אתגרי המיסוי בשנת 2021

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); עו"ד (רו"ח); רמי זועבי, משפטן

9/12/2020

איך להתמודד עם אתגרי המיסוי בשנת המס החדשה 2021?

אתגרי רשות המיסים:
ככלל, האתגר העיקרי של הרשות לשנת 2021 אינו דווקא גביית מיסים כי אם ייעול והנגשה של כל מנגנון המענקים והסיוע לעסקים קטנים ובינוניים (עצמאים וחברות). בסופו של דבר, יכולתה של המדינה לחזור למצב של גביית מיסים משמעותי, תלויה במידה רבה באמון הציבור במערכת. אמון זה התערער במידה רבה בשל הצורה המגושמת שבה התנהלו הדברים עד כה והקשיים שבהם נתקלו חברות ועצמאים, בעלי עסקים קטנים ובינוניים, במילוי הטפסים וקיום הדרישות השונות בדרך לקבלת הסיוע המיוחל. חשוב מאד להחזיר את האמון ולהעניק לציבור משלמי המיסים את התחושה שהמערכת יעילה בתפעול העברת המענקים והסיוע, באותה המידה לפחות שבה היא יעילה בגביית המיסים. בין הפתרונות האפשריים לכיסוי הגירעון בקופות המדינה וגביית המס, דנים בימים אלו במשרדי רשות המיסים על החזרתו של נוהל "גילוי מרצון". נוהל גילוי מרצון מעניק לנישומים את האפשרות לדווח על כספים ונכסים, גם במדינה וגם מחוצה לה, שלא שולם בגינם מס ומוגדרים ברשויות המס כהון שחור, כל אלו תוך מתן חסינות מפני הליכים פליליים לאותם מדווחים. האתגר הטמון בהחזרת הליך "גילוי מרצון" הוא יצירת התמריץ האולטימטיבי באופן שישרת הן את המדווח והן את כיס המדינה. הנוהל האחרון פורסם ע"י רשות המיסים בחודש דצמבר 2017 ונמשך כשנתיים עד סוף שנת 2019, אך "המסלול האנונימי", המהווה חלק מהליך "גילוי מרצון" ובמסגרתו הנישום אינו מחויב לחשוף את זהותו, נמשך שנה אחת בלבד. כעת, רגע לפני תחילתה של השנה החדשה, מודיעה רשות המיסים כי בכוונתה לשקול את החזרתו והגדרתו מחדש של הליך "גילוי מרצון" לנישומים. הפעם, במידה ויחודש הנוהל, יהיה הוא נוהל קבוע ולא לפרק זמן קצוב כפי שהיה בעבר וזאת בכדי לעודד את ההיענות להליך. בנוסף, ברשות המסים שוקלים את האפשרות לתת לנישום להגיש בקשה להליך "גילוי מרצון" יותר מפעם אחת בהתקיימות תנאים מסוימים. מדובר בחידוש משמעותי, שכן במסגרת ההליך הקודם, נישום היה זכאי "ליהנות" מההליך רק פעם אחת במהלך חייו. לעת עתה, רשות המיסים לא יצאה בהודעה רשמית כי הנוהל יחודש באופן וודאי ואין עוד תאריך להחלתו, אלא הדברים עדיין בבחינת הרשות.

אתגר חשוב נוסף הוא כמובן באיתור מקורות מיוחדים להגדלת הכנסות המדינה ממסים. נראה שהחלטת רשות המיסים להפעיל מחדש את נוהל גילוי מרצון היא החלטה נכונה מאד בהקשר הזה אך אינה מספקת. אתגר נוסף העומד בפני רשות המיסים הוא סוגיית התושבות בישראל והגדרתו של "תושב ישראל" על פי החוק והתקנות. בשנת 2019, "הוועדה לתיקוני חקיקה במיסוי בינלאומי" החלה לקדם רפורמה בתחום המיסוי הבינלאומי ובמרכזה השפעות מרחיקות לכת על ישראלים השוהים בחו"ל לתקופות מסוימות. עיקרי המסקנות אליהן הגיעו חברי הוועדה הן שיש לשנות את חזקת הימים השנייה (שהייה של לפחות 425 ימים בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה) כחלק מהמבחן הכמותי בבחינת זמן השהייה של הנישום בישראל, לחזקה חלוטה. ממעוף הציפור נראה כי אכן מסקנותיה של הוועדה הינן חריגות ואין עוררין כי רשויות המס מקשיחות עמדות בנושא. חשוב לציין כי כל האמור טרם הוסדר מבחינה חקיקתית או ע"י גורם רשמי מוסמך אחר. על כל אלו, נראה כי לאור המצב הנוכחי והמשבר הכלכלי השורר, צו השעה הוא לדאוג בראש ובראשונה לקופת המדינה ומשאביה. האתגר העומד בפני רשות המיסים בפתחה של השנה החדשה הוא הסדרה נכונה של סוגיית התושבות באופן שיהיה כלל ברור לכל מחד, אך הוגן ומתחשב מאידך.

