10/3/2021
מי מאיתנו לא רכש מוצר או שירות וכעבור זמן קצר התחרט וביקש להשיב את המוצר או השירות ולבטל את העסקה מול בית העסק או נותן השירות? תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010 קובעות כי רשאי העוסק לגבות מהצרכן דמי ביטול בשיעור של 5% ממחיר העסקה או 100 שקלים חדשים, לפי הנמוך מבניהם.
בפסק הדין בעניין ת"צ 53101-06-16 דרור שלי ואח' נ' רשות המסים שניתן בתאריך 22.9.19, נידונה בבית המשפט המחוזי השאלה האם דמי ביטול עסקה חייבים במע"מ מכח הוראות חוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 (להלן: חוק המע"מ), על רקע תובענה שהגישו המבקשים כנגד רשות המסים לצד בקשה לאשרה כתביעה ייצוגית. דרור שלי (להלן: "המבקש 1") הינו צרכן אשר חויב במע"מ בגין עסקה רכישת טלוויזיה שבה התקשר וביטל אותה לאחר מכן. העסקה בוטלה והמבקש 1 קיבל שובר זיכוי חלקי, כך שהמבקש 1 שילם את ההפרש שמתוכו נוכה במקור גם תשלום למע"מ. All for Hair, שגיר שוויקה (להלן: "המבקש 2"), הינו בית עסק ששילם למע"מ 18% מדמי הביטול שגבה מצרכן כתשלום מע"מ.
לשיטת המבקשים, אין בסיס חוקי לגביית מע"מ על דמי ביטול עסקה - לטענתם, דמי הביטול הוגדרו כחלק מ"מחיר העסקה", בעוד רכיב המע"מ אינו חלק מ"מחיר העסקה" בהיותו חיוב חיצוני המוטל על העוסק. בנוסף, בלשון החוק לא נאמר כי על סכום דמי הביטול יוטל חיוב מע"מ. עוד טענו המבקשים כי דמי הביטול אינם "תמורה במסגרת עסקה" או "חלק ממחיר העסקה או הטובין" כהגדרתם בחוק וכי אין מדובר ב"מכירת נכס" או "במתן שירות בידי עוסק" "במהלך עסקו" כנדרש במסגרת סעיף 2 לחוק המע"מ. המבקשים מפנים גם להוראת סעיף 7 לחוק הקובעת כי תשלום "שהוטל כדין על הקונה" אינו נכלל בגדר מחיר העסקה. לגישת המבקשים, אין עוררין על כך שדמי הביטול הם בגדר תשלום שהוטל כדין על הקונה. המבקשים טוענים עוד כי חיוב דמי ביטול במע"מ משמעו השתת כפל מס. מנגד טוענת רשות המיסים (להלן: המשיבה) כי חיוב דמי ביטול עסקה במע"מ עולה בקנה אחד עם הוראות חוק המע"מ ותכליתו וכי מדובר בתמורה בגין "עסקה" על פי הוראות החוק. עוד טענה המשיבה, כי לא עומדת למבקשים עילת תביעה אישית. בית המשפט דחה את הבקשה תוך שהוא קובע כי מלשון החוק ניתן לראות כי אכן מדובר בתשלום לעוסק עבור ביצועה של עשייה לטובת הצרכן. עשייה זו יכולה לכלול משלוח, אריזה מחדש, הנפקת זיכוי או ביטול חשבונית, עדכון מסמכי הנהלת החשבונות ועוד פעולות הנגזרות באופיין ומטבען מפעולת ביטול העסקה. לפיכך קבע בית המשפט כי מדובר ב-"עשייה בתמורה למען הזולת" באופן העולה כדי שירות כמשמעו בחוק המע"מ. אחרית דבר, בית המשפט העמיד את סוגיית חיוב מע"מ בגין תשלום דמי ביטול לעסקה במבחן הגדרת עסקה ומצא כי ביטול עסקה עומדת בהגדרת שירות בתמורה עבור הזולת בידי עוסק במהלך עסקו.
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנם כי המבקשים הגישו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעליון, אך לאחר שמיעת עמדת בית המשפט והתייעצות בחרו לבטל את הערעור.
חיפוש 
סגור 
