מדינת ישראל עמוסה באין ספור מיזמים טכנולוגיים מתקדמים, אם מעולם האינטרנט ואם מעולם ההיי-טק בכלל וזאת במגוון רחב של נושאים. הלכה למעשה, יש בנמצא אלפים רבים של חברות הזנק ומיזמים המוקמים בארץ באמצעות ישראלים המביאים לטובת המיזם את מרבית כוחם ובקיאותם בתחומים שונים ובפועל מתרגמים את יכולתם היצירתית לטובת מיזמים אינטרנטיים שונים.
חלק מאותם מיזמים מושתת על טכנולוגיות, חומרות ותוכנות ייחודיות שפותחו על ידי קבוצת היזמים ו/או חלק מהם ובחלק אחר של המקרים מדובר ברעיון מסחרי, אותו מבקשים היזמים להוציא אל הפועל באמצעות רשת האינטרנט, לטובת יצירת מסחר ו/או הכנסות מידיות מפעילות כזו או אחרת, כאשר היתרון של המיזם הוא ביכולת השיווק והמכירות, יכולת קידומו ברשת וכו'. בחלק מהמקרים, המייסדים ממקדים את כישוריהם בבניית התוכנה ו/או הלוגריתמים ו/או ה-Source code, מתוך אמונה כי טכנולוגיה זו יכולה להוות בסיס לטובת "אקזיט" עתידי ו/או לטובת מסחור הטכנולוגיה, הענקת רישיונות ו/או מכירתה, ולפעמים מבקשים הם להוציא אל הפועל רעיון מסחרי, לכאורה פשוט, אחד מיני רבים, לטובת מכירת מוצר או שירות תוך מינוף יכולות האינטרנט, המאפשר הקמה של חזות מרשימה וגישה לאין ספור גולשים ברחבי העולם.
לטובת העניין קורה כי השותפים ו/או היזמים הם אלה שכותבים את התוכנה ומקדמים בדיסקרטיות את הרעיון/המיזם וישנם מצבים בהם היזמים הם אנשי עסקים נטולי בקיאות ייחודית בעולם התוכנה והחומרה ומשכך פועלים הם אל מול גופים חיצוניים בארץ או בחו"ל שכותבים עבורם את התוכנה בהתאם לרעיון או המיזם המסחרי אותו מבקשים הם להוציא לפועל. בחלק מהמקרים, המיזם מקודם כיחידה אשר אמורה בעתיד להתממשק עם מיזמים או אתרים אחרים ובחלק אחר של המקרים המיזם, כבר משלביו הראשונים, מהווה שילוב של יכולות אינטרנטיות כאלה או אחרות ביחד עם מוצר כלשהו המיוצר בסין או במדינה אחרת אותו מבקשים היזמים לשווק לצד שירותים שונים אותם מבקשים היזמים למכור לקהל הגולשים. בחלק גדול מהמקרים מדובר במיזמים מסחריים, אשר אינם מושתתים על טכנולוגיה חדשנית שאינה קיימת בשוק או על רעיון שטרם נראה כדוגמתו, אך יחד עם זאת המיזם מתממשק עם שירותים אותם היזמים מבקשים למכור לגולשים רבים. לפעמים המיזמים הנדונים מחייבים רגולציה ורישוי לטובת הבטחת התנהלות חוקית ושקופה ובחלק אחר של המקרים אין צורך בכך. בחלק מהמקרים המיזם נחסם למדינות מסוימות ע"י היזמים במכוון ובחלק אחר של המקרים הם פותחים אותו לכלל המדינות במגוון רחב של שפות.
כשם שעולם האינטרנט גדול ופתוח, כך גם עולם היזמות האינטרנטית. בהקשרים אלו, עולם האינטרנט הינו בלתי מוגבל וההזדמנויות והרעיונות העומדים בבסיסם הולכים ומתגברים. כך יוצא שבחלק גדול מהמיזמים הישראלים גוברים על מתחרים אחרים, לא בשל ייחוד טכנולוגי אלא בשל יכולת שיווק ומכירה אותן הישראלי הצליח לפתח באמצעות מוקדי מכירות ואמצעים אחרים, תומכי אינטרנט, המאפשרים לו לקדם את המיזם / האתר / המוצר ברשת באופן המקנה לו יתרון על פני מתחרים אחרים. יחד עם זאת, כמו בכל עסק או תחום, עלולות להיווצר מחלוקות בין בעלי המיזם, בעלי האתר, בעלי המניות, בין השותפים ובין גורמים אחרים הנוגעים והקשורים במיזם. חילוקי הדעות עשויים להתעורר דווקא עקב הצלחתו של המיזם והנבת הכנסות נאות ויכול הוא להתעורר דווקא בשל כישלונו, כל מקרה לגופו והסיבות לסכסוכים אינן מוגבלות. הניסיון שלנו, כמשרד עורכי דין המתמחה בניהול סכסוכים עסקיים ומסחריים, מראה כי בחלק גדול של המקרים, הסכסוכים והמחלוקות מתעוררים דווקא שעה בה צד אחד חש כי התרומה של שותפים אחרים אינה דומה לשלו וכי בפועל הוא חולק עם אחרים הכנסות ורווחים בצורה זהה וזאת למרות שהתמורה שלו עולה על התרומה של האחרים באופן משמעותי.
