מאת:

זכותו של נושה מובטח ליהנות מהפסדי הון של חייב

נושה מובטח אינו זכאי לקזז את הפסדי ההון שנוצרו לחייבים מחמת מימוש נכסים במסגרת הליך פשיטת רגל, כנגד חבותו במס שבח הנוצר עקב מימוש הנכסים המשועבדים. היה על הנושה המובטח לנסח את שטר המשכנתא באופן שבו יכלול התייחסות מפורשת לזכותו ליהנות מהפסדי הון בגדרם של נכסים משועבדים.

 

ביום 12.3.2019 קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו[1], בעניין בקשת הנאמן על נכסי החייבים יעקב ומיכה הוניגמן (להלן: "החייבים") לעשות שימוש בהפסדי הון מחמת מימוש נכס מקרקעין לטובת קופת הפש"ר, כנגד בקשת בנק מרכנתיל, נושה מובטח של החייבים במשכנתא על מקרקעין, (להלן: "נושה מובטח") כי כתוצאה ממימוש המשכנתא נוצר הפסד הון לנושה המובטח וזכותו לקיזוז הפסד הון זה כנגד מס שבח. בשל חובות של החייבים, ביקש הנושה המובטח לממש את נכס המקרקעין המשועבד לטובתו, כאשר טוען הנושה המובטח כי בשל מימוש נכס המקרקעין, נוצר לו הפסד הון ועל כן, זכאי הוא לקיזוז הפסד הון זה כנגד מס שבח. מנגד, סבר הנאמן כי אין לנושה המובטח כל זכות לקיזוז הפסד רווח הון כנגד מס שבח שכן, מדובר בנכס של החייבים עצמם וכתוצאה מכך, יש לצרף נכס זה לקופת הפש"ר ולטובת הנושים של החייבים. טענה זו ביסס הנאמן, בין היתר, על מספר פסקי דין[2] שדנו בסוגיה, בהם נקבע כי הפסדי הון והזכות לקזזם אינם נכללים בנכסים המשועבדים לטובת הנושה המובטח.

 

בית המשפט המחוזי, מפי כבוד סגן הנשיא, השופט חגי ברנר, בחן את טענות של הנושה המובטח וכן את הטענות של הנאמן, וקבע כי דין הדין עם הנאמן. בין היתר, נקבע כי הנושה המובטח, בהיותו נושה מקצועי מיומן ומתוחכם הנעזר בליווי צמוד של עורכי דין, היה צריך לנסח את שטר המשכנתא באופן בו היא כוללת התייחסות מפורשת לזכותו ליהנות מהפסדי הון בגדרם של נכסים משועבדים. משעה שהנושה המובטח לא עשה זאת, אין לו אלא להלין על עצמו. כן התייחס בית המשפט לפסיקה שהובאה על ידי הנאמן וקבע כי גם במקרה זה, "הפסד ההון הוא נכס של החייב ואיננו נכלל תחת השעבוד לטובת הנושה המובטח"[3]. כן הוסיף לעניין זה כי, "כאשר עסקינן בהליכי פשיטת רגל, ראוי ליתן פירוש דווקני לתנאים הנדרשים לשם הכרה בנשייה מובטחת, משום שכל פרשנות במרחיבה את מעכל הנשייה המובטח, פוגעת בהכרח בנושים האחרים"[4].


[1] פש"ר 43694-03-18 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח', פש"ר 43739-03-18 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' הוניגמן ואח'.

[2] ע"א 7800/10 עו"ד רונן מטרי נ' אליעזר אלקון, ע"א 9060/11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד אייל ארנברג, הנאמן על נכסי החייב אברהם וייס

[3] פסקה 13 להחלטה.

[4] פסקה 14 להחלטה.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

כל עובד אשר השלים שנת עבודה במקום עבודתו זכאי לתשלום דמי הבראה. על מי חל החוק ומהו סכום ההפחתה?

חוות דעת משפטית - מנטרלת חשיפה פלילית

מאת: אלי דורון, עו"ד

כל מהלך עסקי שנעשה מבלי לדווח ומבלי לשלם את המס המתחייב ומבלי להתנהל בשקיפות המתחייבת, אזי עלול הוא להימצא הן בחשיפה פלילית והן בחשיפה אזרחית, והאמור נכון גם למצב בו הוא מתנהל כעצמאי והן במצב בו הוא מתנהל כחברה.

ביטול הפטור ממע"מ על יבוא אישי עד 75 דולר

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה פורסם כי כחלק מהצעדים שמתכנן משרד האוצר לצמצום הגירעון ההולך וגדל בקופת המדינה (בין היתר בעקבות המלחמה), מתוכנן ביטול הפטור ממס ערך מוסף על יבוא אישי מחו"ל עד 75 דולר. - מה המשמעות?

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.