29/10/2012
לעיתים כשהיבואן מסווג את הטובין בסיווג מסוים, רשות המכס, לאחר שבדקה את הסחורה והמסמכים, קובעת סיווג אחר שמוביל לחיוב במס גבוה יותר, ממה שציפה היבואן לשלם. במקרה כזה, רשאי היבואן לשחרר את הטובין אגב מחאה בהתאם להוראות סעיף 154 לפקודת המכס:
"154. (א) התגלע סכסוך בנוגע לסכום המכס או לשיעור המכס המשתלם על טובין מסויימים, או בנוגע לחבות הטובין במכס לפי דיני המכס,
רשאי בעל הטובין לשלם אגב מחאה את הסכום הנדרש על ידי גובה המכס, וסכום ששולם בדרך זו ייחשב לגבי בעל הטובין כשיעור המכס הנכון המשתלם על הטובין, כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת בתובענה שהוגשה לפי סעיף זה.
(ב) בעל הטובין רשאי,
תוך שלושה חדשים מיום התשלום, להגיש תובענה נגד הממשלה להחזרת הסכום ששילם כאמור, כולו או מקצתו."
(ג) אין להגיש תובענה להחזרת כל סכום לפי סעיף זה, אלא אם לפני התשלום נכתבו ברשמון הטובין המלים "שולם אגב מחאה" ונחתמו בידי בעל הטובין או בידי סוכנו.
על פי הוראת
סעיף 154 לפקודה, על הנישום להקדים נעשה לנשמע – קודם לשלם את סכום המס שהושת עליו, ולאחר מכן לתבוע את הסכום ששולם. חשוב לדעת כי יש לרשום ברשימון היבוא שהסכום שולם אגב מחאה. התקופה הקצרה המנויה בסעיף אינה מעודדת, בלשון המעטה, הידברות ישירה בין רשות המכס ליבואן המעוניין להשיג על אופן הסיווג בו נוקטת הרשות. מנגד, ישנם טעמים לתחום את תקופת הפניה בזמן קצוב ומוגבל לגבי מס שלגביו נטען ששולם ביתר.
יבואן המודע מראש למגבלת שלושת החודשים, עליו לפנות לרשות המכס בבקשה שתאפשר לו לברר את המחלוקת מולה ובו באותה עת בבקשה ל-"הפסיק" את מרוץ ההתיישנות עד אשר תתקבל החלטה בגין המחלוקת, מאחר וזהו אינטרס משותף של היבואן, המכס ואף בתי המשפט כדי למנוע הגשת תביעות להשבת הסכומים, לעיתים שלא לצורך. ביקורת רבה נכתבה בפסיקה בנוגע לתקופת ההתיישנות הקצרה שבסעיף, אך בית המשפט לא מצא לנכון להתערב מאחר שסעיף זה נחקק בטרם חקיקת חוקי היסוד ובטענה כי התערבות שכזו תרוקן מתוכן את לשון הסעיף. השופטים קראו למחוקק לשנות את הוראת החוק, אך עד שזה יקרה, על היבואן לשים לב לזכויותיו וחובותיו עקב הוראה זו.
חיפוש 
סגור 
