מאת:

העברת זכויות בדירה משותפת להורי אחד מבני הזוג אינה נחשבת העברה ל-"קרוב" לצורך חבות במס רכישה

ביום 22.1.2019 דחתה ועדת ערר למיסוי מקרקעין ערר על השגה שהגישה רחל יעקובוביץ (להלן: "העוררת") כנגד שומת מס רכישה שהוציא מנהל מס שבח ומקרקעין (להלן: "המשיב") בעניין העברת זכויות בדירת מגורים שבבעלות משותפת שלה ושל בעלה, לאביה (ו"ע 7999-08-16 רחל יעקובוביץ נ' רשות המיסים-מנהל מס שבח מקרקעין)

 
רקע כללי
העוררת ובעלה (להלן: "בני הזוג") היו בעלי דירת מגורים יחידה בבאר שבע (להלן: "הדירה בבאר שבע"), ובהמשך רכשו דירת מגורים בתל אביב (להלן: "הדירה בתל אביב"). על מנת ליהנות מהקלה במס רכישה החלה על דירת מגורים יחידה בהתאם לסעיף 9(ג1ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), העבירו בני הזוג את הדירה בבאר שבע ללא תמורה (עוד בטרם שחלפו 18 חודשים ממועד רכישת הדירה בתל אביב) לאביה של העוררת. בני הזוג ואביה של העוררת דיווחו למשיב כי הדירה בבאר שבע שהועברה ללא תמורה ל-"קרוב", שווה 720,000 ₪, ובהתאם לתקנות מס רכישה מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), תשל"ה-1974 (להלן: "התקנות"), שלפיהן, בהעברה בלא תמורה בין יחיד ל"קרוב", יחויב הרוכש בשליש מס רכישה - נערכה שומה עצמית בסך של 19,200 ₪, והרוכש, אבי העוררת, שילם את המס. המשיב סבר כי אין לקבל את השומה העצמית שכן, אבי המערערת לא נכנס בגדר "קרוב" של חתנו, ועל כן, הוציא שומה חדשה שנערכה על פי מתווה רעיוני הבא: העברה ראשונה שבמסגרתה קיבלה העוררת מבעלה את חלקו בדירה בבאר שבע, לגביה נקבע חיוב בשליש מס רכישה בשל קיומה של דירה נוספת בבעלות בני הזוג - הדירה בתל אביב; העברה שנייה שבה העבירה העוררת את מלוא הזכויות בדירה בבאר שבע לאביה, ונקבע לגביה חיוב בשליש מס רכישה. לאור זאת, המשיב דרש מהעוררת תשלום מס רכישה נוסף בגובה 9,610 ₪ בגין ההעברה הראשונה. העוררת השיגה על השומה החדשה שהוציא המשיב אולם זו נדחתה על ידי המשיב ומכאן אפוא ערר זה.
 
טענות הצדדים
העוררת טענה כי יש לראות את אביה כחלק מהתא המשפחתי וככזה יש להכיר בו ככזה העונה על הגדרת המושג "קרוב" משפחה. לדבריה, המחוקק יצר לאקונה משפטית בכך, שהמילה "חם" לא הוזכרה בסעיף ההגדרות בחוק, וזאת בשל כך כי עסקאות בהן צאצאים מבקשים להעביר דירה במתנה להוריהם אינן נפוצות. כן הוסיפה וטענה העוררת כי מחוקק המשנה ביקש לאפשר לשני בני הזוג הנחה בהעברה של דירת מגורים בלא תמורה בין צאצא להורה, וזאת מכוח זכאותו של אחד מבני הזוג. לעניין זה סבורה העוררת כי חלה הפליה בין צאצאים שאין להם בני זוג לבין צאצאים נשואים. מנגד, המשיב חזר על טענותיו שהועלו על ידו בהליך ההשגה, וטען כי החוק אינו קובע חזקה כללית המכירה בבני זוג כתא משפחתי אחד, וכי אביה של העוררת אינו נחשב ככזה העונה על הגדרת "קרוב" לבעלה של העוררת לצורך קביעת מס רכישה. טענה זאת מוצאת עיגון בסעיף ההגדרות שבתקנות, לפיהן המחוקק לא ראה לנכון לכלול בהגדרת המונח "קרוב" גם העברה מאדם לחמו ככזו המזכה בהקלה במס רכישה.
 
דיון והכרעה
יו"ר הוועדה, כבוד השופט גד גדעון, בהסכמת כלל חברי הועדה, קבע כי בהתאם להוראות החוק ולדברי הפסיקה, לא נקבעה חזקה כללית המכירה בבני זוג כתא משפחתי אחד. מקום בו ביקש המחוקק להכיר בבני זוג כתא משפחתי אחד לעניין החבות במס, הוא עשה זאת בצורה מפורשת (כך למשל לעניין הרכישה), אולם במקרה זה, עסקינן במכירה. לעניין טענת ההפליה שהעלתה העוררת, נקבע כי העוררת לא הראתה חוסר סבירות באי הכללת הקרבה של בן הזוג של צאצא ביחס לחמו בהגדרה של "קרוב". לעניין המתווה הרעיוני שקבע המשיב, נקבע כי המשיב בא לקראת העוררת בקביעתו כי חובת המס בגין העברת מחצית הדירה בבאר שבע מבעלה ימוסה שלא באופן המלא כמקובל, אלא שליש מהחבות במס רכישה בלבד, ועל כן, לא נפל פגם בשומה שהוציא המשיב.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

פטור ממיסים ביבוא אישי - להשאיר או לבטל"

מאת: אלי דורון, עו"ד

ברכישה של טובין או קבלת שירות בישראל יתווסף למחיר התמורה גם מס ערך מוסף, אולם, חוק מע"מ קובע כי גם על יבוא של טובין לישראל יחול מס ערך מוסף.

27/11/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

ייעוץ מס לפני ביצוע עסקה

מאת: אלי דורון, עו"ד

עולם המס הינו עולם מורכב ודינאמי. החוק משתנה בתדירות גבוה ואירועי המס, לא אחת, חבויים בתוך המהלך העסקי. בחלק מהמקרים מי מהצדדים כלל לא היה מודע לכך כי יש בנמצא אירוע מס שלא טופל דבר שיכול להביא למצב של עבירות פליליות ואי עמידה בהתחייבות האזרחית כלפי המדינה.

26/11/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

מיסוי לפי המהות האמיתית של הרכוש ולא הרישום

מאת: אלי דורון, עו"ד

במסגרת הדוחות השנתיים המוגשים למס הכנסה, על נישום לפרט בין היתר את רכוש העסק ומהו ייעודו, כלומר האם מדובר ברכוש שהוא חלק מהמלאי העסקי, או שמא מדובר ברכוש קבוע. לסיווג זה השלכות רבות על אופן מיסוי הרווח, ניכוי ההוצאות קיזוז הפסדים ועוד.

13/11/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.