29/1/2020
העליון ביטל את החלטת המחוזי וקבע כי סעיף 94ב' לא חל במכירת מניות של חברות זרות
חברת דלק הונגריה בע"מ (להלן: "המשיבה"), חברה הונגרית אשר בשנת 2011 הפכה לתושבת מס בישראל, החזיקה בעיקר מניות של חברת Delek US Holding inc (להלן: "דלק ארה"ב"), אשר היוותה חברה אמריקאית לצרכי מס והוקמה בשנת 2001. בשנת 2006 מניותיה של דלק ארה"ב הונפקו בבורסה לניירות ערך בניו-יורק.
לאחר ההנפקה ועד שנת 2012 נותרו בידי המשיבה כ-68% ממניות החברה. בשנים 2012-13 החלה המשיבה למכור חלק ממניות דלק ארה"ב בסכום כולל של 2.56 מיליארד ₪. במסגרת הדיווח של המשיבה בשנת 2012 הפחיתה כ-92 מיליון ₪ בחישוב רווח ההון מהמכירה ובשנת 2013 הפחיתה כ-283 מיליון ₪ בנימוק כי הסכומים הנ"ל מהווים רווחים ראויים לחלוקה (להלן: "רר"ל") בחברת דלק ארה"ב בהתאם לסעיף 94ב' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ורווחים אלו כפופים למס בשיעור שהיה מוטל לו היו הרווחים היו מתקבלים כדיבידנד. פקיד השומה נתניה (להלן: "המערער") דחה טענה זו וטען כי סעיף 94ב' לא חל על מכירת מניות בחברות זרות ולכן אין לסווג את הסכומים האלו כרר"ל.
השאלה המשפטית
השאלה המשפטית אשר עמדה לפתחו של ביהמ"ש: האם ההסדר בסעיף 94ב' לפקודה חל כאשר חברה ישראלית מוכרת מניות של חברה זרה?ביהמ"ש העליון נדרש לערעור על פסיקת המחוזי ודחה את טיעוניה של המערערת (אשר התקבלו על ידי ביהמ"ש המחוזי). העליון קבע דחה את הטענה לפיה סעיף 94ב' לפקודה לא מפנה ישירות לסעיף 126(ג), המתייחס למיסוי של דיבידנד מחברה זרה, נובעת מטעות של המחוקק ומדובר ב-"חסר הניתן להשלמה". במקרה האמור, לא מדובר בחקיקה בה חסר פתרון לבעיה כלשהי, אלא פתרון לבעיה שאינה מתיישבת עם רצון המערערת ויוצרת "יש מאין". ביהמ"ש ביסס את החלטתו על פס"ד 4140/95 סופרפארם (ישראל) בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ, בו נקבע כי סעיף 94ב' לא מבטא חסר בחקיקה הדורש השלמה. כמו כן ובהתאם לפס"ד 2308/15 פקיד השומה רחובות נ' דמארי, ביהמ"ש מפרט את תכלית החקיקה של סעיף 94ב' כ-"הסדר שלם, מקיף וסדור" המוציא מגדרו מקרים כגון המקרה הנ"ל, בית המשפט לא רשאי "להשלים" את דבר החקיקה בשביל להגיע לתוצאה רצויה, קל וחומר כאשר מדובר בדיני המס הסבוכים דיים. נקבע כי לשון סעיף 94ב' ברורה לגמרי והעובדה כי הסעיף מפנה לסעיפים 125ב ו-126(ב) מצביעה באופן ברור כי זו כוונת המחוקק ואין מקום לפרשנות נוספת. ביהמ"ש מציין כי תכליותיו של סעיף 94ב' שהינם: מניעת נטל מס עודף על רווחי החברה הראויים לחלוקה, שכן החברה כבר שילמה מס בגין הרווחים בעבר. בנוסף, הסעיף יוצר "אדישות מיסויית" המיועדת למנוע הטיה לא רצויה מצד בעלי המניות בשאלה האם לחלק את רווחי החברה כדיבידנד או לא. ואולם, קובע ביהמ"ש כי הגעה למצב של ניטרליות מס בינלאומית אינה אחת מתכליות הסעיף, שכן הגעה למצב של "אדישות מיסויית" אינה חזית הכל ואינה יכולה להוביל להכללת נושאים שאינם מנויים בסעיף. מטרתה של האדישות מיסויית כאמור, למנוע מצב ששיקולי מס יהיו גורם בהחלטה האם לחלק דיבידנד, תכלית זו מכוונת למשק הישראלי בלבד. ישנו הגיון כלכלי להענקת הטבות מס לחברות ישראליות אשר משלמות ועתידות לשלם מס בישראל.
על כל האמור, בית המשפט פסק כי לא מדובר ברווחים ראויים לחלוקה, וסעיף 94ב' לא חל במכירת מניות של חברה זרה.