מאת:

חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, תשנ"א-1991 (להלן: "החוק"), עוסק בארבעה סוגי היטלי סחר: היטל היצף, היטל משווה, היטל ביטחה והיטל יבוא. מטרתו של החוק לסייע לתעשייה המקומית בהתמודדותה עם סחר בלתי הוגן, מתוך הכרה כי גרימת נזק לייצור המקומי על ידי יבוא במחירי היצף אינו הוגן, ועל כן יש לאפשר נקיטת אמצעים למניעת הנזק בדרך של הטלת היטל.

הטלתם של היטלים אלה מעוגנת בהסכמים בין לאומיים במסגרת ארגון הסחר העולמי (WTO) ובהסכמי סחר בין ישראל למדינות שונות. מאמר זה עסקינן בהיטל היצף. היטל היצף הוא היטל על יבוא בהיצף הגורם נזק ממשי לענף היצרני המקומי בישראל. יבוא בהיצף כהגדרתו בחוק הינו: "יבוא טובין כשמחיר היצוא שלהם נמוך ממחירם המקובל" כאשר המחיר המקובל של טובין מיובאים, הוא מחיר בר השוואה של טובין דומים לטובין המיובאים, המיועדים לצריכה מקומית במדינת היצוא והנמכרים בשוק המקומי של מדינת היצוא במהלך העסקים הרגיל. לדוגמא: כוסות זכוכית המיוצרות בסין יחשבו כמיובאות במחירי היצף לארץ, אם מחירן בשוק המקומי בסין הינו 3 ומחיר המכירה ליצוא לישראל הינו 2. זאת לאמור כי טובין יחשבו כמיובאים במחירי היצף כאשר מחיר היצוא שלהם לישראל נמוך מהמחיר בו הם נמכרים במדינת הייצור ברמת מסחר דומה. ניתן להטיל היטל היצף על היבוא רק לאחר שהוכח כי היבוא הגיע במחירי היצף, וכי היבוא בהיצף גרם לנזק ממשי או עומד לגרום לנזק ממשי לתעשייה המקומית.

יצרן של טובין הדומים לטובין המיובאים לישראל, או מי שמייצג אותו, רשאי להגיש לממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת (מינוי סטטוטורי של בעל ידע ומומחיות בכלכלה ובסחר חוץ המופקד על ביצוע החוק) תלונה, בכתב, על כך שהטובין יובאו בהיצף, וכי כתוצאה מכך נגרם או עלול להיגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי. הוגשה תלונה, יפתח הממונה בחקירה בהתקיים שני אלה:
א. לתלונה נתונה תמיכה של מרבית הענף התעשייתי אליו היא שייכת.
ב. הממונה מצא, לאחר שבחן את המידע והראיות שנכללו בתלונה, כי ישנן ראיות מספיקות לכאורה לקיומם של התנאים הנדרשים להטלת ההיטל.

 

הממונה רשאי בנסיבות מיוחדות לפתוח בחקירה מיוזמתו אף בלא הגשת תלונה, ובלבד שמצא כי ישנן ראיות מספיקות לקיום האמור. החוק קובע נהלים מפורטים ומניין ימים לעניין אופן בירור התלונות. הממונה בבואו לקבוע קיומו של נזק ממשי לענף יצרני מקומי ישקול את היקף היבוא בהיצף וההשפעה של היבוא בהיצף על מחירם בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים שיוצרו בישראל. מצאה הוועדה המייעצת לשר כי קיים יבוא בהיצף הגורם נזק ממשי לענף היצרני המקומי וקיומו של קשר סיבתי ביניהם, אזי יוטל היטל היצף. היטל היצף יהיה בשיעור ההיצף ויכול שיהיה בסכום קצוב, באחוזים או לפי חישוב אחר.

 

הטיפול בתיקי היצף דורש מומחיות ומקצועיות רבה של המייצגים - לפיכך, מומלץ לפנות למשרדנו המתמחה בתחום לקבלת ייעוץ משפטי.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מס הכנסה מבקש מס נוסף, מה עלי לעשות?

מאת: אלי דורון, עו"ד

תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.

מכירת מניות בחברה - מדריך מקיף לפי הדין הישראלי

מאת: אלי דורון, עו"ד

להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.

מיסוי חברות מעטים ובעלי מניות על "רווחיות עודפת"

מאת: אלי דורון, עו"ד

מדובר לא פחות מרעידת אדמה, סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.