28/4/2021
נבקש לעדכנם, כי לאחרונה, ניתן פסק דין בעניינה של יוספה טמיר ברק נ' מנהל מע"מ תל אביב שעסק בהסדרי גביית חוב אל מול רשות המסים:
גברת יוספה טמיר (להלן: "המבקשת"), אשר עוסקת בענף יחסי הציבור והפרסום, הגישה המרצת פתיחה נגד מנהל מע"מ (להלן: "המשיב"), כאשר עיקר הסעד המבוקש היה חיוב המשיב להגיע להסדר גבייה "בר קיימא" איתה בקשר לחובות מע"מ שהיא חייבת. עוד ביקשה המבקשת מבית המשפט שיצהיר על בטלות פעולות אכיפה שכבר בוצעו בקשר לאותם חובות (עיקולים על חשבונות הבנק, תפיסת ועיקול מכוניתה, רישום עיקול על כלי רכב נוסף).
המבקשת ניסתה מטבע הדברים להגיע להסדר גבייה נוח יותר מבחינת תשלומים ואופן ביצוע התשלום. המשיב מצדו הביע נכונות לאשר הסדר גבייה נוח פחות, כאשר לטענת המבקשת איננו אפשרי מבחינת יכולתה הכלכלית. בית המשפט ציין כי המבקשת בעצם תוקפת את שיקול דעתו של המשיב בעשיית הסדר גבייה, כאשר בהקשר זה, מרחב הביקורת השיפוטית הינו מצומצם ביותר. בפקודת המסים (גבייה) עצמה לא מוקנית לפקידי הגבייה למיניהם להקל באופן גביית המס, למשל, על ידי הסכמה לכך שהמס המגיע יחולק לשיעורין ותשלומיו ייפרסו על פני תקופה. סמכות כאמור מעוגנת במסגרת סעיף 116 לחוק מע"מ, כאשר סעיף זה איננו מספק כל הנחייה או הכוונה אחרת לגבי אופן פעלת הסמכות על פי הסעיף, פרט לתיבה "המנהל רשאי". כמו כן, בחוק לא מעוגנת זכות השגה או ערעור על החלטה שלילית של המנהל לפי סעיף 116 לחוק מע"מ, לפיה הוא סירב להאריך מועד או לקבוע "שהחוב ישולם לשיעורין", כאשר אין הכרח כי הדבר מהווה לקונה או השמטה בלתי מכוונת וייתכן שהמחוקק התכוון לכך שהחלטה לפי סעיף 116 לחוק הינה סופית. עוד ציין בית המשפט כי התוספת הראשונה והשנייה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 אינן מזכירות את חוק מס ערך מוסף והחלטות המנהל לפיו, כך שאין בסיס חוקי להגשת עתירה מנהלית או ערעור מנהלי בעקבות החלטה שניתנה במסגרת סעיף 116 לחוק. יחד עם זאת, הדגיש בית המשפט, כי אינו גרוס שסירוב המנהל להפעיל את סמכותו לפי סעיף 116 לחוק מע"מ הוא בכל מקרה חסין בפני ביקרות שיפוטית. העיקר הוא, שלפי מהות הנושא, גביית מס שאינו שנוי במחלוקת - יש להעניק למנהל שיקול דעת רחב ורב, כאשר רק שרירות לב או העדר תום לב מוכח (למשל מתוך נקמנות אישית) יצדיקו שינוי החלטת המנהל.
לאחר עיון במכלול החומר שהונח בפניו, החליט בית המשפט לדחות את התובענה מאחר שהמסמכים והתכתובות בין הצדדים מראים תמונה לפיה המשיב נעתר לא פעם לבקשות הסדר תשלומים ואלה לא יושמו על ידי המבקשת הלכה למעשה ( המבקשת דחתה את התשלומים מספר פעמים, לא עמדה בהסדרים, וניסתה למשכן נכס מקרקעין בו אין לה זכויות). כמו כן, כל העת ולאורך קיום המגעים בין הצדדים, המבקשת המשיכה להגיש דיווחים ללא תשלום המס הנדרש. לאור האמור, בית המשפט לא מצא בסיס לטענת המבקשת כי המשיב פעל מתוך חוסר תום לב או ממניעים פסולים. יחד עם זאת, וחרף דחיית התובענה, בית המשפט המליץ בין היתר למשיב לאפשר למבקשת להגיש בקשה מנומקת להפחתת קנסות וריבית ולהביא לכך שהערך הכלכלי הגלום במכונית המעוקלת ישמש כך או כך לצמצום החבות או להבטחת פירעונה.
(ה"פ 12995-04-20 טמיר ברק נ' מדינת ישראל)
חיפוש 
סגור 
