התכנית הכלכלית למשבר הקורונה - משקולת במקום גלגל הצלה

ליווי משפטי וחשבונאי לחברות בקושי תזרימי עקב מגפת הקורונה ובכלל

התוכנית הכלכלית שהוצגה בפני הציבור השבוע על ידי משרד האוצר הינה, לגישתנו, בכל הכבוד וההערכה, רחוקה מהותית מהמצופה ומהתחייב בשעה קשה זו. התוכנית מתיימרת להציג מספר ערוצים שנועדו לסייע לעצמאיים ובעלי עסקים וחברות המחזיקים למעשה את המשק הישראלי ואשר נפגעו בצורה קשה במהלך משבר הקורונה, אולם בפועל היא לא עושה כן. זו, לכל היותר, מנסה לסייע תזרימית בדרך של הגדלת התחייבויות של בעל העסק בתקופה של חוסר וודאות ולא באמת מעבר לכך. 

תוכנית זו כוללת מספר צעדים שנועדו, לכאורה, לסייע לעסקים להשאיר את "הראש מעל המים" במהלך תקופה קשה זו, אולם בפועל יש בה כדי להוסיף לבעל העסק משקולות והתחייבויות נוספות, אשר אין בהן כדי לתן למאות אלפי עסקים מענה של ממש, אלא, לכל היותר, לעזור להם לשרוד עוד תקופה קצרה אם בכלל בטרם קריסה של ממש. ניתוח התוכנית מראה כי קיימים בה, לעניות דעתנו ובכל הכבוד הראוי, מספר רב של כשלים כאשר הכשל המרכזי בה, כפי שיפורט להלן, נעוץ באי מתן פיצוי של ממש ו/או באי החלת חוק מס רכוש המעניק פיצוי אמיתי, פיצוי של ממש בגין אובדן רווחים. "התוכנית" בעיקרה מושתתת על ניסיון לסייע תזרימית בלבד בדרך של הגדלת התחייבויות העסק, תחת מתן פיצויים ראוי ואמיתי, כמתחייב בשעה קשה זו. ההתעלמות המוחלטת מאי הוודאות הגבוהה השוררת במשק והניסיון לתן מענה בדרך של דחיית חיובים או הגדלת אשראי, צפויה, לגישתנו, להכשיל את המשק, ולמעשה לגרום לכך שמרבית העסקים הזועקים לעזרה לא יקבלו אותה, מה שיביא לצערנו לקריסה רבתית ובלתי הפיכה, הן של עסקים גדולים והן של עסקים קטנים. יתרה מזאת, מנגנון הגדלת ההתחייבויות המוצע בתוכנית, דווקא בתקופה של אי וודאות יביא לידי כך, וכנראה בצדק, להעדר היענות מצד עסקים רבים להגדיל את מצבת חובותיהם.

תוכנית משרד האוצר לעסקים כוללת שלושה סוגים מרכזיים של סיוע:

א.     סיוע ישיר זניח, בדרך של פיצויי זעום או מתן הנחה ישירה לבעלי העסקים.

ב.     סיוע תזרימי, דהיינו דחיות שונות של תשלומים בהם חבים בעלי העסקים.

ג.     סיוע מימוני, דהיינו, הלוואות זולות בערבות מדינה לעסקים על מנת לאפשר את המשך פעילותם עד לסוף המשבר.
 

כך לדוגמא, הסיוע הניתן במסגרת התוכנית כולל החזרי מקדמות מס, שככל הנראה ממילא היו מוחזרות, בגין החודשים פברואר-מרץ וזאת "בעלות" של כשישה מיליארד ₪. החזר מקדמות זה יכול, לכל היותר, להוות סיוע תזרימי קל אולם אין בו כיד להוות "פיצוי" או הקלה במס עקב משבר הקורונה. עסקינן בהחזר מקדמת מס ששולמו על פי דין על ידי כל בעלי העסקים בישראל עובר להתפרצות המגפה, על חשבון המס השנתי אותו הם העריכו כי ידרשו לשלם בגין רווחיהם אותם העסקים ציפו להרוויח, בעוד שעתה ברור כי רווחים צפויים אלה לא יגיעו עקב המגפה ומשכך ממילא לא היה מקום לשלמם מלכתחילה. ברור לכל כי אין בהחזר זה כדי להקטין את חבות המס השנתי של העוסק לרשות המס ו/או כדי להוות "פיצוי". אין כאן באמת 6 מיליארד שקל "פיצוי" או "הנחה" או "מענק". יש כאן לכל היותר 6 מיליארד שקל ששולמו על חשבון רווחים שלא יגיעו ומשכך הממשלה ממילא אמורה הייתה להחזירם לאזרחיה. יש כאן לכל היותר הבנה ממלכתית והוגנת מצד משרד האוצר כי העוסקים ירוויחו השנה פחות מכפי המתוכן (במקרה הטוב...) ולכן מקדמות המס ששולמו ממילא יוחזרו בסמוך להגשת הדו"ח השנתי בגין הכנסות 2020. משכך עסקינן לכל היותר בהקדמה של החזרי מס, להם האזרחים היו זכאים ממילא ולא שקל אחד מעבר לכך. משרד האוצר, בהגינותו, מבין כי העסקים ירוויחו השנה פחות ולכן רק הגיוני להחזיר מקדמות על חשבון המס השנתי עתה ולא עם הגשת הדו"ח. יוצא כי "שישה מיליארד שקלים סיוע" שקולים להקדמת החזר מס ומשכך יש לראות בהם לכל היותר משום עזרה תזרימית הוגנת ומתחייבת ולא מעבר לכך. 

