2/1/2020
ייעוץ משפטי לישראלים להם מניות בחברות זרות יחד עם בעלי מניות זרים
ישראלים רבים מוצאים עצמם, בדרך כזו או אחרת, מקימים חברות ברחבי העולם יחד עם שותפים/בעלי מניות זרים וזאת לטובת שיווק ומכירה של מוצרים שונים לקהל יעד הנמצא ביבשות וביעדים מגוונים. בחלק גדול המקרים, אותם ישראלים אוחזים במניות אותה חברה זרה בשיעור נכבד, אם כי לא בהכרח מכריע, כשעצם האחזקה מקנה להם את הזכות ליטול חלק בדירקטוריון החברה.
חברות זרות אלו מנוהלות ונשלטות מחוץ לישראל, מה שמלמד על כך כי אינן תושבות ישראל לצרכי מס ישראלי וזאת גם אם חלק נכבד מפועלם מבוסס על מוצרים המיוצרים בארץ ו/או במדינות אחרות בפיקוח של השותף הישראלי ו/או ביוזמתו. אותן חברות מזהות, הרבה פעמים בזכות התושב הישראלי, מוצר אותו ניתן יהיה להתאים לצרכים של היעד אליו מבוקש השיווק ובהישען על התאמות כאלה או אחרות, משווק המוצר ליעד המבוקש. הניסיון מלמד כי המעורבות של הישראלי משתנה ממיזם למיזם, כשבחלק גדול של המקרים הישראלי, הממשיך להתגורר בישראל ולדווח בישראל על הכנסותיו, אחראי על פרמטרים מהותיים במיזם ובכלל זה בפיתוח המוצר, פיקוח על הייצור, בניית קשרים עם ספקים המסוגלים לייצר את המוצר במחיר סביר ובטעמים ו/ואו התאמות המתיישבות עם הטעם של קהל היעד אליו וכו'. כך יוצא כי לישראלי יש, לא אחת, תפקיד מהותי בתהליך ובמיזם בו הוא בעל מניות, אותו יש לקחת בחשבון בעת הקמת המבנה הבין-לאומי ובכלל.
במיזמים שכאלה, המגיעים בתדירות גבוהה לשולחן עבודתנו כמומחי מיסוי בינלאומי וכיוצאי רשויות המס, ישנם שורה ארוכה של מלכודות מהן חייב היזם הישראלי להיזהר וזאת על מנת להבטיח התנהלות חוקית ושקופה במישור האזרחי והפלילי כאחד. במסגרת זו חשוב לקחת בחשבון כי אל לו לישראלי לפעול בחברה הזרה באופן העלול להתפרש כניהול ושליטה של המיזם בחו"ל, מישראל - משמע גם אם הישראלי נותן למיזם שירותים מישראל וגם אם בגין שירותים אלה פתח הישראלי חברה ישראלית הנותנת שירותים למיזם הזר, חובה להבטיח כי השירותים הניתנים מישראל למיזם שבחו"ל לא מגיעים לגדר ניהול ושליטה, מה שעלול לגרום שהמיזם הזר ייחשב כמיזם "תושב ישראל" הכפוף לדין ולמס הישראלי, על כל המשתמע מכך. משכך, שעה בה בעל מניות ישראלי בחברה זרה נותן שירותים לאותה חברה מישראל, חייב הוא, בין השאר, לערוך עם החברה הזרה הסכם המגדיר "ברחל בתך הקטנה" את היקף תפקידו והמדגיש כי לאותו בעל מניות ובמיוחד לאור העובדה כי יש לו מניות, שלול הוא מכל סמכות לנהל ולשלוט בחברה הזרה מישראל. יש להגדיר באותו הסכם את היקף השירותים הניתנים על ידי הישראלי עבור החברה הזרה ובכלל זה להבטיח כי החוזה יעגן את ההסכמות בין הצדדים ויגביל את סמכות הישראלי. יתרה מזאת, על הסכם שכזה לקבוע מהי התמורה המשולמת לישראלי בגין השירותים הניתנים לחברה, תוך הסתמכות על הוראות החוק שעניינם מחירי העברה, מה שאומר כי אל לו למחיר המשולם לישראלי בגין השירותים להיות מושפע מעצם היחסים המיוחדים שבין נותן השירותים הישראלי לבין החברה. על הישראלי לקבל בגין השירותים תמורה המשקפת את שווי השוק, שאם לא כן ייוחס לצדדים שיקול מס בלתי תקין, שמשמעו הותרת יותר רווחים במדינה בה שיעור המס נמוך יותר, מה שלא מתקבל בעליל.
