בעשור האחרון הגיעו לישראל כרבע מיליון עולים חדשים ממדינות שונות בעולם - הסיבות לעלייה לישראל הן מגוונות וכוללות, בין היתר, שיקולים כלכליים הכוללים הטבות מס. מאידך, עולים חדשים המבקשים להעביר את חסכונותיהם לבנקים בישראל נתקלים לא אחת בקשיים מצד הבנקים בישראל הדורשים מהעולה להוכיח את מקורותיהם של הכספים אותם מבקש הוא להעביר לארץ.
היקף העלייה לישראל - מגמת עלייה בעשור האחרון
רשות האוכלוסין פירסמה לאחרונה כי שיעור העולים לישראל מצוי במגמת עלייה וכי בשנת 2019 צפוי מספר העולים הגבוה ביותר בעשור האחרון. בעשור זה עלו לישראל כרבע מיליון עולים חדשים ממדינות רבות אשר העיקריות בהן רוסיה, אוקראינה, צרפת, ארצות הברית, אתיופיה וברזיל. המניעים לעלייה ארצה הינה מגוונים כאמור ונובעים בין היתר מאנטישמיות במדינות המוצא, ציונות, מצב כלכלי, אפשרויות תעסוקה, קירבה משפחתית, שיקולי מס ועוד.
מניעים כלכליים לעלייה לישראל
בין שלל השיקולים לעיל, ישנו גם השיקול הכלכלי - מתוך שאיפה לקדם עלייה לישראל, כאחד מערכי היסוד של הציונות בכלל והמדינה בפרט, פועלת המדינה במספר אפיקים להענקת "תמריצים" לעולים חדשים מצד מספר משרדים ממשלתיים, במטרה להקל על ההגירה הקשה ממילא בין מדינה למדינה ועל מנת להעניק מעטפת ממשלתית לעולה החדש. וכך, בין היתר החליטה המדינה להעניק לעולים חדשים הטבת מס במסגרת סעיף 14 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] שעניינה פטור ממס על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל למשך תקופה בת 10 שנים ממועד עלייתם לישראל, מתוך שאיפה ל-"קליטת עליה, החזרת הון אנושי איכותי למדינת ישראל ועידוד משקיעים בעלי יכולת כלכלית גבוהה להיות לתושבי ישראל" (דברי ההסבר לתיקון 168 לפקודת מס הכנסה)[1].
כך עולה חדש המגיע לישראל נדרש לפנות לרשות המסים ולעבור הליך לקבלת סטטוס "תושב ישראל לראשונה" המעניק לו את הפטור כאמור. בד בבד, חלק גדול ממדינות העולם אף מעניקות פטור לעולה מלדווח במדינת המוצא שלו לגבי נכסיו בישראל החל ממועד העלייה (משעה שחדל להיות תושב לצרכי מס). עולים חדשים יבקשו מן הסתם להעביר את חסכונותיהם מהבנקים הזרים לבנקים בישראל, לצורך הקלה על אופן ההתנהלות היום-יומי, אלא שלאור המאבק הגלובלי בהעלמות מס והלבנת הון, בנקים מקומיים וזרים לעיתים מערימים קשיים עבור עולים חדשים לבצע העברה של חסכונות ממדינת המוצא לישראל לאחר עלייתם ארצה.
העברת כספים לבנק בישראל
כך עולים חדשים המבקשים להעביר את חסכונותיהם לבנקים בישראל נתקלים לא אחת בקשיים המוערמים על ידי הבנקים. בנקים בישראל כפופים לחובות דיווח ורגולציה שונות לצורך מניעת החשש להלבנת הון, מימון טרור ולאחרונה גם העלמות מס, בהתאם לחוק איסור הלבנת הון התש"ס– 2000 ותקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה), התשס"א–2001. בהתאם, דורשים הבנקים מלקוחות שאינם ישראלים (או שעלו לאחרונה לישראל) להצהיר ולהוכיח לגבי הכספים אשר העברתם מתבקשת ואף מתנים את העברת כספים מחשבונות זרים והפקדתם בחשבון בישראל בהצהרות מאת הלקוח לגבי מקורות הכספים המועברים, ואף בהצגת הוכחות בעניין. וכך, לא אחת ניתן להיתקל בסירוב גורף של הבנקים מלקבל כספים מחשבונות זרים ולהפקידם בחשבון בישראל, שכן החשש מפני הסנקציות בגין אי עמידה בתנאי הרגולטור מביא את הבנק להערים קשיים ותנאים בלתי אפשריים על העולה אשר כל בקשתו היא להעביר את חסכונותיו לישראל. לא אחת מגיעים הדברים עד כדי התדיינויות בבתי המשפט והוצאתם של צווים המחייבים בנקים לקבל כספים מחשבונות זרים.
כיצד אנחנו יכולים לסייע בנידון?
משרדנו המורכב מעו"ד ורו"ח יוצאי רשויות מס, מייצג ומלווה עולים חדשים לצד בנקים ועוד - מנוסה בתחום הלבנת ההון והמס ומסוגל לסייע ללקוח העולה החדש להעביר את חסכונותיו ממדינת המקור ולהפקידם בבנק בישראל, בחוקיות ושקיפות. משרדנו יודע לפעול בדיסקרטיות מול הלקוח ומול הבנק ולהביא להסרתם של כל החסמים והמכשולים העומדים בפני הלקוח, ואף יודע לפעול במסגרת התדיינויות משפטיות לקבלת התוצאה האופטימלית ככל והדבר יידרש. בד בבד, משרדנו מורכב מעו"ד ורו"ח יוצאי רשויות המס אשר בקיאים בנהלי רשויות המס לקבלת הטבות מס עבור עולים חדשים ויודע ללוות את הלקוח באופן המהיר, הבטוח והדיסקרטי עבורו לקבלת מלוא זכויותיו מאת המדינה בתחום המס כעולה חדש.
התנהלת נכונה, משפטית ומסחרית מתחייבת, שכן - בסיס משפטי איתן, בכל אחד מהמישורים המוזכרים במאמר ורבים נוספים, לרבות במישור המבנה התאגידי, הסכמים ועוד - יבטיחו התנהלות בריאה, שקופה וחוקית שתנטרל בעיות רבות העלולות להתעורר בעתיד.
ישראלים רבים מחליטים להקים פעילות אל מחוץ לגבולות מדינת ישראל, שעשויה לכלול בין היתר הקמת חברה בחו"ל, כך שבאמצעות אותה החברה יוכלו הם להפעיל את הפעילות המדוברת.