מאת:

סחר בניירות ערך בחשבון נוסטרו – חוק מע"מ

ברצוננו לעדכנכם אודות פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד שעניינו ערעור על החלטת רשות המיסים לרישום חברה העוסקת בסחר בניירות ערך כ'מוסד כספי' וזאת מכח סמכותה הקבועה בסעיף 54 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק המע"מ" או "החוק") ומסעיף 1(א)(3) לצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז-1977 (להלן: "צו הקביעה" או ה"הצו").

 

בין הצדדים שתי מחלוקות:

  1. האם המשיבה צדקה בהחלטתה לסווג את המערערת כמוסד כספי?

  2. בהנחה והתשובה חיובית, מאיזה מועד יש לתת תוקף להחלטה.

י.ג.מ השקעות בע"מ (להלן: "המערערת") חברה העוסקת בסחר בניירות ערך בחשבון "נוסטרו", חברה תושבת ישראל. לחברה שני בעלי מניות המחזיקים בחלקים שווים, הם עובדיה היחידים ומקום עבודתם מביתם. עיקר הפעילות רכישה ומכירה של ניירות ערך תוך זמן קצר של נירות ערך דואליים, קרי, כאלו הרשומים בבורסה בישראל והן בבורסה מחוץ לישראל. למערערת אין לקוחות ואינה נותנת שירות. כמו כן החברה אינה חברה בבורסה.
לצורך הוראות מס הכנסה המערערת מדווחת על הכנסותיה כהכנסה מעסק שמקורה בסעיף 2(1) לפקודה – בעניין זה אין מחלוקת כי פעילות המערערת הינה פעילות עסקית.
ביום 20.3.2018 התקבלה החלטת המשיבה בדבר רישום המערערת כמוסד כספי מכוח הוראות סעיף 54 לפקודה - המסמיך את המשיבה להורות על רישום בהתאם לסיווג שהיא מוצאת כמתאים, וכן המקור החוקי לרישום המערערת כמוסד כספי בסעיף 1(א)(3) לצו הקביעה, משכך רישום זה מביא לחיובה של המערערת במע"מ, מס בשיעור של 17% מרווחיה.
 
ערעור זה לא עסק בשומה אלא בשאלה אם צדקה המשיבה בקביעתה זו.
טענות המערערת – ראשית טענה המערערת כי במשך שנים רבות לא נהגה המשיבה לסווג פעילות בחשבון נוסטרו בלבד כמוסד כספי וכן לא נהגה לחייב פעילות זו במס. לטענת המערערת חוק המע"מ קובע כי אין להטיל מס על מי שאינו מוכר נכס או מעניק שירות לזולת. ניירות ערך מוחרגים בסעיף 1 לחוק מהגדרת המושג נכס ומהמונח מכר. לאור זאת ולאור העובדה שמעולם לא נתנה המערערת שירות לזולת שכן כל פעילותה בחשבונותיה אין להטיל עליה מיסים שנקבעו בחוק המע"מ.
המיסים שבחוק המע"מ מוטלים על צריכה כך שהחייב במס מגלגל את החבות המהותית במס על הצרכן הסופי, לאור העובדה שלמערערת אין לקוחות כלל הרי שמשמעות קבלת טענות המשיבה היא הטלת מס ישיר נוסף על רווחי המערערת. עוד טענה המערערת כי דברי החקיקה שעוסקים בהטלת מס עקיף על מי שסוחר בניירות ערך יש לפרשם כחלים רק על מי שמעניק שירותים לאחר במסחר בשוק ההון.
המשיבה טענה כי מדובר בפעילות עסקית מובהקת המחייב הטלת מס באופן רחב. לדבריה סעיף 19(ב) לחוק קובע מפורשות בלשון חדה כי יש להטיל מס על פעילות עסקית ממכירת ניירות ערך.
עוד טוענת המשיבה כי לשונו של סעיף 1(א)(3) לצו הקביעה ברורה ובהתאם לה יש לסווג כל מי שסוחר בניירות ערך כמוסד כספי.

 

דיון והכרעה:

המחוקק טיפל במיסוי מכירת ניירות ערך סחירים במסגרת חוק המעמ בשלושה רבדים שונים:

  1. אי חבות במע"מ – בהגדרות סעיף 1 לחוק ,ניירות ערך סחירים אינם בחזקת טובין ולכן אינם נכס. מהגדרות אלא ברור כי עסקת מכר של ניירות ערך אינה מתן שירות לזולת ולכן אינה חבה במע"מ.

  2. סיווג כמתן שירות וחיוב במע"מ – סעיף 19(ב) לחוק נקבע כי מסחר בניירות ערך ימוסה כעסקה למתן שירותי תיווך, פעילות זו תחויב במעמ בגין ההפרש בין מחיר הרכישה למחיר המכירה (נטו).
  3. סיווג כמוסד כספי וחיוב במס שכר וריווח.
בית המשפט קבע כי ניירות ערך סחירים הוחרגו מהגדרות נכס והגדרות טובין  ועל כן מכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה ללא מתן שירות לזולת אינם בבחינת עסקה החבה במע"מ.
 