פסיקה בולטת:
דובר רבות על שנת 2020 כאחת השנים המפתיעות והלא צפויות שהיו, דבר אשר נראה גם בכותלי בתי המשפט. בתי המשפט סיפקו לנו במהלך השנה כמה וכמה פסיקות מעניינות בתחום המס. אחת הפסיקות המשמעותיות אשר הגיעה משולחנו של בית המשפט העליון היתה בעניינה של חברה הונגרית בשם "דלק הונגריה" בע"מ אשר בשנת 2011 הפכה לתושבת מס בישראל והחזיקה במניות בחברת אמריקאית שמניותיה הונפקו בבורסה לניירות ערך בניו-יורק בשנת 2006. בשנים 2012-13 מכרה החברה חלק מהחזקותיה בחברת בת אמריקאית בסכום כולל של 2.56 מיליארד ₪. במסגרת חישוב רווח ההון ממכירת המניות, הפחיתה החברה בשנת 2012 כ-92 מיליון ₪ ובשנת 2013 כ-283 מיליון ₪ בנימוק כי הסכומים הנ"ל מהווים את חלקה היחסי ב"רווחים ראויים לחלוקה" על פי סעיף 94ב' לפקודת מס הכנסה וכי רווחים אלו כפופים למס בשיעור שהיה מוטל לו היו הרווחים מתקבלים כדיבידנד. פקיד שומה נתניה דחה את טענת החברה וטען כי סעיף 94ב' לפקודת מס הכנסה אינו חל על מכירת מניות של חברות זרות אך עמדה זו לא התקבלה על ידי ביהמ"ש המחוזי. ביהמ"ש העליון הפך את פסיקת בית המשפט המחוזי וקבע כי לשונו של סעיף 94ב לפקודה ברורה לגמרי ולא ניתן לקרוא לתוך הסעיף אפשרות לפיה הוא חל גם על מכירת מניותיהן של חברות זרות שאינן כפופות למס בישראל. פסיקה מעניינת נוספת שניתנה ממש לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה המביאה איתה בשורה חדשה לעוסקים במלאכה, עסקה בהיבטי המס החלים במקרה של רכישה עצמית של מניות על ידי החברה. הערעור נסוב ברכישה עצמית של מניות חברת בית חוסן בע"מ מאת אחד מבעלי המניות, וזאת במסגרת יישוב סכסוך שהתנהל בין בעלי המניות בחברה. פקיד שומה עכו טען כי יש לבצע סיווג מחדש של עסקת הרכישה ולקבוע כי יש לראות את בעלי המניות הנותרים כמי שקיבלו דיבידנד (רעיוני) מהחברה, תוך שהוא נסמך בין היתר על חוזר מס הכנסה מספר 2/2018 בנושא "רכישה עצמית של מניות בהתאם לחוק החברות". בית המשפט דחה את טענת פקיד השומה וקבע כי אין לראות בבעלי המניות הנותרים לאחר עסקת הרכישה העצמית, כאילו קיבלו דיבידנד מהחברה והשתמשו בו לצורך רכישת מניותיו של בעל המניות המוכר. ביהמ"ש קבע כי יש להשוות מצב של רכישה עצמית של מניות למצב של הקצאת מניות ואין לראותה כאירוע מס. שכן, בזהה להקצאת מניות, לא חל שינוי בזכויותיהם המשפטיות של בעלי המניות הנותרים בחברה לאחר ביצוע עסקת רכישה עצמית.

טיפים לסיום שנת המס...
שנת המס הנוכחית אשר סופה כבר נראה מעבר לפינה, הייתה משונה לכל הדעות. רגע לפני סיומה, הנה כמה טיפים קטנים אשר לחלקנו יעשו את השינוי גדול. משבר הקורונה אשר התחיל עוד בתחילת השנה ונמשך עד הימים הללו והסגרים הממושכים השפיעו רבות על שגרת חיינו והביאו לשינויים רבים. גם שוק העבודה עבר שינויים והסגר הממושך הביא לשינוי תפיסה בשיטות העבודה אצל מעסיקים רבים. את מקומה של העבודה המשרדית תפס המודל של העבודה מהבית ואתו יש לעדכן את השינויים הנוגעים למס. עבודה מהבית מביאה איתה גידול בהוצאות החשמל, מים וכו' כתוצאה מהשהות הממושכת בבית לצרכי עבודה. על כן, הוצאות שקודם לכן היו פרטיות ניתנות כעת לזיהוי כהוצאות מעורבות שנועדו באופן חלקי לטובת ייצור הכנסה, ועל כן ניתן לדרוש בגינן ניכוי מס (בהתאם לכללים החלים על הוצאות מעורבות). האמור רלבנטי בעיקר לעצמאים החייבים בהגשת דו"ח ורשאים לדרוש בניכוי הוצאות, אולם לא מן הנמנע כי גם שכירים יוכלו לדרוש החזר הוצאות עבודה מהבית שנועדו לטובת ייצור הכנסה, וזאת לאור הוראות סעיף 17 לפקודת מס הכנסה. לטובת האמור יידרש העובד השכיר להגיש בקשה להחזר מס (שהנו למעשה דוח שנתי מקוצר המוגש על גבי טופס 135).

טיפ נוסף אומנם שייך ל-"מגרש של הגדולים" אך בהחלט מאיר נקודה חשובה. המשבר הכלכלי בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, נתן את אותותיו גם על שווי נכסים והשקעות וניכרת ירידה במחיריהם. לקראת סיום שנת המס, חברות מחשבות את תזרים המזומנים לשנה הבאה תוך חישוב רווח ההון בשנה הנוכחית. חברה אשר דיווחה על רווח הון בשנת המס הנוכחית תוכל לפעול למימוש נכס או השקעה שבידה וזאת כדי להביא לקיזוז הרווח מול הפסד ולהביא בסופו של יום לחבות מס מופחתת כתוצאה מההפסד הון שנוצר כתוצאה מהמימוש. רגע לפני סיום, שנת 2020 הביאה רבים מאיתנו לפתוח את הלב (ואת הכיס) ולתרום לאנשים שנפגעו מהמשבר הכלכלי וזקוקים לכסף. נבקש לעדכן כי על תרומות אלו ניתן לדרוש זיכוי ממס עד 35% מסך התרומה מה שאולי יתמרץ עוד ועוד אנשים להביע סולידריות כלפי האחר.