מאת:

בפסק דין בעניין יורשיו של צבי דינשטיין ז"ל (להלן: "המנוח") נדונה השאלה בעניין קיזוז הפסדי עבר (עסקיים והון) של המנוח על ידי יורשיו. בשנת 2011 המנוח צבר הפסדים מעסק ומשלח יד בכ-2.6 מיליון ₪ וכן הפסדי הון בסך של כ-46 מיליון ₪. המנוח נפטר באפריל 2012 ובצו הירושה נקבע כי הגברת גילי דינשטיין (להלן: "הגב' דינשטיין") והגברת אירית מלכסון (להלן: "הגב' מלכסון", ובצירוף פביו יחזקאל מלכסון אנגל: "משפחת מלכסון") יירשו חלקים מעיזבון המנוח.
 
המערערים טענו כי ההפסדים שנצברו למנוח עונים להגדרת נכס, בהתאם לסעיף 88 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"). כמו כן, סעיף 1 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") ופסיקת בתי המשפט קובעת כי במות אדם עזבונו עובר ליורשיו ובפרט הזכות לקיזוז הפסדים מועברים כחלק מנכסיו של המנוח. עוד טוענים המערערים כי יש לראות כאילו נכנסו בנעלי המנוח לעניין נכסיו וזאת בהתאם לסעיף 120(ב) לפקודה המייחסים את העיזבון כהכנסתם החייבת של היורשים ולפי עקרון הרציפות. המערערים טענו כי הלכת 14-01-41641 וע"מ 41708-14-01 בנימין שרגא ואח' נ' פקיד שומה חולון התקבלה כאשר בבסיסה הפסדי המס היו מעסק, אולם במקרה להלן החלק הארי של ההפסדים נובע מהפסדי הון מחד ומאידך טענו כי הלכת שרגא שגויה גם לעניין ההפסדים העסקיים. פקיד שומה כפר סבא ופקיד שומה תל אביב 3 העלו טענות כמעט זהות כנגד הכללת ההפסדים בדו"חותיהם, כדלקמן:
א. ראשית, בית המשפט מסתמך על הלכת שרגא שהוצגה לעיל, בה נקבע כי זכות קיזוז ההפסדים הינה זכות אישית.
ב. שנית, סעיף 28 לפקודה קובע כי זכות הקיזוז היא כנגד הכנסתו החייבת של אותו אדם.
ג. שלישית, ההפסדים שנצברו למנוח אינם "שטר" המגלם חוב כספי של המדינה, אלא נתון שומתי לאדם ספציפי ותו לא.
 
החלטת בית המשפט
השופט אלטוביה דחה את ערעורם של היורשים וקבע כי לא ניתן להבין מלשון סעיף 28 לפקודה כי כוונת המחוקק ותכלית החוק הייתה להכליל את יורשיו של המנוח, בהתייחסותו למונח "אותו אדם" לעניין קיזוז הפסד ואף לא נמצא כל עיגון אחר לפרשנות זו של היורשים. בנוסף, תכלית סעיפים 91-92 לפקודה אינה מתכוונת ליורשים למרות העדר המילה "אדם". משכך, אין ליצור "יש מאין" שכן הסעיף לא מרמז זכאות במקרי הורשה. גם בחלקי הסעיף בהם מוזכרת המילה "אדם" אין הכוונה להרחבת תחולת הסעיף ליורשיו של מנוח. השופט אלטוביה קבע כי גם לא ניתן ללמוד מהמשפט המשווה שהובא בגדר הערעור כי קיימת אחידות באשר להורשת הפסדים לצרכי מס, אלא להיפך, ברוב המדינות שהציגו היורשים בטיעוניהם - הורשה לצרכי מס לא מותרת.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מס הכנסה מבקש מס נוסף, מה עלי לעשות?

מאת: אלי דורון, עו"ד

תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.

מכירת מניות בחברה - מדריך מקיף לפי הדין הישראלי

מאת: אלי דורון, עו"ד

להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.

מיסוי חברות מעטים ובעלי מניות על "רווחיות עודפת"

מאת: אלי דורון, עו"ד

מדובר לא פחות מרעידת אדמה, סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.