19/2/2020
פסק הדין שניתן בתאריך ה-6.2.2020 בבית המשפט המחוזי בנצרת, עסק בבני זוג נשואים (להלן: "העוררים") עם ארבעה ילדים, אשר הגישו ערר על שומת מס שבח שנקבע על ידי מנהל מיסוי מקרקעין טבריה (להלן: "המשיב 1") על דירה שלטענתם ניתנה במתנה לאם העוררת, ביישוב כורזים.
העוררים רכשו בית בקרית טבעון והחליטו לעבור להתגורר בו, בזמן שהם מדווחים על עסקה זו למנהל מיסוי מקרקעין חיפה (להלן: "המשיב 2"). בגין עסקה זו שילמו העוררים מס רכישה בהתאם בשיעור החל על דירה שאינה "דירת מגורים יחידה". במסגרת תכנון המעבר, תיכננו העוררים למכור את דירתם ביישוב כורזים, אך לבסוף לא עלה בידיהם לעשות כן. בשל כך, החליטו העוררים להעביר את הדירה ביישוב כורזים במתנה וללא תמורה לאמה של העוררת (אשר לא הייתה בעלת דירה בעת ההיא). בתאריך ה11.6.17 נחתם הסכם מתנה בין העוררים לאם העוררת לפיו הדירה בכורזים תועבר לאם ללא תמורה. עסקת המתנה דווחה למשרדי מיסוי מקרקעין בנצרת בחודש יוני 2017, ואלו נקלטו בתאריך ב2.7.17, שהיה גם יום מותה של האם. בעקבות מות האם, העוררים הגישו בקשה למנהל מיסוי מקרקעין חיפה לתקן את שומת המס שהוצאה ולקבוע כי ביתם בטבעון מהווה "דירת מגורים יחידה", לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג- 1963 (להלן: "החוק"), וכן הבית בכורזים נמכר בפרק זמן של כ-24 חודשים מן המועד בו נרכש הבית בקרית טבעון. בקשת העוררים אושרה ויתרת מס הרכישה ששולם הוחזר לעוררים.
בתאריך 3.9.17, כחודשיים לאחר פטירת האם, מפקחת מטעם מנהל מיסוי מקרקעין נצרת אישרה את דיווח העוררים בגין המתנה לאם, והופקו עבור העוררים אישורים להעברת הדירה בלשכת רישום המקרקעין. יחד עם זאת, בתאריך 17.4.18 הודיע מנהל מיסוי מקרקעין חיפה, כי אין להכיר בהסכם המתנה בין האם לבין העוררים, שכן מדובר בעסקה שכל מטרתה היא התחמקות ממס בגין רכישת הבית בקרית טבעון, שכן לאחר פטירת האם הבית חזר לחזקתם הבלעדית העוררים "שירשו" בחזרה את הבית בכורזים. בהחלטתו מתבסס מנהל מיסוי מקרקעין חיפה על צוואה שנערכה ביום 11.6.17, שזהו היום בו גם הוסכמה עסקת המתנה לאם. לאור האמור, נקבע כי יש לראות בעסקת המתנה כמבוטלת, ולכן הוצאה שומה מתוקנת הדורשת תשלום מס רכישה מתוקן בגין הבית בטבעון. מס הרכישה הנ"ל יהיה בהתאם למדרגות הקבועות בחוק ברכישת דירה שניה וכן הוטל על העוררים קנס גרעון בגין אי תשלום המס במועד. מנהל מיסוי מקרקעין טבריה הוציא שומת מס שבח מתוקנת בקשר לעסקת המתנה. מכאן הערעור.
החלטת ביהמ"ש – ביהמ"ש קבע, לאחר בחינת הראיות שהוצגו מטעם הצדדים, כי מדובר בעסקה מלאכותית אשר לא הוכחה לגביה איזושהי סיבה מוצדקת לעסקת המתנה מלבד הפחתת שיעור מס הרכישה בעקבות רכישת בית נוסף בקרית טבעון. ביהמ"ש דחה את טענותיהם של העוררים, לפיהן העבירו את הבית לאם על מנת שזו תקדם ותנהל את מכירת הבית, ולבינתיים תשלם את המשכנתא השוטפת בגין הדירה. ביהמ"ש קבע כי טענות אלו סותרות טענות אחרות של העוררים ואינן אמינות. כמו כן, ביהמ"ש קיבל את עמדת רשות המיסים לפיה עצם החתימה על חוזה המתנה בבד בבד עם החתימה על הצוואה, אינה מעידה על עסקת מתנה אמיתית, שכן לאורך כל הדרך דאגו העוררים כי הבית יחזור לבעלותם ביום מן הימים. כמו כן, העוררים הם אלו שנהנו מפירות השכירות שהופקו מהבית, ולא הייתה כוונה אמיתית להעביר את האם להתגורר בבית בכורזים. על כל האמור, ביהמ"ש פסק כי העסקה נועדה להתחמקות ממס רכישה, ואין מאחוריה מהות כלכלית, ולאור זאת הדיווח אכן היה מטעה וקנס הגירעון צודק.