מאת:

המונח רווח הון הינו שם תואר חשבונאי להכנסות שמקורן בהפרש בין התמורה שנתקבלה בעד מכירת נכסים, שמטבעם אינם מהווים חלק מהנכסים העסקיים אלא חלק ממנגנון ייצור ההכנסה של הפירמה, לבין מחיר הקרן של הנכסים (אחרי ניכוי פחת, לפי העניין), כאשר מחיר המכירה גבוה ממחיר הקנייה.

 

רווח הון על פי החוק

רווח הון יכול להיווצר מסיבות שונות: רווח הנוצר מגידולה הטבעי של הפירמה (כגון: עליית ערכן של מניות עקב גידול תשואתן) או רווח הנובע מירידת שערי ריבית (במקרה זה עולים מחיריהם של נכסים בעלי תשואה קבועה, כגון: ניירות ערך בעלי ריבית קבועה) וכיו"ב. פקודת מס הכנסה מבדילה בין הכנסה שנצמחה, שהופקה, או שנתקבלה ממקורות שונים המהווים הכנסה מפעולה של עסק או של יחיד (הכנסה שבפירות), לבין הכנסת הון. בהתאם לסעיף 89 לפקודה הרי ש"תושב ישראל חייב במס על רווחי הון שנצמחו או שהופקו בישראל או מחוץ לישראל ..." (מיסוי על בסיס פרסונלי) ואילו "תושב חוץ חייב במס על רווח הון שנצמח או שהופק בישראל" (מיסוי על בסיס טריטוריאלי). פקודת מס הכנסה מטילה בסעיף 89 (ב) (1) מס על רווח הון שנצמח לתושב ישראל ממכירת נכסים הוניים. המושג ריווח הון מוגדר בסעיף 88 לפקודה כ-"סכום שבו עולה התמורה על יתרת המחיר המקורי".

 

רווח הון מתמורה

המושג תמורה מוגדר בסעיף 88 לפקודה כך - "המחיר שיש לצפות לו ממכירת נכס על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון כשהנכס נקי מכל שעבוד הבא להבטיח חוב, משכנתה, או זכות אחרת הבאה להבטיח תשלום; אולם אם פקיד השומה שוכנע, כי המחיר בעד הנכס נקבע בתום לב ובלי שהושפע במישרין או בעקיפין מקיום יחסים מיוחדים בין המוכר לקונה - ובמקרקעין גם בתנאי שהמכירה נעשתה בכתב - תהא התמורה המחיר שנקבע; והכל בניכוי הוצאות המכירה שהוציא הנישום באותה מכירה;" היינו, שהכלל הנו כי התמורה תיקבע בהתאם למחיר השוק ולא בהתאם למחיר שסוכם. המחיר שסוכם יתקבל רק באם ישוכנע פקיד השומה שנקבע בתום לב. המושג נכס מוגדר בסעיף 88 לפקודה באופן רחב הכולל גם נכסים ערטילאיים: "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל...". "יתרת המחיר המקורי" – המחיר המקורי של נכס לאחר שנוכו ממנו סכומי הפחת.
 

רווח הון ממכירה

המושג מכירה מוגדר בסעיף 88 באופן נרחב ביותר: "מכירה" - לרבות חליפין, ויתור, הסבה, העברה, הענקה, מתנה, וכן כל פעולה או אירוע אחרים שבעקבותם יצא נכס בדרך כל שהיא מרשותו של אדם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, אך למעט הורשה;". לצורך הטלת מס רווח הון יש להפריד בין המרכיב האינפלציוני למרכיב הריאלי של הרווח. על הסכום האינפלציוני הוטל מס בשיעור 10% בלבד. החל מ-1.1.94 לא משולם מס עבור הסכום האינפלציוני שנצבר ממועד זה (למעט שני סייגים שאינם רלוונטים לענייננו). המרכיב האינפלציוני הוא אותו חלק ריווח הון השווה לסכום שבו עולה יתרת המחיר המקורי המתואם, קרי יתרת המחיר המקורי כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד ביום הרכישה, על יתרת המחיר המקורי.

לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 147 לפקודת מס הכנסה (1.1.06), הופחת שיעור המס על רווח ההון הריאלי שנצמח בנכס החל מיום 1 בינואר 2003, כאשר שיעור המס ליחיד לא יעלה על 20% ויראו את רווח ההון כשלב הגבוה ביותר בסולם ההכנסה החייבת. בהתאם לסעיף 91(ד)(1), קיימת חובת דיווח ותשלום מקדמת מס במכירת נכס הון: "נמכר נכס, יגיש המוכר לפקיד השומה, בתוך 30 ימים מיום המכירה, דוח בטופס שקבע המנהל, שיפרט את חישוב רווח ההון או הפסד ההון שהיה לו וחישוב המס החל במכירה כאמור, וישלם מקדמה בסכום המס החל על הרווח לפי סעיף זה".

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.75 ע"י 4 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מס הכנסה מבקש מס נוסף, מה עלי לעשות?

מאת: אלי דורון, עו"ד

תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.

מכירת מניות בחברה - מדריך מקיף לפי הדין הישראלי

מאת: אלי דורון, עו"ד

להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.

מיסוי חברות מעטים ובעלי מניות על "רווחיות עודפת"

מאת: אלי דורון, עו"ד

מדובר לא פחות מרעידת אדמה, סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.