מאת:

סעיף 12 לחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955, מעניק למועצת רואי החשבון סמכות לחקור בעצמה או על ידי מי שתמנה לכך מבין חבריה, כל מקרה שהובא לידיעתה ובו נאשם רואה חשבון בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

האמור מתייחס הן להתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, בין שהתנהגות זו נקבעה בחוק רואי חשבון או בתקנות ובין אם לאו, והן למקרה שבו נתחייב רואה חשבון בדין על עבירה שיש בה קלון, ובלבד שתינתן הזדמנות לרואה החשבון הנאשם להשיב על האשמה ולהתגונן.

לפי סעיף 12, לאחר חקירה כאמור, רשאית המועצה, אם תראה לעשות כך למען הגנת הציבור או שמו הטוב של המקצוע, להחליט על אחד מאלה:
(1) התראה ברואה החשבון;
(2) נזיפה ברואה החשבון;
(3) הפסקת תוקף הרשיון לתקופה שתקבע;
(4) ביטול הרשיון.

באחד המקרים שנדון לא מכבר בפני מועצת רואי החשבון, דובר ברואה חשבון שהורשע בבית המשפט המחוזי בשורה ארוכה של עבירות שביצע במהלך השנים 2003-2001, שעיקרן שליחת יד בהחזרים כספיים המגיעים ללקוחותיו (בעד תשלומי יתר למס הכנסה, בעד החזרים ממס ערך מוסף ובעד החזרים מהמל"ל) והעברת הכספים לחשבונות בנק השייכים לו. העבירות שבהן הורשע כוללות, בין השאר, עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה של גניבה בידי מורשה, השמטת הכנסה מדו"ח, עבירות על הוראות חוק איסור הלבנת הון ועוד. בית המשפט הטיל על רואה החשבון הנ"ל עונש של מאסר, קנס כספי ותשלום פיצוי לנפגעי העבירות.

ביחס למקרה המתואר, קבעה מועצת רואי החשבון בהחלטתה כי במעשים שביצע רואה החשבון הנ"ל, מעל הוא באמון שניתן בו, הן מצד ציבור לקוחותיו והן מצד שלטונות המס וכי העונש המשמעתי ההולם והראוי בנסיבות העניין הוא ביטול רשיון ראיית החשבון שלו ופרסום פרטי המקרה כולל שמו של רואה החשבון הנ"ל.

נוכח חומרת המעשים אותם ביצע רואה החשבון הנ"ל, לא מצאה המועצה כי יש בנסיבותיו המיוחדות של רואה החשבון, כפי שהוצגו לפניה, כדי להצדיק ענישה פחותה מהנ"ל. המועצה ציינה כי תכליתו של הדין המשמעתי היא הגנה על אינטרס הציבור בשמירה על רמתו וכבודו של מקצוע ראיית החשבון ועל אימון הציבור ברואי החשבון. כל אלה נפגעו פגיעה קשה ונרמסו ברגל גסה כתוצאה ממעשי רואה החשבון הנ"ל.
 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מס הכנסה מבקש מס נוסף, מה עלי לעשות?

מאת: אלי דורון, עו"ד

תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.

מכירת מניות בחברה - מדריך מקיף לפי הדין הישראלי

מאת: אלי דורון, עו"ד

להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.

מיסוי חברות מעטים ובעלי מניות על "רווחיות עודפת"

מאת: אלי דורון, עו"ד

מדובר לא פחות מרעידת אדמה, סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.