באותה מידה ניתן למצוא עוד אין ספור עילות לסכסוכים בין בעלי מניות, שותפים ומשקיעים במיזם, ואלה לא אחת, כתוצאה מהסכסוך, מסכנים את המשך קיומו של המיזם ובכל מקרה פוגעים ביכולת שלו להתקדם ולהגיע למיקסום היכולת. בחלק נכבד של המקרים, כך מסתבר, אין הצדדים מצליחים להתגבר בצורה "בוגרת" על המחלוקות ומתחילים לפעול בצורה אשר פוגעת במיזם ו/או פוגעת בזכויות של חלק מבעלי המניות. כך לדוגמא נגלה לא אחת כי אחד מבעלי המניות מחליט על דעת עצמו לקחת את ה-Source code ולהקים לעצמו מיזם חדש ועצמאי משלו ובחלק אחר של המקרים אנו נתקלים בהתנהלות לא ראויה של חלק מהשותפים במיזם אשר יש בה כדי להעמיד את הנפגע במצב בו אין הוא יכול להשלים עם המתרחש. לפעמים ההתנהלות היא אגרסיבית וברורה ולפעמים היא מתבצעת בצורה יותר מתוחכמת, אך התבוננות נכונה מראה ומשקפת את הכוונה של אחד או יותר מהמעורבים לפגוע באחרים ו/או לקבל שליטה על המיזם מתוך מחשבה כי מגיע לו יותר.
כיצד אנחנו יכולים לסייע במקרים שכאלו?
למשרדנו ניסיון רב בכל הקשור במיזמים בתחום ההיי-טק והאינטרנט ובמיוחד בכל הקשור לטיפול מנצח בסכסוך שותפים הנוגע לעולמות אלה. אנו מודעים למורכבות העומדת בליבת מיזמים אלה, לכלים ולאמצעים העומדים לרשות אותם שותפים המחליטים על דעת עצמם לפעול בצורה הפוגעת בשותפים האחרים ו/או המהווה הפרה של ההסכמים בין היזמים. אנו מכירים היטב את הבטן הרכה של המיזמים הטכנולוגים ואת היכולת והכלים של המפרים, בניסיון לקבוע עובדות חדשות בשטח אשר יש בהן כדי לפגוע בשותפים האחרים. לפעמים מדובר בקבוצה של שותפים המחליטה לפגוע בזכויות של שותף אחד ולפעמים נתקלים אנו במצב בו אחד השותפים הוא זה שמחליט על דעת עצמו לנקוט בפעולות אסורות, בפעולות המתחרות בליבת המיזם המשותף ועוד. בכל אותם מקרים יש בנמצא חובה לפעול במהירות - לפעול לטובת הגנה על הקניין הרוחני של המיזם ו/או לטובת שמירה על הפעילות ועל העסק עצמו. בנסיבות אלו יש להימנע מכל הסכמה עם השותף הנובעת מאילוץ ו/או כזו שאינה מבוססת על ייעוץ משפטי מדויק. חובה לפעול במיידי בהסתמך על החוזים הקיימים (ככל שיש כאלה) ו/או על בסיס דיני חברות ו/או על סמך הדין הכללי וזאת על מנת לבלום את העוול הנגרם לחלק מהמעורבים. היה והנך בבעיה שכזו אל תהסס, אל תיתן לשותף לקבוע עובדות בשטח. הזמן לא פועל לטובתך, צור עמנו קשר, נקיים פגישה לא מחייבת ונחליט כיצד נכון לפעול לטובת קידום עניינך. אנו נדע להביא לך את התוצאה האופטימלית!
היעדרו של הסדר חקיקתי מלא לגבי מודל הזכיינות מותיר בידי המזכה את היכולת להכתיב ולקבוע תנאים בהסכם הזכיינות אשר ספק רב אם היו מתאפשרים בהינתן הסדר מעין זה, ולמגינת הלב- יודעים מזכים רבים לנצל לאקונה חקיקתית זו לטובתם.
מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד
שותף חדש מצטרף לעסק קיים כאשר לעסק חובות עבר כלפי נושים שונים, האם הוא חב בחובות העבר של אותו עסק קיים אשר הצטברו בתקופה שלפני הצטרפותו? זוהי השאלה אשר נדונה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים אשר ניתן לאחרונה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום
חיפוש 
סגור 
