יחיד הטוען לניתוק תושבות לצרכי מס חייב בהגשת דוח לפקיד השומה גם אם אין לו הכנסה חייבת וזאת במידה והיחיד מקיים אחת משתי "חזקות הימים" כאמור בהגדרת "תושב ישראל בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. מלבד העובדה כי אי הגשת הדוח מהווה עבירה פלילית יש לדוח זה השלכות רחבות.
במסגרת תיקון 223 לפקודת מס הכנסה (בתוקף משנת 2016) הורחבה חובת הדיווח והוסף סעיף 131 (א) (5ה) הקובע, חובת הגשת דוח שנתי על יחיד אשר בשנת המס בה הוא טוען לניתוק תושבות התקיימה בו אחת מהחלופות הבאות:
כאשר היחיד שהה בישראל יותר מ - 183 ימים והוא טוען כי אינו תושב ישראל.
כאשר היחיד שהה בישראל יותר מ – 30 ימים וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.
לעניין זה חשוב לציין כי בפסק דין של בית המשפט העליון בעניין פלוני (ע"א 3328/15 פלוני נ' פקיד השומה אשקלון) אימץ בית המשפט את עמדת פקיד השומה וקבע כי בספירת חזקות הימים יש לקחת בחשבון גם את יום הכניסה וגם את יום היציאה, כיום בישראל.
במידה ואחת מהחלופות לעיל מתקיימת, רואים את היחיד כ – "תושב ישראל" לצרכי מס (לפי חזקת הימים) ועליו להגיש דוח שנתי בו יפרט את העובדות לפיהן יש לראות בו כמי שאינו תושב ישראל לצרכי מס, למרות חזקת הימים. כלומר עובדות המצביעות כי מרכז החיים שלו אינו בישראל.
בהתאם להנחיית רשות המיסים יש לצרף לדוח על ההכנסות את טופס מס' 1348. המדובר בטופס אשר על הנישום למלא והוא מורכב משאלות המגדירות את מרכז חייו של יחיד.
שאלות בטופס ניתוק תושבות
השאלות שנשאלות בטופס הינן מורכבות ותכליתן לברר את מרכז החיים הכלכלי – מקום עיסוק, מקום דיווח למס, מקום חשבונות הבנק הפעילים, מקום הנכסים. מרכז חיים אישי – מקום המגורים, בית הקבע, מקום מגורי האשה והילדים, המקום בו הילדים לומדים. קשרים חברתיים – חברות באירגונים חברתיים.
בנוסף, יש לצרף דוח מילולי הכולל את העובדות והטענות והמשפטיות בעטיין היחיד סבור כי אינו נחשב תושב לצרכי מס בישראל בצירוף מסמכים מאמתים.
הגשת דוח ניתוק תושבות לצרכי מס
הגשת דוח ניתוק תושבות לצרכי מס הינה חובה בחוק ואי הגשתו, או הגשתו באיחור הינה עבירה על החוק החושפת את היחיד להשלכות פליליות, עיצומים כספיים וקנסות. כמו כן, במקרה של אי הגשתו עלול פקיד השומה לטעון לאי ניתוק תושבות או ניתוק מאוחר יותר, דבר העלול לפגוע בנישום הן בחיובן של הכנסות כתושב ישראל והן בזכויות המגיעות כתושב חוזר בעת שישוב לישראל. ככל שהדוח יוגש במועד כך יצבור הנישום תקופה בחו"ל כתושב חוץ.
חשוב לציין, כי בהתאם לסעיף 145 לפקודת מס הכנסה רשאי פקיד השומה לבדוק את הדוח תוך 4 שנים מתום שנת המס בה הוגש. הגשת דוח ניתוק תושבות במועד מתחילה את מירוץ ההתיישנות, כך שכל עוד הדוח לא נבדק על ידי רשות המיסים בתקופות המנויות בחוק כאמור, היא תתקשה לטעון כי הנישום תושב ישראל וחייב במס בישראל בגין הכנסותיו. בשים לב כי רשות המיסים בודקת אחוזים בודדים בלבד מהדוחות כל שנה.
תכנון נכון של ההגירה לחו"ל, שמירת התיעוד הרלבנטי בנסיבות העניין, יכול לחסוך חבויות מס ודיווחים לרשויות המס בישראל, בלי להסתכן בחשיפה פלילית ואזרחית בעתיד.
התנהלת נכונה, משפטית ומסחרית מתחייבת, שכן - בסיס משפטי איתן, בכל אחד מהמישורים המוזכרים במאמר ורבים נוספים, לרבות במישור המבנה התאגידי, הסכמים ועוד - יבטיחו התנהלות בריאה, שקופה וחוקית שתנטרל בעיות רבות העלולות להתעורר בעתיד.
ישראלים רבים מחליטים להקים פעילות אל מחוץ לגבולות מדינת ישראל, שעשויה לכלול בין היתר הקמת חברה בחו"ל, כך שבאמצעות אותה החברה יוכלו הם להפעיל את הפעילות המדוברת.