14/7/2021
ברצוננו לעדכנכם, כי לאחרונה, פורסם פס"ד של בית המשפט המחוזי בנצרת (ע"מ 54776-01-17 כץ ואח'), אשר עסק בין היתר בשאלת תחולתו של סעיף 126(ג) לפקודת מס הכנסה, התשכ"ט-1961 (להלן: "הפקודה") על חברת משפחתית.
הערעור ניסוב סביב ארבעת אחים (להלן: "המערערים") אשר החזיקו ב-25% ממניות חברת קנדית פרטית אותה ירשו מאביהם שהיה תושב ואזרח קנדי (להלן: "החברה הקנדית").
בסוף שנת 2011, הגישו האחים הודעה בהתאם לסעיף 104א לפקודה בגין העברת אחזקותיהם בחברה הקנדית כל אחד לחברה בבעלותו (להלן: "החברות הקולטות").
יצוין, כי החברות הקולטות אליהן הועברו מניות החברה הקנדית הגישו בקשה להיחשב כחברות משפחתיות בהתאם להוראות סעיף 64א לפקודה כנוסחו דאז.
בבעלות החברה הקנדית היו שני נכסי מקרקעין שנמכרו בשנים 2011 ו-2012.
בשנת 2012, לאחר מימוש נכסי המקרקעין ותשלום המס על ידי החברה הקנדית, היא חילקה את התמורה שהתקבלה ממכירת נכסי המקרקעין, בניכוי מס חברות, כדיבידנד לבעלי המניות בהתאם לשיעור החזקתם. מהדיבידנד שחולק נוכה במקור מס בקנדה בשיעור 15% בהתאם לאמנה למניעת כפל מס בין ישראל לקנדה.
בנוסף למיסי החוץ ששולמו בקנדה, כפופות החברות הקולטות גם למס ישראלי בגין ההכנסות מדיבידנד, כאשר בהתאם לדין הישראלי, הכנסות דיבידנד אשר התקבלו מחברה זרה חייבת במס בישראל בשיעור של 25% אולם אם מבקשת החברה לקבל זיכוי ממסי חוץ ששולמו בקנדה, הכנסה הדיבידנד תחויב במס חברות (סעיף 126(ג) לפקודה כנוסחו דאז) (להלן: "מנגנון הזיכוי העקיף").
המערערים והחברות הקולטות, בקבלת ההכנסות מדיבידנד יישמו את מנגנון הזיכוי העקיף כאמור ואילו פקיד השומה לא אפשר זאת בטענה, כי מנגנון הזיכוי העקיף אינו חל על חברת משפחתית. לטענת פקיד השומה, יש לחייב את המערערים בהכנסות מדיבידנד כיחידים ולאפשר להם לנכות מחבות המס בישראל את המס שנוכה במקור ככל שנוכה בפועל (זיכוי ישיר).
בית המשפט המחוזי דחה את הערעורים וקבע כי הוראות סעיף 126(ג) לפקודה אינן חלות על חברות משפחתיות. סעיף 126(ג) לפקודה (הן טרם תיקונו והן אחרי תיקונו) מפנה להוראות סעיף 126(א) לפקודה, ובעשותו כך כרך המחוקק בין הסעיפים והביע את עמדתו לגבי זהותו של חבר בני אדם, כאשר אין כל מחלוקת כי סעיף 126(א) לפקודה לא חל על חברת משפחתית, דבר אשר יש בו כדי לתמוך בעמדת פקיד השומה.
בנוסף קובע בית המשפט כי כותרתו של סעיף 126 היא "מס חברות" ואילו המיסוי בגין הכנסתה של חברה משפחתית מצוי בהוראות אחרות בפקודה. בית המשפט עמד על כוונת המחוקק אשר באה לידי ביטוי בהצעת החוק ובלשון החוק כי כוונתו היתה בסעיף 126(ג) לחבר בני אדם הממוסה במס חברות.
בית המשפט קבע כי הסעיף הרלוונטי לקביעת חבות מס בגין דיבידנד אותו קיבלו המערערים הוא 125ב ובסעיף קטן 3 ההתייחסות לחברה משפחתית באם הנישום הוא בעל מניות מהותי (כמו במקרה לעיל) אזי שיעור המס יהיה 30%.
עוד קבע בית המשפט, כי החלת מנגנון הזיכוי העקיף על חברת משפחתית אשר לא משלמת מס חברות ונישומה בשיטת מיסוי חד שלבית לא עולה בקנה אחד עם תכלית החוק וכוונת המחוקק.
משמעות קבלת מדת המערערים, הינה כי החברה המשפחתית לא תחויב במס ובהמשך אך בעלי המניות לא יחויבו במס בעת חלוקת הרווחים מכח סעיף 64א(א)(1) לפקודה.