מאת:

נבקש לעדכנכם, כי לאחרונה ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין א.טירר חברת עורכי דין (להלן: "החברה" ו/או "התובעת") אשר דן בסתירה בין קביעת המוסד לביטוח לאומי לבין קביעת פקיד השומה בשומות ניכויים.
 
פסק הדין כאמור ניתן לאחר שבית הדין האזורי קיבל את תביעת החברה וקבע כי יש לבטל את שומות המוסד לביטוח לאומי (ראה ב"ל 19447-06-17) מאחר והיא עומדת בסתירה לקביעות פקיד השומה כפי שקיבלו ביטוי במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין החברה לפקיד השומה.
עסקינן בחברת עורכי דין המוחזקת במלואה על ידי עו"ד טירר, כאשר שני מילדיו מועסקים כשכירים בחברה. בעקבות ביקורת ניכויים שערך המוסד לביטוח לאומי, נקבע, כי על החברה לשלם תוספת דמי ביטוח לאומי לשנים 2009-2013 בגין הוצאות רכב שנדרשו על ידה מאחר והן מהוות טובת הנאה לעובדיה.
 
מצד שני, התנהל הליך ביקורת ניכויים גם על ידי פקיד השומה בעניינה של החברה לשנים 2010-2013 ונחתם הסכם פשרה בין הצדדים לפיו, נקבע בין היתר, כי הסכום שבנמצא במחלוקת בכל הקשור להוצאות הרכב שנדרשו על ידי החברה יימחק מסעיף ההוצאות, כלומר, הוצאות הרכב שנדרשו על ידי החברה לא תותרנה לתובעת בניכוי לצרכי מס, והוא ייחשב כדיבידנד שנמשך על ידי בעל המניות.
בעקבות הסכם הפשרה שנחתם, לפיו אין המדובר בהוצאות רכב אלא בדיבידנד, הגישה התובעת השגה על החלטתו של המוסד לביטוח לאומי אשר נדחתה.
 
על החלטתו של המוסד לביטוח לאומי בהשגה, הגישה התובעת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. בתאריך 1.9.20 קיבל בית הדין האזורי את תביעת החברה וקבע לאחר שהתייחס בהרחבה לטענות הצדדים, כי מקור הסמכות לצורך קביעת ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי נגזר מהקריטריונים אשר קבועים במסגרת סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. במילים אחרות, כאשר פקיד השומה קובע לגבי נישום מהי הכנסתו החייבת לפי סעיף 2(2) לפקודה, הרי שקיבעה זו מחייבת גם את המוסד לביטוח לאומי, גם אם קביעתו של פקיד השומה קיבלה ביטוי במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים.
על פסק דינו של בית הדין האזורי, ערער המוסד לביטוח לאומי כאמור לבית הדין הארצי ובתום הדין הצדדים הגיעו להסכמה והודיעו כדלקמן:
 
"הגענו להסכמה הבאה וזאת, מבלי לגרוע זה מטענותיו של זה:
  1. חברת א. טירר חברת עורך דין (להלן – החברה) תשלם למוסד סכום של 99,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה החל מיום 1.1.2013 בעבור השנים 2009 עד 2014 כולל. בניכוי הסכומים ששולמו, ככל ששולמו, בעד שנים הללו בגין ביקורת הניכויים.
  2. פסק דינו של בית דין קמא – יבוטל. עם זאת, הוצאות המשפט ששולמו לחברה יוותרו בידה.
  3. ערעור החברה באשר להוצאות המשפט – ימחק.
  4. למען הסר ספק, הסכם זה ממצה את דרישות המוסד בגין ביקורת הניכויים לשנים 2009 עד 2014 כולל.
  5. מבקשים לתת להסכמה תוקף של פסק דין ללא צו להוצאות."
     
בית-הדין הארצי נתן תוקף של פסק-דין להסכמת הצדדים כאמור.
 
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מס הכנסה מבקש מס נוסף, מה עלי לעשות?

מאת: אלי דורון, עו"ד

תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.

מכירת מניות בחברה - מדריך מקיף לפי הדין הישראלי

מאת: אלי דורון, עו"ד

להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.

מיסוי חברות מעטים ובעלי מניות על "רווחיות עודפת"

מאת: אלי דורון, עו"ד

מדובר לא פחות מרעידת אדמה, סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.