30/7/2020
קביעת שיעור הרווח הגולמי בענף השיפוצים (ע"מ 14-06-44217 נאג'ם ואח' נ' פקיד שומה ירושלים)
הערעור הנ"ל הוגש בגין החלטה בהשגה שהוגשה על שומות מס לפי מיטב השפיטה אותן הוציא פקיד השומה לשני המערערים חאלד נאג'ם וחסאם רג'בי, הפועלים בשותפות בתחום עבודות הבניה, וכן בגין החלטת פקיד השומה על פסילת ספרי השותפות בשנים 2007 ו-2009. בתקופות הרלוונטיות היו המערערים שותפים בשותפות בתחום עבודות בניה (נ.ר. שיפוצים), אשר לימים החלו לפעול תחת חברה בע"מ (נ.ר. מילניום יזמות ובניה בע"מ).
המערערים הגישו ערעור שהתקבל על שומה קודמת בשנת 2007 והדיון הוחזר לפקיד השומה לצורך הוצאת שומות מתוקנות. על פי נימוקי השומה שהוגשו בערעור זה, המשיב ניהל חקירה כנגד המערערים בין השנים 2005-2009 וזאת בחשד לשימוש בחשבוניות פיקטיביות. כתוצאה מחקירה זו הוגש כתב אישום כנגד המערערים, כאשר ההליך הפלילי הסתיים בעסקת טיעון. בנימוקי השומה צוינו מספר ממצאים חריגים ביניהם: הוצאות עבודה בגובה 108% מהכנסות השותפות ולאור זאת קבע פקיד השומה כי הרווח הגולמי שהפיקה השותפות לצורך השומה הינו 35% ובהתאם חושבה ההכנסה החייבת. בנימוקי הערעור נטען כי לאור הפסיקה בערעורים הקודמים, ישנו השתק ביחס לשיעור הרווח הגולמי המקובל בענף בשיעור 15%, שאינו מתיישב עם התחשיב של המשיב. המערערים טענו כי נפלו קורבן לזייפנים ונוכלים, וזאת למרות שקבלני משנה שהציגו עצמם כבעלי חברות, בפועל עשו שימוש בחשבוניות פיקטיביות.
החלטת ביהמ"ש - בית המשפט נדרש לכמה מחלוקות מרכזיות:
1. משמעות פסקי הדין בערעורים קודמים: ביהמ"ש קבע כי המערערים לא הוכיחו את אמיתות החשבוניות ובנוסף טענתם ל-15% אחוז רווח לא מתיישבת עם הרווח הגולמי של השותפות בשנים 2004-2006 לפי השומה הסופית שהוציא המשיב. לאור האמור, דחה את עמדת המערערים.
2. משמעות פסק דין פלילי: למרות טענותיהם של המערערים כי "בחרו לקבל את מרות הדין הפלילי" במסגרת הסדר טיעון בשל הפחד מהסיכון לריצוי מאסר בפועל, ישנו קושי לקבל את עמדתם שכן הם הודו במסגרת הסדר הטיעון בכל הכתוב בכתב האישום וזאת במטרה להתחמק ממס או לעזור להתחמק ממס. זאת ועוד, במסגרת הערעורים הקודמים, המערערים לא הוכיחו את אמיתות החשבוניות, כך שלא ניתן לסמוך על עדותם של המערערים.
3. מהו הענף שבו פעלו המערערים: המערערים טענו כי תחום עיסוקם העיקרי היה בעבודות גבס ולכן שגה המשיב כי בחישובו את אחוז הרווח הגולמי המשוקלל, הוא בחר להסתמך על תתי ענפים נוספים בענף השיפוצים והם: טיח, ריצוף, אינסטלציה וצבע. בהם אחוזי הרווח הגולמי גבוהים יותר מאשר בענף הגבס. ביהמ"ש קבע כי מעדותם של המערערים אכן עולה כי מומחיותם הייתה בתחום הגבס, ברם, הם קיבלו על עצמם ביצוע עבודות נרחבות יותר ולצורך כך נעזרו בקבלני משנה.
4. נכונות התחשיב הכלכלי של המשיב: בהמשך לטיעונם של המערערים בנוגע לענף הפעילות, בו המשיב קבע שיעור רווח גולמי משוקלל בשיעור 35%, שיעור אשר הושפע רבות מאחוזי הרווח הגולמי הגבוהים בענפי הריצוף (55%) והטיח (45%), בהשוואה לענף הצבע לדוגמא (23%). יחד עם זאת, ביהמ"ש כי ענפים אלו רלבנטיים לעסקי השותפות. היה על המערערים להציג חוזי פרויקטים מפורטים, בכדי שניתן יהיה לפלח את ולהבין נכון את המשקל הנכון שניתן לכל אחד מהתחומים בהם עסקה השותפות, וכן להציג חוזי עם קבלני עבודה.
למרות כל האמור, ביהמ"ש ציין כי אחוז הרווח הממוצע לשנים 2004-2006 של השותפות היה כ-20.5% וכן כי הכלכלן מטעם המשיב העיד בחקירתו הנגדית כי הסתמך יותר על התדריך הענפי מאשר על נתוני העסק הספציפי. כמו כן, התייחס בית המשפט לעובדה שעבודות בנייה בירושלים לא כוללות "טיח חוץ", לאור החובה לעשות שימוש ב-"אבן ירושלמית". על כל האמור, קבע ביהמ"ש כי שיעור הרווח הגולמי יעשה לפי 28%. הערעור התקבל בחלקו ונקבע כי המשיב יערוך שומה מתוקנת לשנים 2007 ו-2009-2011 לפי שיעור הרווח הגולמי החדש שנקבע.
חיפוש 
סגור 
