מאת:

תשלומים בגין עובדים זרים לא הותרו כהוצאות אלא נכנסו לתחולת סעיף 2(2)

לאחרונה ניתן פסק דין בעניין סיווג תשלומים והטבות לעובדים זרים על ידי חברת כוח אדם - להלן סיקור מיוחד בעניין פס"ד בערעור שהגישה חברת תהילת אורי ניהול משאבי אנוש בע"מ ("המערערת") על החלטתו של פקיד שומה אשקלון ("המשיב")[1].
 
בהליך נדונה שומת מס שהוצאה למערערת עבור השנים 2011 ו-2013 לעניין זקיפת שווין של הטבות שניתנו לעובדים זרים במסגרת עבודתם (ביטוח רפואי, דיור ועוד), סיווג חלק ממשכורתם העובדים כפיצויי פיטורים פטורים ממס וחיוב בהיטל עובדים זרים. המערערת עסקה באספקת כוח אדם בתחום הבנייה וסיפקה עובדים זרים מרומניה או מסין בעלי היתרי עבודה כדין, וסיווגה את כל ההטבות שניתנו לעובדים כ"תשלומים עבור כיסוי הוצאות". המשיב גרס כי יש לראות בתשלומים הללו כהכנסתה של המערערת לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), לרבות ההטבות שניתנו לעובדים. לעמדת המשיב לא ניתן לפטור ממס את התשלומים ששולמו לעובדים שכן לא נותרו בין המערערת לעובדיה יחסי עובד-מעביד, וזאת לפי ס' 9(7א)(א)(1) לפקודה. כמו כן, התשלומים ושווי המתנות שניתנו לעובדים נכללים כשכר לצורך היטל עובדים זרים. כן הוטל קנס לפי ס' 91א לפקודה, משום שהחברה לא ניכתה את המס במקור כפי שנדרש בסעיפים 161 ו/או 164 לפקודה, ללא צידוק סביר. ביהמ"ש דחה את הערעור.
 
סעיף 2(2) לפקודה קובע כי כל תשלום שמשלם מעביד לעובדיו יסווג תחת אחת הקטגוריות: השתכרות או ריווח מעבודה, טובת הנאה או קצובה, החזר הוצאות, או שווי שימוש בטלפון נייד/רכב. הוצאות אלו יכולות להיות במזומן או בשווה מזומן, במישרין לעובד או בעקיפין. סיווג זה הותיר מחוץ לבסיס המס שני סוגים של הכנסות: הראשון, קשור לפרשנות הקטגוריה טובת הנאה או הקצובה, והשני, עוסק בהחזר הוצאות לעובד, ואלו מההוצאות מותרות בניכוי ממס. המבחן שנקבע בפסיקה, בוחן מחד האם התשלום ששולם לעובד משרת את צרכיו ונועד לנוחיותו, והאם הנאה זו היא שולית או ניכרת. ומאידך, האם טובת ההנאה היא ל"נוחות המעביד" ולשירותו. לעניין זה, הוצאות הדיור וההוצאות הנלוות להוצאות הדיור והוצאות הדיור עצמן הן חלק מהכנסתם של העובדים בהתאם לס' 2(2) לפקודה ואינן עבור "נוחות המעביד" ממספר טעמים: בראש ובראשונה, ממבחני הפסיקה ניתן לקבוע כי אין לראות בהוצאות המגורים ככאלה המשמשים לצורך ייצור הכנסה או כחלק מהליך הפקת הכנסה, הנהנה היחיד הוא העובד בשעות שאינן שעות העבודה הסדירות, בין אם תמורה זו משולמת בעין או בשווה כסף באמצעות שכירת הדירות עבור העובדים, כך שאין שוני בין הכנסה זו לשאר רכיבי הכנסתו של העובד.
 

