חילופי מידע בין בנקים במדינות ה-OECD על בסיס תושבות בעלי החשבון

מאת: אלי דורון, עו"ד

5/2/2025

חילופי מידע בין בנקים במדינות ה-OECD על בסיס תושבות בעלי החשבון

• כל בעל חשבון מחויב להצהיר על מדינת התושבות הפיסקלית שלו בעת פתיחת חשבון בנק או השקעה פיננסית.
• אם אדם מחזיק במספר תושבויות מס, כל המדינות הרלוונטיות יקבלו דיווח על החשבון שלו.
• בנקים ומוסדות פיננסיים מחויבים לבצע בדיקות נאותות (Due Diligence) לזיהוי תושבות הלקוח.

• פרטי חשבון – מספר החשבון הבנקאי וזהות בעל החשבון.
• יתרות כספיות – סכום הכספים המוחזקים בחשבון בסוף שנת המס.
• הכנסות פיננסיות – ריבית, דיבידנדים, רווחי הון והכנסות אחרות המתקבלות בחשבון.
• סוג החשבון – חשבון עובר ושב, פיקדונות, חשבונות מסחר והשקעה.
• פרטי בעלים נהנים – במקרים של נאמנויות או תאגידים, הדיווח כולל גם את הנהנים הסופיים (Beneficial Owners).

• למעלה מ-100 מדינות וטריטוריות התחייבו ליישם את תקן CRS, בהן ישראל, אוסטריה, בריטניה, צרפת, גרמניה, קנדה, אוסטרליה ושווייץ.
• מדינות המשתתפות בהסכם מחויבות להעביר אוטומטית מידע פיננסי על בעלי חשבונות תושבי מדינות אחרות לרשויות המס המתאימות.

• בעלי חשבונות בבנקים זרים מחויבים לדווח על תושבותם האמיתית, ומוסדות פיננסיים עלולים לסרב לפתוח חשבונות במקרה של אי-בהירות או אי-התאמה בנתונים.

• רשויות מס יכולות לזהות חשבונות בנק שלא דווחו על ידי אזרחים תושבי המדינה, ולפתוח הליכי אכיפה נגד מעלימי מס.

• מאז יישום CRS, בנקים במדינות כמו שווייץ, לוקסמבורג ואיי קיימן נסוגו מהענקת שירותים בנקאיים לחשבונות סודיים, ונאלצו להעביר מידע לרשויות המס הבינלאומיות.

• חברות שמחזיקות חשבונות בנק במדינות זרות מחויבות לזהות ולהצהיר על הבעלים הנהנים (Ultimate Beneficial Owners - UBOs), מה שמגביל שימוש במבני מס מורכבים להעלמות מס, בהם המדינות מבקשות להלחם.

• בנקים דורשים הצהרות מס ברורות מחברות בינלאומיות ונמנעים מעבודה עם ישויות תאגידיות שאינן מדווחות כדין.

• רשויות מס יכולות להצליב נתונים שהתקבלו מחילופי מידע CRS עם דיווחי מס פנימיים של חברות, ולהגדיל את האכיפה על תכנוני מס אגרסיביים.
   

1. בעיות פרטיות וסודיות בנקאית
   חלק מהמדינות שהתבססו בעבר על סודיות בנקאית הביעו התנגדות לתקן CRS, אך נאלצו להתאים את חוקיהן על מנת לשמור על גישה לשווקים פיננסיים בינלאומיים.
2. שונות בין מדינות ביישום הדיווח
   למרות ש-CRS הוא תקן מחייב, יישומו שונה בין מדינה למדינה, מה שיוצר פערים ברמת השקיפות והאכיפה.
3. שימוש במקלטי מס חדשים
   למרות הרחבת היקף המדינות המשתתפות, חלק מהנישומים מנסים להעביר נכסים למקלטי מס שאינם חלק מה-OECD, דוגמת דובאי או מדינות אפריקאיות מסוימות.
   בעניין זה יובהר, בכלליות, כי הדין מחייב נישומים לדווח ולשלם מס בגין הכנסתם, כלאחד בהתאם לדין החל עליו וזאת בלי כל קשר למיקום חשבונות הבנק בו נמצא כספו.
   הימנעות מדיווח ו/או תשלום מס ו/או התנהלות בלתי שקופה מהווים עבירת מס ועבירה על פי חוק איסור הלבנת הון ומשכך חוקיות ושקיפות מתחייבים .