מאת:

ביום 22/8/19 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, אשר קבע כי דין ערעור על שומת מע"מ להתקבל מן הטעם שהודעת זיכוי שנמסרה למערערים הוצאה לאחר המועד הקבוע לכך בתקנות מע"מ (ע"מ 3237-09-15 גורי תעשיות מוצרי בע"מ ואח' נ' מנהל מע"מ רמלה).

 
המערערים הנן קבוצות חברות הנמנות על איחוד עוסקים במע"מ, כאשר בשנים הרלבנטיות לשומה נמנתה על איחוד העוסקים גם חברת תנועה שירותי לוגיסטיקה ואחסנה בע"מ (להלן: "התנועה"). ביום 27.9.11 הגישה חברת רקיט בנקיזר בע"מ (להלן: "רקיט") בקשה לפירוק חברת התנועה בגין חוב כספי של התנועה לקיט שמקורו בסחורות ושירותים שסופקו בשנת 2008 בגינן יצאו חשבוניות מס כדין. לאחר שהמרפק של התנועה הודיעה לרקיט כי הסיכוי לגבות את החוב קלוש וכי דיבידנד הפירוק שעתיד להיות מחולק לא יעלה שיעור של 5%, הוציאה רקיט ביום 31.10.13 הודעת זיכוי לתנועה בסך 95% מהחוב ומסרה הודעה למע"מ רמלה (להלן: "המשיב") על חוב אבוד בהתאם לתקנה 24א לתקנות מע"מ. ביום 29.6.2014 הוצאה שומת תשומות ע"י המשיב למערערים בגין הודעת הזיכוי. לטענת המשיב, איחוד העוסקים כלל את מס התשומות בגין החשבונית שניתנה לתנועה מאת רקיט במסגרת הדוחות התקופתיים של איחוד העסקים, ולכן היה עליו להקטין את מס התשומות בהתאם להודעת הזיכוי של רקיט.
 
טענות הצדדים
המערערים טענו כי הם לא נהנו ממס התשומות הכלול בחשבוניות שניכתה תנועה, שכן כל אחד מהעוסקים מנהל את ספריו, לרבות הנהלת החשבונות, באופן עצמאי. בנוסף, המערערים ביקשו ממנהל מע"מ לבטל את איחוד העוסקים בשנת 2010 ולמרות שלא הייתה מניעה לביטול, עמד המשיב על סירובו. המערערים טענו כי השומה התיישנה בשים לב שמדובר בעסקה משנת 2008 ובחשבוניות שהוצאו על ידי רקיט בשנת 2008 ובשים לב לכך שסמכותו של המשיב להוציא שומה לפי מיטב השפיטה מוגבלת לחמש שנים ממועד הגשת הדוח בהתאם לסעיף 77(ב) לחוק מע"מ. כמו כן נטען, כי גם המועד להוצאת הודעת זיכוי חלף, שכן עפ"י תקנה 24א(ג) לתקנות, ניתן להוציא הודעת זיכוי כל עוד לא חלפו שלוש שנים מהמועד שבו הוצאה חשבונית המס שבשלה נוצר החוב.
 
המשיב טען כי באמצעות הודעת הזיכוי הקטינה רקיט את מס העסקאות בדוחותיה למע"מ ומאחר ורואים את העסקאות שביצעה תנועה כאילו בוצעו על ידו איחוד העוסקים, הרי היה על איחוד העוסקים להקטין את מס התשומות בהתאם להודעת הזיכוי. עוד טען המשיב, כי המערערים לא הוכיחו את טענתם בדבר הבקשה לביטול האיחוד בשנת 2010 וכי בכל מקרה במועד יצירת החובות הם נהנו מפירות האיחוד בדמות קיזוז מס תשומות, כך שגם אם היה מקום להורות על ביטול איחוד העוסקים, השלכות הביטול הן מכאן ואילך, ואין בכך כדי להשליך על עסקאות שבוצעו קודם לכן. באשר לטענת המערערים להתיישנות, נטען כי יש לראות במועד הוצאת הזיכוי כמועד הקובע. זו יצאה ביום 31.10.13, והשומה הוצאה בשנת 2014. תקנה 24(ב) מחייבת עוסקים המקבלים הודעת זיכוי לחייב את מס התשומות בדוח השוטף שבו נתקבלה ההודעה, משמע דוח בשנת 2013 (ולא שנת 2008). באשר לטענה כי הודעת הזיכוי הוצאה באיחור, טען המשיב הודעת הזיכוי הוצאה במועד, שכן רקיט היא שהגישה את בקשת הפירוק, ולפיכך מועד הבקשה "עוצר" את תקופת ההתיישנות כאמור בתקנה 24א(ד) לתקנות. מכל מקום, בקשה שהוגשה על ידי רקיט להאריך את המועד להוצאת תעודת הזיכוי אושרה על ידי המשיב מכוח סמכותו לפי סעיף 116(א) לחוק מע"מ, אף, שכאמור, נראה כי לא היה בכך צורך.
 