הוצאות מותרות מול אסורות בניכוי

ההוצאות המותרות בניכוי מוגדרות בס' 17 לפקודה כ"הוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד..". אולם, בנסיבות מסוימות תתאפשר הוצאה ששלובה גם בהוצאות פרטיות, בהתאם למבחן האינצידנטליות שנקבע בפסיקה  לפיו הוצאות שלובות יותרו בניכוי כאשר ההוצאות וההכנסות שלובות וכרוכות בתוך העסק תחת קשר ישיר, כך שנדרש קשר סיבתי בין ההוצאה להליך ייצור ההכנסה לפיו ההוצאה תשתלב בהליך הייצור ותהיה פועל יוצא של הליך זה.[2] 
 
הוצאות האסורות בניכוי קבועות בס' 32 לפקודה בהן הוצאות פרטיות, הוצאות ביתיות (לרבות שכר דירה והוצאות מגורים) לגביהן אין משמעות למבחן האינצידנטליות. הוצאות שהייה לתושבי חוץ אינן מותרות בניכוי על פי תקנה 2(א) בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), תשל"ב-1972 ("התקנות") לפיה הוצאות לינה והוצאות דמי שכירות אינן מותרות בניכוי משום שעובדים זרים הוחרגו במפורש מתחולת התקנות הללו. העסקת תושבי חוץ יוצרת הטבה ניכרת למעסיקים, שכן שכר עובדים זרים נמוך משמעותית משכר עובדים ישראלים, לכן ישנו היטל עובדים זרים הנועד להקטין את התמריץ להעסקת עובדים זרים. ביהמ"ש קבע כי אין בכוחן של התקנות ובפרט סעיף (2א) לתקנות הנ"ל, להתיר הוצאה פרטית בדמות דמי שכירות, שכן התקנות עוסקות בדמי לינה בלבד, שזו הוצאה העלולה להיות כרוכה ושלובה במקור ההכנסה ולכן עשויה להיות מותרת בניכוי. לכן, ובהתאם לסעיף 2(2) לפקודה, כל ההוצאות הן חלק מהכנסת עובדי המערערת. 
 
תשלום פיצויי הפיטורים ביהמ"ש דחה את עמדת המערערת וקבע כי אין כל קשר בין תשלום שכר ובין פיצויי הפיטורים הנדרשים בחוק. בנוסף, הפטור בס' 9(7א)(א)(1) דן בתשלומים ששולמו בסיום יחסי עובד מעביד לאחר פרישת העובד, ולא במהלך יחסי העבודה. בימ"ש דחה גם את טענת המערערת לפיה גם אם לא מדובר בפטור מכוח ס' 9(7א)(א)(1), תשלומים אינם כפופים להיטל עובדים זרים.
[1] ע"מ 28796-05-16
[2] בבג"ץ 1878/09 עו"ד ענת אזר נ' שר האוצר

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

כל עובד אשר השלים שנת עבודה במקום עבודתו זכאי לתשלום דמי הבראה. על מי חל החוק ומהו סכום ההפחתה?

10/7/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

חוות דעת משפטית - מנטרלת חשיפה פלילית

מאת: אלי דורון, עו"ד

כל מהלך עסקי שנעשה מבלי לדווח ומבלי לשלם את המס המתחייב ומבלי להתנהל בשקיפות המתחייבת, אזי עלול הוא להימצא הן בחשיפה פלילית והן בחשיפה אזרחית, והאמור נכון גם למצב בו הוא מתנהל כעצמאי והן במצב בו הוא מתנהל כחברה.

4/7/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

ביטול הפטור ממע"מ על יבוא אישי עד 75 דולר

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה פורסם כי כחלק מהצעדים שמתכנן משרד האוצר לצמצום הגירעון ההולך וגדל בקופת המדינה (בין היתר בעקבות המלחמה), מתוכנן ביטול הפטור ממס ערך מוסף על יבוא אישי מחו"ל עד 75 דולר. - מה המשמעות?

11/6/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.