מאת:

המונח "רווחים ראויים לחלוקה" מוגדר בסעיף 94ב(ב)(1) לפקודת מס ההכנסה. מהגדרת הסעיף דלעיל עולות שתי חלופות לחישוב הרווחים דלעיל, כאשר הסכום שנלקח בחשבון הוא הנמוך שביניהן. חלופה אחת קובעת חישוב חשבונאי ואילו החלופה השנייה קובעת חישוב לצרכי מס.

דיני המס הנוהגים אינם מסווגים רווחי/הפסדי אקוויטי כחלק מהרווחים הראויים לחלוקה של החברה מאחר והן אינם נחשבים כהכנסה חייבת לצורכי מס. אלא מאי, לצורך חישב הרווחים הראויים לחלוקה מכוח סעיף 302 לחוק החברות יש לכלול במאזן החברה גם רווחי/הפסדי אקוויטי. במצב דברים זה, נוצרת דיכוטומיה בין הרווחים הראויים לחלוקה המיסויים כפי שעולים מפקודת מס הכנסה לבין רווחים ראויים לחלוקה במדידה חשבונאית ולבין הגדרתם של אלה בחוק החברות.

בהתנגשות שבין דיני המס לחשבונאות נוצרים שני מצבים :
1. כאשר ישנם "רווחי אקוויטי" (רווחים הנובעים מעליית שווי מאזני של האחזקות חברה המוחזקת מעל שיעור מסוים על ידי החברה המדווחת), הרווחים הראויים לחלוקה החשבונאיים גבוהים מהרווחים הראויים לחלוקה המיסויים. במצב דברים זה, ההטבה לפי סעיף 94 ב לפקודה, מוגבלת עד לגבוה הרווחים הראויים לחלוקה כהגדרתם בפקודת מס הכנסה.
2. כאשר ישנם "הפסדי" אקוויטי (ירידת השווי המאזני של אחזקות בחברות מוחזקות מעל שיעור מסוים על ידי החברה המדווחת), הרווחים הראויים לחלוקה החשבונאיים נמוכים מהרווחים הראויים לחלוקה המיסויים. במצב דברים זה, ההטבה לפי סעיף 94 ב לפקודה, הנה לכאורה על פי הרווחים הראויים לחלוקה המיסויים, אלא שקיימת מגבלה על חלוקת רווחים לפי הגישה החשבונאית ולכן עלולה לעלות טענה של רשויות המס כי חלוקת הרווחים וכפועל יוצא גם ההטבה לפי סעיף 94 ב, מוגבלת עד לגובה הרווחים הראויים לחלוקה החשבונאיים.

לשיטתנו, הרווחים הראויים לחלוקה כפי שהם נמדדים צרכים חשבונאיים רלבנטיים למקרים בהם קיימת חלוקה בפועל של רווחים (כדיבידנד), שאז, ישנה הגבלה על גובה הרווחים שיחולקו, זאת על מנת שלא ייווצר מצב בו חברה מחלקת רווחים מעבר ליכולתה הכלכלית, וזאת בשים לב לנזילות הכספית של החברה ולסולבנטיות שלה שתיבחן לפי מבחן יכולת הפירעון המתואר בסעיף 302 לחוק החברות.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מס הכנסה מבקש מס נוסף, מה עלי לעשות?

מאת: אלי דורון, עו"ד

תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.

מכירת מניות בחברה - מדריך מקיף לפי הדין הישראלי

מאת: אלי דורון, עו"ד

להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.

מיסוי חברות מעטים ובעלי מניות על "רווחיות עודפת"

מאת: אלי דורון, עו"ד

מדובר לא פחות מרעידת אדמה, סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.