30/12/2020
דחיית בקשה ליזום הליכי הסכמה הדדית במסגרת ערעור על שומה בזיכוי מס בישראל בגין תשלום מס בברזיל
נבקש לעדכנכם, על סוגיה הנידונה בכותלי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניינו של ערעור על שומת מס וטענה לזכאות לקבלת זיכוי מס בישראל בגין מס זר ששולם בברזיל. במסגרת פסק הדין 45306-02-17 פ.ק. גנרטורים בע"מ נ' פקיד שומה חולון (להלן: "הערעור" או "פסק הדין"), הגישה חברת פ.ק גנרטורים וציוד בע"מ (להלן: "המערערת") ערעור על שומת מס לשנים 2010-2013 בגין זכאותה לקבלת זיכוי מס בישראל בגין מס זר ששילמה המערערת בברזיל.
מכאן מתגלעים מחלוקות אשר נפתרות במסגרת ההליך המשפטי, אך אחת מהן נותרה בעינה והיא טענת הזכאות לזיכוי מס של המערערת על מס ששולם בברזיל. מעובדות פסק הדין עולה כי בשנים 2010-2013 שכרה חברת האם של המערערת גנרטורים ושילמה למערערת את דמי השכירות בגין אותו השירות. הבנק עמו עבדו החברות ניכה מס במקור בגובה של 15% בגין התשלומים שהועברו אל המערערת. יוער כי המערערת שילמה מס על דרך של ניכוי מס במקור בגובה 15% בברזיל אך בישראל "זכתה" המערערת לזיכוי רק 10% מתוך הסכום. חשוב לציין כי הפער בשיעור של 5% מהמס מסתכם בסך של כ-12 מיליון ₪. על כן, מעלה המערערת טענה להורות ליחידה למיסוי בינלאומי (להלן: "הרשות המוסמכת") להורות על הסכמה צדדית אשר במסגרתו תזכה המערערת להטבה או הקלה אשר ימנעו חיובי מס שאינם תואמים את אמנת המס בין המדינות בענייננו, ברזיל וישראל.
כבוד השופטת סרוסי עומדת על המחלוקת העיקרית בין הצדדים כאשר מחד גיסא, טוענת המערערת כי ברזיל היא תחת הגדרת "מוסד קבע" ועל כן שיעור המס שנוכה ממנה (15%) הוא המס הנכון והיא זכאית בגינו לזיכוי מלא. טענת פקיד שומה חולון (להלן: "המשיב") היא כי דמי השכירות אותם קיבלה המערערת בגין השכרת הגנרטורים הם בגדר "תמלוגים" לפי סעיף 12.2 לאמנת המס. המערערת העלתה טענה המבוססת על חוות דעת מומחה העוסקת באמנות מס בינלאומיות כי פעילות החברה והציוד שהושכר על ידה יוצר "מוסד קבע" בברזיל ומשכך זכאית היא לניכוי המס. מנגד, טען המשיב כי חוות דעת מומחה המס נועדה לבסס טענה חדשה בממסגרת הליך הערעור ומתן היתר לטעון בשלב זה טענה חדשה יגרום לעיוות דין משמעותי בהליך. במסגרת הדיון בערעור, דן בית המשפט בתנאים שנקבעו בפסיקה להעלאת טענה חדשה בשלב הערעור. כבוד השופטת בחנה את עיקרון תום הלב במסגרת העלאת הטענה, בחנה את הנזק שנגרם לצד שכנגד ואת היעילות הדיונית והגיעה למסקנה כי נסיבות העניין אינן מאפשרות למערערת העלאת טענה בשלבי ההשגה מאחר ויש בזה כדי לפגוע בתוקף ההליך. מכאן, מסיק בית המשפט כי דין טענת המערערת כי ברזיל היא "מוסד קבע", דינה להידחות מאחר ומכלול התנאים אינו מאפשר את העלאת הטענות בשלב זה מה שמקים לחובתה עילת השתק. יתרה מזאת, מוסיפה כבוד השופטת כי גם משקלם המצטבר של הטעמים לביסוס הטענה כי ברזיל הינה "מוסד קבע" אינו מספק גם מבלי להקים עילת השתק. לבקשת המערערת להורות על פתיחת הליך בהסכמה הדדית, דן בית המשפט בטענה ופוסק כי עצם המסקנה כי אין להתיר למערערת לטעון לקיומו של "מוסד קבע" אזי, אין מקום לטעון להליך של הסכמה הדדית ודוחה את הבקשה על הסף. על כל אלו, בית המשפט מותיר את ההחלטה על כנה ודוחה את הבקשה לרשות המוסמכת ליזום הליכי הסכמה הדדית. בית המשפט מסייג את בקשת המשיב ודוחה את בקשתו למחוק את חוות הדעת מטעמו של פרופ' אבי-יונה בטענה כי יש בידי בית המשפט לדלות מידע רלוונטי למחלוקת בערעור. לבסוף, מעיר בית המשפט לצדדים ומבקש מהם לשנס את מותניהם בכדי להגיע ל-"עמק השווה" ולהביא לסיום הפלוגתא המתמשכת ארוכות.
חיפוש 
סגור 