לכאורה, מכירה עסקית של ניירות ערך הנסחרים בבורסה אינם "עסקה" לפי הוראת סעיף 2 לחוק ואין לחייבה במע"מ. בית המשפט עסק בסעיף 19(ב) לחוק ולמעשה קבע כי על עסקת מכר בניירות ערך יחול מעמ רק על אדם שעסק בתיווך העסקה. בנוסף מעיון בדיוני הצעת החוק ברור כי לא היתה כוונת המחוקק למסות את מי שאינו נותן שירותי תיווך לאחרים בסחר בניירות ערך. בית המשפט גם לא מתעלם מהעובדה כי שנים ארוכות לא חויבו חשבונות נוסטרו בלבד במע"מ והדבר מלמד על האופן בו הובן החוק לאורך השנים.
 
בהגדרת המונח "מוסד כספי" בסעיף 1 לחוק, שלושת ההגדרות הראשונות עוסקות במי שמעניק שירותים פיננסיים לאחרים, כגון במתן שירותי ניהול חשבונות עובר ושב ובשירותים אחרים הניתנים על ידי מי שפועל כבנק. ההגדרה הרביעית כוללת "מבטח" – המעניק שירותי ביטוח לאחרים. כך גם שתי ההגדרות הראשונות של המונח "מוסד כספי" בצו הקביעה. בהגדרות אלה מדובר במי שלפחות %75 ממחזור העסקאות שלו נובע מהיותו חבר הבורסה לניירות ערך או מהיותו נאמן או מנהל קרן השקעות – גורמים אשר עסקאותיהם כרוכות במתן שירות לאחרים)
סוחר בחשבון נוסטרו, אינו נותן כל שירות לאחרים ובכך הוא שונה בפעילותו מכל גורם אחר אשר הוגדר כמוסד כספי. לאור הדברים האמורים לעיל מתקשה בית המשפט לקבל את קביעת המשיבה כי המערערת הינה מוסד כספי תוך שהוא מדגיש את כוונת המחוקק שמדובר במוסד הדומה בפעילותו ובאופיו למוסד אחר באופן מהותי וכאמור לא זה המקרה.
 
בית המשפט עסק גם בטענת המערערת הגורסת כי מי שעוסק בסוג פעילות שכזה ואינו נותן שירותים,  חשוף לתנודתיות גדולה מאוד של שוק ההון . הסדר המס שנקבע למוסד כספי מאפשר קיזוז הפסדים רק מאותה השנה ולא משנים עברו ומי שאינו נותן שירותים אינו יכול להחיל הפסדים שכאלו, מדובר בטענה אשר תומכת את החלטת בית המשפט אך אינה נדבך עיקרי.
בית המשפט מפנה את רשות המיסים למחוקק, ולדבריו אם יש רצון למסות במס עקיף חשבון נוסטרו הרי שיש לשנות את סעיף 1 לחוק, הגדרות, ולהרחיב את המושג שירות או להגדירו באופן אחר.
 
בית המשפט קיבל את הערעור וחייב את המשיבה בהוצאות
 
-----------------------------------------------------------------
ע"מ 54320-04-18 י.ג.מ השקעות בע"מ נ' רשות המיסים
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

פטור ממיסים ביבוא אישי - להשאיר או לבטל"

מאת: אלי דורון, עו"ד

ברכישה של טובין או קבלת שירות בישראל יתווסף למחיר התמורה גם מס ערך מוסף, אולם, חוק מע"מ קובע כי גם על יבוא של טובין לישראל יחול מס ערך מוסף.

27/11/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

ייעוץ מס לפני ביצוע עסקה

מאת: אלי דורון, עו"ד

עולם המס הינו עולם מורכב ודינאמי. החוק משתנה בתדירות גבוה ואירועי המס, לא אחת, חבויים בתוך המהלך העסקי. בחלק מהמקרים מי מהצדדים כלל לא היה מודע לכך כי יש בנמצא אירוע מס שלא טופל דבר שיכול להביא למצב של עבירות פליליות ואי עמידה בהתחייבות האזרחית כלפי המדינה.

26/11/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

מיסוי לפי המהות האמיתית של הרכוש ולא הרישום

מאת: אלי דורון, עו"ד

במסגרת הדוחות השנתיים המוגשים למס הכנסה, על נישום לפרט בין היתר את רכוש העסק ומהו ייעודו, כלומר האם מדובר ברכוש שהוא חלק מהמלאי העסקי, או שמא מדובר ברכוש קבוע. לסיווג זה השלכות רבות על אופן מיסוי הרווח, ניכוי ההוצאות קיזוז הפסדים ועוד.

13/11/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.