1/1/1900
בפתח הדברים נזכיר: מקום מושבו של אדם לצרכי מס, אינו מתחיל ואינו מסתיים באופן חד, ברגע שאותו אדם עבר להתגורר מחוץ או בתוך גבולות המדינה, וזאת גם אם המעבר הינו למספר שנים. בסוגיה זו דן, בין היתר, בית המשפט העליון, בערעור שהוגש על ידי נישום, בעניין אריה גונן, בקובעו כי שינוי תושבות אינו "אקט חד" אלא כדבריו, "תהליך הנבנה על רצף מסוים", במסגרתו יש לבדוק הן ברמה האובייקטיבית והן ברמה הסובייקטיבית, האם הועתק מקום המגורים אל מחוץ לישראל, להבדיל מהיעדרות הנושאת אופי ארעי.
בהקשר של מעבר לחו"ל למטרת עבודה, ניתן לאחרונה פסק הדין בתיק - וע 170/05 מרדכי גרנביץ נ' ועדת הזכאות (טרם פורסם), שם נדונה שאלת זכאותו של המערער לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, תשס"ה - 2005 למענק אישי בשל וותק לפי סעיף 46 לחוק דנן. ועדת הזכאות דחתה את תביעת המערער למענק אישי בשל וותק בשל הטענה כי מטרת מגוריו של המערער בנווה דקלים עד לנישואיו הייתה לימודים במוסד חינוך. מטרה זו הינה ארעית, ואמורה להימשך תקופה מוגבלת. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי המערער זכאי למענק אישי, היות ו"מרכז החיים" הינו מושג גמיש הנבחן עפ"י מכלול העובדות הספציפיות העומדות לדיון. לפיכך, לא ניתן להשתמש בכללים גורפים ונוסחאות מוכנות מראש כגון זו, הקובעת כי מטרת לימודים הינה מטרה ארעית האמורה להימשך תקופה מוגבלת, לשם קביעת "מרכז החיים" של הנישום. על דרך ההיקש, ניתן לומר כי ברירת המחדל של העוברים לחו"ל לשם עבודה, היא ש"מרכז חייהם" נותר בישראל, היות ויציאתם היא לתקופה ולמטרה מוגבלת. אולם, כאשר היוצא לעבוד בחו"ל יכול לגבות ולהוכיח כי אין בכוונתו לחזור לישראל בעובדות מוצקות כגון: שינוי כתובת, תעסוקה קבועה בחו"ל, מכירת הבית בארץ, מעבר משפחתו לחו"ל ועזיבה לצמיתות של מקום העבודה בישראל וכד', הרי שהוא אינו בגדר תושב וכתוצאה מסתברת אינו חייב במס בישראל