הבנקים ותפקידם החדש - “שומרי הסף”

מאת: אלי דורון, עו"ד

19/2/2025

הבנקים ותפקידם החדש - “שומרי הסף”

• הוראות איסור הלבנת הון ומימון טרור – חובת בדיקת מקור הכספים והפעולות החשודות.
• תהליכי זיהוי לקוח (KYC - Know Your Customer) – בדיקות מעמיקות לגבי זהות הלקוח, מקור הכספים ואופי הפעילות העסקית.
• חובת דיווח לרשויות – על פעולות בלתי רגילות או חשודות.
• מגבלות על שימוש במזומן ובמטבעות קריפטוגרפיים – כדי לצמצם את השימוש בכלים פיננסיים לא מבוקרים.
   

• כל לקוח מחויב להציג תיעוד מקור הכספים – חשבוניות, חוזים, תצהירים.
• בנקים מסרבים לפתוח חשבונות או לבצע עסקאות אם אינם מקבלים מידע מספק.
• קיימת חובת עדכון תקופתית של פרטי לקוחות, לרבות מקורות הכנסה והצהרות הון.

• עסקאות חריגות (כגון הפקדות גדולות במזומן, העברות בין-לאומיות ללא הסבר מספק) עלולות להיחסם.
• לקוחות נדרשים לתת הסברים מפורטים על פעולותיהם הכספיות.
• הבנק יכול לסרב לבצע פעולה גם אם אין ודאות להפרת חוק, אלא רק “חשש סביר”, לרבות חשש מביצוע עבירת מס.

• דיווחים על פעולות חשודות מועברים לרשות .
• חובת הדיווח קיימת גם אם ללקוח אין הרשעה פלילית, אלא רק חשד לפעילות בלתי תקינה.
• קיימת חובת דיווח על לקוחות פוליטיים (PEP – Politically Exposed Person) בעלי השפעה, שמוגדרים כבעלי סיכון גבוה יותר להלבנת הון.
   

• לקוחות פרטיים ועסקיים רבים נתקלים בקשיים בפתיחת חשבונות בנק.
• בנקים מסרבים לבצע עסקאות או להנפיק אשראי אם יש חשש לרגולציה מחמירה.
• עסקים קטנים ויזמים מתקשים לקבל מימון בשל חשדנות יתרה.

• לקוחות יכולים להיפגע ללא משפט וללא הוכחה פלילית, אם הבנק מסווג אותם כחשודים.
• לקוח עלול למצוא עצמו עם חשבון מוקפא או עם מגבלות על פעילותו הפיננסית ללא הסבר מפורט.
• הליך ערעור על החלטות הבנק עשוי להיות מורכב ולדרוש פנייה לערכאות משפטיות.

• לקוחות המבצעים עסקאות במטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין מוצאים עצמם תחת פיקוח הדוק.
• חשבונות עם קשרים בינלאומיים עשויים להיחסם בקלות רבה יותר.
• תושבים חוזרים ועולים חדשים נתקלים בקשיים בהעברת הון מחו”ל.

האתגרים והביקורת על תפקיד הבנקים כשומרי סף

• לקוחות מתקשים להבין כיצד להסיר מגבלות שהוטלו עליהם.
• לעיתים מתגלים כשלים במערכות סינון הנתונים, ולקוחות תמימים נפגעים.

• האם תפקיד הבנק הוא לשרת את לקוחותיו, או לפקח עליהם מטעם המדינה?
• הגבלת ניהול חשבונות עשויה לפגוע בפעילות כלכלית חופשית.
• בנקים פועלים בזהירות יתרה מחשש לקנסות ו/או ביצוע עבירות פליליות , ולעיתים מסרבים ללקוחות מטעמי סיכון בלבד ולא על בסיס ראיות מוצקות.

• תחום הקריפטו, הפינטק (טכנולוגיות פיננסיות) ומערכות תשלום דיגיטליות נפגעים מהרגולציה המחמירה.
• סטארט-אפים בתחום הפיננסי מתקשים לעבוד מול בנקים מסורתיים.
• קיימת טענה כי הרגולציה מגנה על המוסדות הפיננסיים הגדולים על חשבון החדשנות והצרכנים.

• חיוב הבנקים לנמק כל סירוב או חסימה של חשבון או עסקה.
• הגברת הפיקוח על שימוש יתר בסמכות חסימת חשבונות מצד הבנקים.

• כיום, הדרך לערער על חסימת חשבון היא פנייה לבית משפט – הליך יקר וממושך.
• יש להקים וועדות ערעור נפרדות לנושאים פיננסיים, כך שלקוחות יוכלו להגן על עצמם מהר יותר.

• יצירת מדיניות מדורגת: פחות מגבלות על חשבונות עסקיים קטנים, יותר מגבלות על פעילות בהיקף גדול.
• רגולציה ידידותית לסטארט-אפים טכנולוגיים ולשירותים פיננסיים חדשניים.