בנוסף, התוכנית שהוצגה מדברת על הנחה בארנונה לעסקים שתמומן על ידי הרשויות המקומיות, תוך אי המצאת פירוט מספק באשר לתנאים הנדרשים לשם קבלת ההנחה. זוהי אכן הקלה, אשר בשונה למרכיבים רבים אחרים בתוכנית שקולה לסוג של "פיצוי" שדינו "טיפה בים". יתרה מזאת, יש לזכור כי "ההטבה" אינה בהכרח הטבה, שהרי בסופו של יום תשלום הארנונה ניתן לעסקים בגין שירותים שהרשות המקומית אמורה ליתן לעסק, כמו פינוי אשפה וכדומה, אלא ששירותים אלה, נכון להיום לא ניתנים למרבית העסקים, שהרי אלה לא פועלים ו/או פועלים בווליום נמוך ביותר. כמו כן, כוללת התוכנית מענקים דו-חודשיים על סך של אלפי שקלים בודדים לעצמאים קטנים. עיון ברשימת הקריטריונים בהם צריך לעמוד העוסק על מנת לקבל את ה-"מענקים" עלולה להפוך את המענק לכזה אשר ייהנו ממנו אך מעטים. יתר על כן, נדמה כי היקף המענק לו יהיה זכאי כל עוסק הנו נמוך ביותר ולפיכך לא יאפשר לעוסקים לצלוח את תקופת המשבר. עסקינן באלפי שקלים בודדים שיכולים לעזור לעסקים זעירים בלבד. מענק זה, במרבית המקרים, לא משקף ולו 5% מאובדן הרווחים ו/או הנזקים ו/או ההוצאות הקבועות של העסק. עסקינן במענק השקול, עם כל הכבוד ללעג לרש, לא מעבר. בנוסף, ה-"סיוע" התזרימי לעסקים כולל דחייה של תשלומי מע"מ, חשמל, מים ואגרות, וכן הקדמת תשלומי ממשלה לספקים. נציין, כי גם כאן מדובר בדחייה בלבד, כך שבסופו של יום העוסק יצטרך למצוא מקורות כספיים לטובת תשלום הסכומים דנן. יוצא שגם כאן, אין בנמצא כל מרכיב אמיתי וממשי של "פיצוי" או השתתפות בנזק, יש לכל היותר משום הגדלת התחייבויות העסק בדרך של דחיית תשלומים - לא שקל אחד של פיצוי ולא שום דבר מעבר. יוצא כי החלק הארי של התוכנית נועד לתת מענה תזרימי חלקי המגדיל את חבויות והתחייבויות העסק, בעוד שמרכיב הפיצוי הממשי בתוכנית הינו אפסי. על אף שבמבט חטוף ניתן לראות בקרנות שהוצעו משום עוד פתרון מימוני נוסף אשר עשויי לפתור חלקית את בעיית חנק האשראי השורר בתקופות משבר, הרי שנראה שלא יהיה בפתרון זה, וכן בפתרון התזרימי של דחיית התשלומים, כדי לסייע לעסקים באופן מהותי וזאת בשל תנאי אי הוודאות הקיצוניים השוררים במשק ומשום שבסופו של יום מדובר על מסלול של הגדלת ההלוואות וההתחייבויות של העסק, תחת הענקת פיצוי של ממש. ברור וגלוי הוא כי גם הלוואה זולה ונוחה בערבות מדינה, היא בסופו של דבר "הלוואה", אותה יש להחזיר, באופן זה או אחר, לאחר תקופת זמן. בתנאים של משבר אשר סופו אינו ידוע, נראה כי עסקים רבים ימנעו ממינוף נוסף ולקיחת התחייבויות ומשקולות נוספות, מבלי שמובטח להם כי יוכלו להשיבן. בנוסף ראינו כי רק בודדים מצליחים בכלל לממש קבלת הטבה זו מתוך מאות פונים. מבלי לפגוע באמור, נוסיף כי התוכנית מתעלמת מאי הוודאות הקיימת, מהעובדה לפיה עסקים לא יכולים להעמיס על עצמם עוד הלוואות בעוד אין הם יודעים מתי ואם בכלל המצב יחזור להיות דומה לקדמותו. יתרה מזאת נראה כי התוכנית משאירה את העוסקים באי וודאות בנושאים רבים נוספים, כמו לדוגמא דמי שכירות מסחריים. מן הראוי היה לייצר וודאות בדרך של ניסוח כללים משפטיים מחייבים, בחקיקת שעה או בחקיקת משנה, לסיטואציות שנוצרו בשל המצב המיוחד. כך לדוגמא, ראוי לקבוע כבר כעת מה הכללים בנוגע לשוכרים שאינם משתמשים בנכס באופן מהותי ו/או משתמשים בו באופן חלקי בלבד. ראוי כי המדינה תקבע האם משבר הקורונה מהווה אירוע של סיכול ברמה החוזית, דהיינו, אירוע המשחרר, במקרים מסוימים, את הצדדים מהתחייבויותיהם המוקדמות, וכן מה משמעות המשבר לעניין זמנים הקבועים בחוזים. יובהר כי פיצוי של ממש בגין אובדן הרווח לכלל המשק היה מייתר את מרבית השאלות האמורות.