מעבר להסכם המגביל את סמכויות הישראלי ואת שווי השוק של התמורה המשולמת לו, יש להבטיח כי החברה הזרה אכן מנוהלת ונשלטת מחוץ לגבולות מדינת ישראל. בעניין זה מובהר כי בעל המניות הישראלי רשאי להיות חבר בדירקטוריון החברה הזרה כדירקטור מן המניין וזאת בתנאי שישיבות הדירקטוריון יהיו אותנטיות ויתנהלו מחוץ לגבולות המדינה. מעבר לאמור ניתן להזכיר כי על החברה הזרה למנות מנכ"ל זר, רצוי מתוך בעלי המניות הזרים, אשר ינהל את החברה בפועל ויקדם את המדיניות המוכתבת על ידי הדירקטוריון. עוד בעניין זה יודגש ויובהר כי על בעל המניות הישראלי לדווח במסגרת דו"חותיו השנתיים לרשויות המס בישראל על דבר אחזקת מניות בחברה זרה ובמקרה בו הוא מתוגמל בשכר עבודה ו/או בדיבידנד, מחויב הוא בדיווח מלא ובמס מלא כישראלי בגין הכנסות אלה. המציאות מלמדת כי כל ישראלי המבקש להיות מעורב במיזם שכזה, טוב יעשה באם יגבה את עצמו בחוות דעת משפטית אשר מחד תבהיר לו ולחברה הזרה כיצד חוקי ונכון להתנהל, על מה ועל אילו הכנסות יש לדווח בישראל ועוד. עצם קבלת חוות דעת שכזו, והתנהלות על פיה, מנטרלת את מרכיב הכוונה הפלילית, משמע לא ניתן יהיה לייחס לישראלי חשד למעורבות פלילית ובאותה נשימה יישום של חוות הדעת בצורה דקדקנית ועריכת הסכמים תומכים יקטינו באופן מהותי את החשיפה האזרחית של רשויות המס בישראל. בהקשר זה יודגש כי לא אחת ניתן להבטיח גם את המישור האזרחי בדרך של קבלת החלטת מיסוי, היא החלטה של רשות המס מבעוד מועד, במסגרתה יוסכם מראש עם רשות המס על חובת המס בישראל אם בכלל ועל היות החברה תושבת זרה ועוד פרמטרים אשר עצם הכללתם בהחלטת המיסוי מחייבת את רשות המס להימנע בעתיד מלהעלות טענות כנגד היזמים ו/או המיזם, לא במישור הפלילי ולא במישור האזרחי.
משרדנו, המורכב מעו"ד ורו"ח יוצאי מס הכנסה ורשויות המס בכלל, מלווה יזמים ומיזמים רבים. נשמח לקיים עמך פגישה לא מחייבת, על מנת להבין את התכנון ו/או את שנעשה ולתן מענה מקצועי ביותר באשר למיזם ולמבוקש. התקשר עתה לעו"ד אלי דורון, יוצא רשויות מס הכנסה, וביחד נבחן את הנעשה או הנדרש לעשייה, בדיסקרטיות מוחלטת, מה שעשוי לחסוך ממך עוגמת נפש וחשיפות משפטיות רבות, פנה כעת לעו"ד אלי דורון: 054-4251054
חיפוש 
סגור 
