19/5/2019
עקב כניסתו בקרוב לתוקף של הסכם חילופי מידע בינלאומי - בעלי חשבון במדינה זרה נדרשים להצהיר על תושבות, והמידע יוזרם לרשויות המס בארץ ובעולם.
בשבוע האחרון פורסם כי עשרות אזרחים ישראלים קיבלו מכתבים מבנקים זרים וישראלים, לפיהם הבנק מבקש לוודא מהי הגדרת תושבות המס של הלקוח. זאת לאחר שבחודשים האחרונים דווח לנו מלקוחות בארץ כי הבנקים בישראל שלחו אזהרות לבעלי חשבונות החשודים שאינם תושבי ישראל בהם נאמר כי המידע הקיים בבנק יימסר לרשויות המס בחו"ל. מאחר ומדינת ישראל חתומה על הסכמים שונים עם מדינות האיחוד האירופאי ועם עשרות מדינות ברחבי העולם, אמורה להתחיל הזרמת מידע בין המוסדות הפיננסיים השונים בין המדינות. בחודש יולי נכנס לתוקפו הסכם חילופי המידע עם כ-53 מדינות, אשר משמעותו היא שקיפות פיננסית בית המדינות והמוסדות השונים. כך שהבנקים בין המדינות החתומות אמורים לדעת מהי "מדינת התושבות" של כל בעל חשבון המתנהל בסניף שלהם ובהתאם למצוין ברישומי המערכת הבנקאית ואף לדווח למדינת התושבות של אותו בעל חשבון על דבר קיומו של החשבון, המופקד בו.
אם בעבר יכול היה אדם להחזיק חשבון בשוויץ ולגור בישראל ואיש לא היה יודע על כך. המידע הזה במוקדם או במאוחר יועבר לרשויות המס בישראל. כך גם להפך. בנקים מישראל מעבירים מידע אודות חשבונות שקיים לגביהם חשד כי הם תושבי מס של מדינה זרה ולא באמת מתגוררים בישראל. ההסכמים הבין-לאומיים הללו, עליהם ישראל ומדינות אחרות בעולם חתומות, מעמידות את הבנקים תחת חובה ללמוד ולברר על כל לקוח ולקוח של הבנק, ולאחר מכן לדווח. כך שהבנקים הפכו לשומרי סף של רשויות המס, בעל כורחם. לטובת קבלת נתון הוכחת ה-"תושבות" קיימות דרישות שונות מצד הבנקים אשר הלכו והתהדקו ככל שהשנים עברו. בעבר הסתפקו הבנקים בהגשת חשבונות מים וחשבונות חשמל של הלקוח, לשם קביעת תושבות. כיום לא די בכך, הבנק דורש חתימה על הצהרה מיוחדת ומפורטת בדבר התושבות ודורשים בנוסף הגשת "אישור תושבות לצרכי מס" במטעם המדינה עליה מצהיר הלקוח כתושב. יש לשים לב כי במסמכים הללו, שעליהן חותם בעל החשבון, מצוין מפורשות כי דיווח שאינו נכון הנו בבחינת עבירה פלילית.
סוגיה משמעותית – משנה חיים
מניסיון השנים האחרונות, במקרים מגוונים של לקוחות המגיעים אלינו בעניין זה, סוגיה זו של רישום התושבות בבנק הופכת למשמעותית ובעלת משקל בתחום הלבנת ההון והמס – הלקוחות פועלים באופן אקטיבי כדי להשפיע על השיוך והרישום של התושבות שלהם, תוך כדי ביצוע שינוים מהותיים בחייהם בכדי שיתאפשר להם עדכון רישום התושבות שלהם בבנק כזה או אחר. ובכדי להבטיח כי הבנק לא ייצטרך לדווח על החשבונות שלהם למדינה אחרת. מלבד החשש הכספי שיכול להסתכם בסכומי כסף גדולים, העובדה שמדובר בעבירה פלילית מחריפה את הבהלה ואת הצורף לנקוט בפעולות אקטיביות ולא להמתין ולקוות שלא "יתגלה הסוד". מהניסיון כיום בשטח לא מעט יהודים אשר עלו לישראל ממדינות כמו צרפת, שוויץ או רוסיה ומדינות רבות אחרות עומדים כרגע בדילמה לא פשוטה לגבי חשבונות הבנק שלהם בארץ ובמדינה ממנה הגרו – חשבונות שלא מדווחים במדינה ממנה הגיעו. חלקם אף ניסו לבצע פעולות כאלו ואחרות כדי למנוע מצב שהבנק ידווח עליהם למדינת המקור ממנה עלו. לעיתים אנשים אלו פעלו מבלי לדעת כי הפעולות הללו גבוליות או בלתי חוקיות ואף פליליות. הן נעשו אולי מתך תחושת חוסר אונים "להצלת המצב" אך קיימת בעיה קשה בניסיון להטעות את הבנק ולגרום לו לדווח על החשבון למדינה שונה מזו שבפועל מהווה את מדינת התושבות של הלקוח. בחלק מן המקרים "תושבות המס" הנה עניין הנתון לפרשנות, אך בכל מקרה יש להגיב למכתבים המתקבלים, לשקול הליך של גילוי מרצון במדינת התושבות, ולהימנע מחשיפה לפלילים.
זהו קצה קרחון של תופעה שתלך ותגבר, וחשוב לדעת על כך מבעוד מועד. המידע שיועבר בין המדינות השונות ייתן לכל מדינה תמונה מלאה לגבי נכסים או חשבונות ממדינות אחרות שמוחזקים בידי תושביה. יש להבין כי אם רשות המיסים מגלה נכס או חשבון שנמצא בחוץ לארץ ואינו מדווח לרשויות המס, לפי חוקי מדינת ישראל מדובר בעניין פלילי ומלבד הסיכון הכלכלי אזרח שמחזיק חשבון או נכס כזה חשוף לסיכון של מעצר בהליך פלילי, כך גם התעלמות ממכתבים אלה לא תועיל, הבנק יתנהל מתוך הנחה כי כל עוד לא דווח אחרת המידע שברשותו הינו המידע הנכון, ומידע זה יימסר לרשויות המס.