24/6/2021
נדרשת הערכות לקראת הצטרפות מדינת ישראל למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית של ה-OECD
לקראת אישור המתווה בוועדה הייעודית ב-OECD ב-30 ביוני 2021, ממשרד האוצר נמסר על הכוונה לאשר מתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית מצד ישראל.
המהפכה הדיגיטלית משנה רבים מתחומי החיים. הכלכלה, המסחר והאופן שבו אנו צורכים. התרבות, הפנאי המדע ועוד ועוד. שינויים מרחיקי לכת אלו ייצרו אתגרים משמעותיים, הן עבור ממשלות שחוקי המס החלים במדינתן אינם "לוכדים" הכנסות הקשורות לעסקים מקוונים, ובכלל אלה הכנסותיהן של ענקיות הטכנולוגיה, והן עבור התאגידים עצמם, שנדרשים להתמודד עם גישות פיסקאליות חדשות ולא מתואמות בין מדינות העולם, בכל הקשור לפעילות מסחרית דיגיטלית בינלאומית.
על רקע האמור, מדינות רבות פועלות בימים אלה לעצב מחדש את כללי המס המוכרים באופן שיאפשר הטלת מס שלא התאפשר עד עתה.
בתוך כך, הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) נמצא בימים אלו בחזית המאמצים הגלובליים לתיקון המצב, בניסיון לשרטט מחדש כללי מס גלובליים אחידים המותאמים לחברות הפועלות בתחומים הדיגיטליים המייצרות הכנסות משמעותיות במדינות בהן אין להן כמעט עובדים או נוכחות פיזית.
במה שנראה כמו שיתוף פעולה מהפכני, שעלול לייצר את אחת הטלטלות הגדולות ביותר בכללי המס הבינלאומיים מזה מאה שנה, עתידות 139 המדינות החברות בארגון לאמץ כללי מיסים גלובליים אחידים, במטרה לשנות את כללי המיסוי באופן שיאפשר להן לשים את ידן על הכנסות עסקיות גלובליות.
שיתוף פעולה זה, ששורשיו בפרויקט ה-BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) שיזם ה- OECD בעבר על מנת להאבק בתופעת שחיקת בסיס המס והטיית רווחים בצורה מלאכותית בין מדינות, נועד לתת מענה ספיציפי ייחודי לאותן חברות ענק הפועלות במרחב הדיגיטאלי ומנצלות אגב כך אי התאמות בכללי המס במדינות המקומיות במטרה להפחית את חבות המס על עסקאות חוצות גבולות.
מיסוי הכלכלה הדיגיטלית שמציג ה- OECD בנוי משני רבדים: הראשון (Pillar 1)- עניינו במיסוי רווחי תאגידים בינלאומיים על ידי מדינות שניתנים בהן שירותים או מספקים משטחן מוצרים לתושבים. בהתאם לתנאים מסוימים, ניתן יהיה למסות רווחי תאגידים אלה במדינות שבשטחן הן פועלים, גם כאשר אלו אינם נוכחים פיזית בשטח המדינה.
הרובד השני ( Pillar 2) - פועל במישור תכנוני מס שמטרתם שחיקת בסיס המס או העברת רווחים למקלטי מס של תאגידים בין לאומיים. המטרה היא למנוע מהלך של "המרוץ לתחתית" של שיעורי המס. בנוסח המתווה המוצע, קובע שיעור מס מינימלי שיחול על החברות בתאגידים אלה. בין היתר מדובר על כך ששיעור מס מינימלי זה יעמוד על 15% לפחות.
רובד זה של המתווה מכוון לחברות בין לאומיות בעלות הכנסה של 750 מיליון אירו. עוד מצויין במתווה דנן כי לא תהיה כל חובה להעלות את שיעורי המס בקרב המדינות המשתתפות, על החברות שבתחומן, לשיעור המס המינימלי. אלא שמצד חברת האם, יידרש להשלים את המס למס המינימלי, לפי בדיקת התושבות שלהן.
על כל יש לציין כי המדובר במתווה מוצע בלבד, הכפוף עדין לאשרורן של 139 המדינות החברות ב-OECD.
אנו מציעים ללקוחות להיות ערים לסוגייה זו כמו גם למדגמה הברורה שהיא מייצגת. כך, הודעת משרד האוצר, הנה חלק ממגמה כללית של רשויות המס לאכוף מיסים מרווחי הון בין לאומים, ממטבעות וירטואליים, או מקורות הכנסה דיגיטאלים תוך קיום שיתוף פעולה ישירי עם מידנות העולם. על-כן, במקום לטמון את הראש בחול, ניתן לעשות פעולות משפטיות להסדרת רווחים כגון אלה, ולהקדים תרופה למכה.
חיפוש 
סגור 
