להיכנס לחלות פירעון בחודש הקרוב.
 בתי המשפט דחו תביעות במקרים בהם הוכח כי חדלות הפירעון נגרמה ע"י גורמים אחרים כגון :
"חוסר מזל" בניהול עסק מרוויח.
סיכול זמני בפס הייצור ובפעילות השוטפת של החברה ובכך פגיעה בתזרים המזומנים המוביל לעיכוב בתשלומים לספקים, תשלום חובות ועוד.
ביקוש נמוך יותר ורמת מחירים נמוכה מבעבר.
יחד עם זאת לנושים קיימת זכות תביעה אישית כנגד בעלי מניות בחברה ואף מפרק החברה מטעם בית משפט יכול להמליץ על פתיחת הליכים אישיים כאלו כאשר החברה ומנהליה אינם משתפים פעולה עם המפרק ואינם מקיימים החלטות בית משפט בדבר המצאת נתונים, מסמכי הנהלת חשבונות של החברה וכד'.  המדובר בסעיף בעייתי שכן בעלי המניות המצויים בישראל לא תמיד מודעים למלוא ההליכים ומלוא המשמעויות של הליכים משפטיים על אדמת רומניה וכך , אף לא נהגו במרמה, יכולים למצוא עצמם בשל עניין טכני פעוט תחת חשיפה כספית אדירה.

לסיכום, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום פשיטות הרגל והליכי חדלות פירעון, ככל שמתעוררת שאלת האחריות כלפי חברי ההנהלה, וזאת עקב 2 סיבות מרכזיות:
הגנה טובה יכולה להוביל למחיקתה של התביעה שהוגשה ע"י המפרק של החברה, ולמנוע הטלת אחריות על חברי ההנהלה ו/או הדירקטוריון של החברה, ולהגן על המוניטין שלהם ולא פחות חשוב, על כספם.
ישנן דרכים חוקיות להגן על נכסים כך שלמעשה, פסיקה לא רצויה לא תשפיע באופן אישי על החייב – מנהל.
שיטות ההגנה משתנות בהתאם ממקרה למקרה.
החוק אומנם טריטוריאלי, אך פסיקה מקומית יכולה להשפיע על תושבים זרים שיש להם חברה זרה הפועלת ברומניה היות והיא חתומה על  אמנת הדין האזרחי – 1971 קרי, הפסיקה תוכל להיאכף בכל מדינה אשר חתומה גם היא על האמנה הנ"ל.