שומת עסקאות במקרה פסילת ושריפת ספרים

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

12/2/2020

חיוב בשומת עסקאות במקרה של פסילת ושריפת ספרים

המערער עסק בביצוע עבודות חשמל ושמאות רכב, ספריו לשנות המס 2011-2015 נפסלו לאחר ביקורת חשבונות שהתבצעה והוצאה למערער שומת תשומות לשנת 2015 ושומת עסקאות לשנים 2011-2015. בסוף שנת 2016 השיג המערער על השומות שהוצאו לו והשגה זו התקבלה באופן חלקי על שומת העסקאות בשנים 2011-2014, ונדחתה עבור שומת התשומות. בתחילת שנת 2017 הגיש המערער ערר לוועדת הערר לצורך קבילות הפנקסים בהחלטת פסילת הספרים, אולם החלטת פסילת הספרים נותרה בעינה וזאת למרות שחלק מספריו של המערער נשרפו כליל בדליקה שהתרחשה במשרד רו"ח של המערער. ועדת הערר קיבלה את עמדת המשיבה לפיה, ובשל מספר העוסקים המצומצם שהפיקו חשבוניות למערער, ניתן היה להשיג את העתקי החשבוניות ולשחזרן, ולהציג את הנתונים המלאים. הועדה לא קיבלה את טענותיו של העורר. המערער טען כי התחשיב שנעשה על ידי המשיבה, בעקבות שריפת ספריו, אינו מדויק וההנחות בבסיסו אינם תואמים את המציאות העסקית. כך נטען כי התחשיב אינו מתייחס להפסדים הכבדים שנוצרו למערער בפרויקט חשמל שבוצע לחברת א. דורי בניה בע"מ (להלן: "חברת דורי"), בשל שימוש בחומרים שעלותם גבוהה ביחס לשנים קודמות וכן בשל הקשיים של חברת דורי בגינם נאלץ המערער לוותר על 10% מיתרת הכספים שהגיע לו על פי חוזה, וכך נוצרו למערער הפסדים כבדים. 

החלטת ביהמ"ש
בית המשפט קבע כי שומת העסקאות שיצאה לפי מיטב השפיטה מדויקת בחישוביה. ראשית, השומה צריכה להיות נאמנה לאמת, ככל וזה מתאפשר, אולם לא קיימת ציפייה כי השומה תהיה מבוססת על כל פרטיה ומדויקת, שכן עורך השומה (פקיד השומה או מנהל מע"מ) אינו נדרש לספק ראיות, ודי בכך שהוא השתמש באומדנים והערכות בהתאם לניסיונו המקצועי. לערכאת הערעור הסמכות להתערב בתוצאות השומה, אולם התערבות זו תתרחש רק במקרים חריגים ביותר כגון: סטייה מהותית מהעובדות אשר הוכחו, התעלמות מהותית מנתונים או טעות בחוק. ביהמ"ש יבחן תמיד את השומה בפן ביקורתי וזאת על מנת לוודא שאינה חורגת ממתחם הסבירות, אך לא ימהר להיכנס בנעליו של עורך השומה. משעה שנערכה שומה לפי מיטב השפיטה, על הנישום מוטלת החובה לעורר ספק באשר לסבירות ומהימנות השומה. במקרה זה המערער לא סיפק ראיות אשר מחזקות את טיעוניה באשר לאי סבירותה של השומה, שכן זו נערכה על בסיס נתונים עסקיים והשוואה לתוצאות הפעילות בשנים הקודמות. היקף רכישת חומרי הגלם ביחס לעסקאות אינו פרופורציונלי בהשוואה לשנים קודמות, בייחוד לאור התוצאות הכספיות בשנים 2011-2014 עבורם בוטלה פסילת הספרים. כמו כן, המערער לא הציג אף תחשיב חלופי בעזרתו היה ניתן לשפוך אור על התוצאה הכספית החריגה בשנת 2015, המערער לא פעל על מנת להוכיח את אחוז הרווח הריאלי בעסקו. בנוסף, נמנע המערער מלפנות ללקוחות וספקים עמם עבד, בכדי להוכיח את טענתו ביחס לאחוזי הרווח.

ביהמ"ש אף מציין כי ההסכם שנחתם עם חברת דורי, נחתם ביום 25.2.15 ועבודת המערער הייתה אמורה להסתיים עד ליום 30.3.15 (תום תקופת ההתקשרות). במהלך החודשים פברואר ומרץ בשנת 2015 (תקופת ההתקשרות), היקף רכישת החומרים היה נמוך בהרבה מאשר חודשים באותה שנה ולא הופקה כל אסמכתא שתאשש את טענותיו של המערער בעניין זה. על כן, טענותיו של המערער להפסדים גדולים בעקבות ההתקשרות עם חברת דורי לא הוכחו ולא התקבלו על ידי בית המשפט. על כל האמור, ביהמ"ש קבע כי יש להותיר את שומת העסקאות כפי שהיא, כך גם לגבי שומת התשומות לגביה לא הובאו ראיות כלל.