התוכנית מתעלמת מכך שהותרת סוגיות אלו לא פתורות תוביל בהכרח ל-"מבול" תביעות משפטיות מיד לאחר שיסתיים המשבר, שעלולות להימשך שנים, מבלי שאיש יכול לשער כעת מה יהיו תוצאותיהם. עובדה זו מהווה אפקט מצנן לכל עסק, גדול כקטן, השוקל לקחת אשראי מהמדינה, ועלולה לסכל את המרצת המשק, אליו שואפים מנסחי התוכנית. יצוין, כי ההבנה בצורך בוודאות משפטית, הובילה את משרד המשפטים להקים צוות שנועד לנסח פתרונות חקיקה לשאלת תשלומי השכירות, שהיא הסוגיה המיידית והבוערת ביותר. פעולה מהירה של צוות זה, כמו גם הקמתם של צוותים נוספים להסדרת הסוגיות המשפטיות שהוזכרו ונוספות שעוד יצוצו בתקופה הקרובה ללא ספק, תואיל להקטנת אי הוודאות הנוכחית. מעבר לאמור, המרכיב המהותי והפתרון הממשי אשר לגישתנו נעדר מהתוכנית הכלכלית הינו מנגנון פיצוי של ממש בגין אובדן רווח, דוגמת זה הקבוע בחוק מס רכוש. עסקינן בכלי ממשי אשר ניתן לעשות בו ובאמצעות צוותו המיומן של אגף רשות המיסים - שימוש אמיתי, יעיל ומתחייב. המדינה, עד כה, בהישען על צרכי המדינה ואזרחיה עד לפרוץ המגיפה, בחרה לעשות בכלי זה שימוש בשעת מלחמה אל מול צבאות האויב ובשעת בצורת בלבד. עתה, למרות שאנו נתונים בסוג של "מלחמה" בריאותית "בלבד", הממשלה בחרה שלא להשתמש בכלי זה. הפעלת חוק מס רכוש לטובת פיצוי בעלי העסקים לפי הנזק הכלכלי שנגרם להם בשל המצב, כפי שזה פועל בימי מלחמה או בשעת בצורת, הוא המענה האמיתי והנכון לעסקים בישראל, הוא רשת הבטחון לה העסקים מייחלים, הוא המענה היחיד והאמיתי לכל מאות אלפי העסקים ששנים על גבי שנים משלמים לקופת המדינה מיסים בהיקף של מיליארדי שקלים ועתה מייחלים לישועה מהריבון, מהמדינה. זהו, לגישתנו, המנגנון הממשי היחיד שעשוי לשמר את העסקים ולהבטיח כי בעתיד לבוא יהיה מי שירוויחו וישלמו מס למדינה בגין רווחיהם. מנגנון מוכח זה הוא נכון בהרבה ממנגנון ההלוואות המכביד ותוספת ההתחייבויות אותו הקימה המדינה. ראוי שהמדינה, אשר נקטה בצעדי מנע קיצוניים (ומוצדקים) למיגור המגיפה, לא תטיל את מלוא הנטל על המגזר הפרטי, שנאלץ להפסיק ולפעול כמעט לחלוטין בשל החלטותיה.

לסיכום הדברים - לצערנו, התוכנית הכלכלית של משרד האוצר רחוקה מרחק מזרח ממערב מלהוות גלגל הצלה אמיתי למשק בתקופת משבר זו. התוכנית בעיקרה, כפי שהוצגה, רק מציעה הגדלת התחייבויות, הגדלת אשראי והכל בתקופה של מלחמה קיומית לא וודאית ממש. אי מתן ודאות גדולה יותר לבעלי העסקים בדרך של תשלום ממשי בגין אובדן רווחים, בנוסף על קריטריונים סבוכים לנטילת עוד התחייבויות ודחייה של התחייבויות אחרות, עלולים לגרום לקריסה של עשרות אלפי עסקים בישראל. התוכנית הנוכחית, לגישתנו, לא תאפשר את המשך קיומו של מגזר פרטי חזק כפי שהכרנו, כזה האמור להוות את הקטר שיוציא את מדינת ישראל מהמשבר מיד לאחר מיגור המגפה.