החלטה
בית המשפט סקר את הוראות הדין ובכלל זה את תקנה 24 לתקנות מע"מ המסדירה את עניין ההכרה בחוב אבוד ואת התנאים להכרה בחוב אבוד כפי שנקבעו בפסק הדין בעניין אלקה אחזקות בע"מ ואושרו על ידי רשות המיסים בקובץ פרשנות 2/2012, ובכלל זה הוכחה שהחשבונית נכללה בדוח התקופתי והמס בגינה שולם והוכחה להנחת דעתו של המנהל שלא ניתן לגבות את החוב. הפרשנות מתייחסת למועד ההכרה ב-"חוב אבוד" אצל חייבים שנמצאים בהליכי חדלות פרעון, כמועד אישור המפרק שסיכויי קבלת חוב קלושים. בית המשפט מתייחס לכך שאמנם החזרת מס העסקאות לעוסק במקרה של "חוב אבוד" בעת שהרוכש לא מחזיר במקביל את מס התשומות שניכה, גורמת לחסרון כיס בקופת המדינה, אולם, בעניין אלקה נקבע שהחזרת מס התשומות תטופל בנפרד ואין לשלול את השבת מס העסקאות לעוסק.
 
באשר לטענת המערערים להתיישנות הודעת הזיכוי - תקנה 24א לתקנות קובעת שניתן להוציא תעודת זיכוי כל עוד לא חלפו 3 שנים ממועד הוצאת החשבונית. אמנם נקבע בתקנה 24א כי במניין תקופת שלוש השנים לא יבוא בחשבון פרק הזמן שבין יום הגשת תביעת חוב במסגרת הליך פירוק לבין יום מתן אישור המפרק, אלא שבמקרה זה תביעת החוב של רקיט הוגשה ביום 6.6.12, היינו בחלוף למעלה משלוש שנים מהמועד בו הוצאו החשבוניות הרלוונטיות. בית המשפט דחה את טענת המשיב לפיה מאחר ורקיט היא זו שהגישה את בקשת הפירוק, הרי שמועד ההתיישנות להמצאת הודעת זיכוי נעצר כבר במועד הגשת בקשת הפירוק, וזאת מן הטעם שלעמדה זו אין כל אחיזה בלשון התקנות אשר אינן מבחינות לעניין זה בין נושה שהגיש את בקשת הפירוק לבין נושה אחר שהגיש "רק" תביעת חוב. לעננין החלטת המשיב להאריך את המועד של רקיט להוצאת תעודת זיכוי, הרי שהחלטה מעין זו נועדה להקל על העוסק ששילם מע"מ ביתר, אך מאחר והוצאת תעודת הזיכוי מטילה חובה על העוסק שקיזז את מס התשומות להחזיר את המס, ומאפשרת להוצאת שומה במקרה שהוא אינו עושה כן, הרי שהמנהל אינו רשאי לעשות שימוש בסמכותו הכללית להארכת מועד, לשם הארכת המועדים הקבועים בחוק להוצאת שומה. לאור זאת, קבע בית המשפט כי דין הערעור להתקבל מן הטעם שהודעת הזיכוי הוצאה לאחר המועד הקבוע בתקנות.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

פטור ממיסים ביבוא אישי - להשאיר או לבטל"

מאת: אלי דורון, עו"ד

ברכישה של טובין או קבלת שירות בישראל יתווסף למחיר התמורה גם מס ערך מוסף, אולם, חוק מע"מ קובע כי גם על יבוא של טובין לישראל יחול מס ערך מוסף.

ייעוץ מס לפני ביצוע עסקה

מאת: אלי דורון, עו"ד

עולם המס הינו עולם מורכב ודינאמי. החוק משתנה בתדירות גבוה ואירועי המס, לא אחת, חבויים בתוך המהלך העסקי. בחלק מהמקרים מי מהצדדים כלל לא היה מודע לכך כי יש בנמצא אירוע מס שלא טופל דבר שיכול להביא למצב של עבירות פליליות ואי עמידה בהתחייבות האזרחית כלפי המדינה.

מיסוי לפי המהות האמיתית של הרכוש ולא הרישום

מאת: אלי דורון, עו"ד

במסגרת הדוחות השנתיים המוגשים למס הכנסה, על נישום לפרט בין היתר את רכוש העסק ומהו ייעודו, כלומר האם מדובר ברכוש שהוא חלק מהמלאי העסקי, או שמא מדובר ברכוש קבוע. לסיווג זה השלכות רבות על אופן מיסוי הרווח, ניכוי ההוצאות קיזוז הפסדים ועוד.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.