מאת:

ייבוא זהב לישראל - החוקים, הכללים והתקנים

במשך ההיסטוריה ועד לימים אלו ממש, היווה הזהב סחורה חשובה ביותר, כזו המאופיינת בדרך כלל ביציבות מחירים. ככלל, משיקולים של מדיניות כללית, החל מרצון לעודד תעשיות מקומיות בתחומים מסוימים, דרך רצון למנוע רכישה של סחורות ממדינות עוינות וכלה במקרים בהם המדובר במוצר בעל אופי מיוחד כגון נשק או סמים, מטילה מדינת ישראל חובת הוצאת רישיון לגבי יבוא סחורות או מוצרים מסוימים מארץ אחרת.

 

על מנת ללמוד האם נדרש רישיון יבוא או אישור כלשהו אחר בעבור הטובין המיובא, כמו גם על מנת לדעת מהו גובה המכס ומס הקנייה המוטלים בגינו, ראשית יהא לדעת כיצד הטובין מסווגים בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשע"א-2011 (להלן: "צו תעריף המכס"). לעניין זה יודגש, כי סיווגם הנכון של הטובין הינו המפתח לקביעת שיעורי המיסים, הצורך באישורים שונים, רישיונות, תקנים וכיוצא באלה לעניין יבוא טובין. בהתאם לצו תעריף המכס, זהב מסווג תחת חלק 14, פרק 71 (פנינים טבעיות או מתורבתות, אבנים יקרות או יקרות למחצה, מתכות יקרות, מתכות מוצמדות למתכת יקרה ופריטים מהן; חיקויי תכשיטים; מטבעות), פרט 71.08 – זהב (לרבות זהב מצופה פלטינה) בצורתו הגולמית (UNWROUGHT) או בצורות מעובדות למחצה או בצורת אבקה. סעיף 2(א) לצו יבוא חופשי, התשע"א-2011 (להלן: "צו יבוא חופשי") קובע כי "על אף האמור בצו מתן רשיונות יבוא, 1939, מותרים ביבוא כל הטובין המסווגים בפרקים 1 עד 97 ובפרטים 201, 207, 210, 212, 414, 611, 614, 616, 622, 628, 807, 816 ו-825 שבתוספת הראשונה לתעריף המכס, למעט אלה אשר יבואם אסור לפי צו המכס ואלה המפורטים בתוספת הראשונה, שלגביהם חלה חובת הצגתו של רישיון יבוא."


בענייננו, פרט 71.08 אינו מוזכר בתוספת הראשונה לצו יבוא חופשי, ועל-כן ניתן לייבא זהב ללא צורך ברישיון. כמו כן, סעיף 2(ב) לצו יבוא חופשי קובע כדלקמן: "הטובין המפורטים בתוספת השנייה מותרים ביבוא אם הומצא אישור או התקיימו התנאים כמפורט בטור ג' בטבלה שבתוספת השנייה (להלן - המצאת אישור או עמידה בתנאים), והיבואן צירף את האישור לרשימון היבוא." בענייננו, פרט 71.08 אינו מוזכר בתוספת השנייה לצו יבוא חופשי, ולכן ניתן לייבא את הזהב ללא כל אישור או עמידה בתנאים כלשהם. על מנת לדעת מהו גובה המכס ומס הקנייה המוטלים בגין יבוא זהב,עלינו לפנות לצו תעריף המכס. בהתאם להוראות צו תעריף מכס היבוא טובין המסווגים תחת פרט 71.08 פטורים ממכס, ממס קניה ומתמ"א (תוספת מכסת אחוזים). במסגרת סעיף 12א לחוק התקנים, תשי"ג-1953, העניק המחוקק למכון התקנים רשות סטטוטורית לבחינת מידת התאמתו של "מצרך לתקן או לתקן רשמי" ואגב כך, במידת הצורך, לתת תעודת בדיקה שיהא בה כדי לשמש ראיה לאמיתות תוכנה, זאת כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. מכוח הוראה חקיקתית זו נקבעו, במסגרת חקיקת משנה, הוראות התקנים (בדיקת מוצרי זהב), תשכ"ז-1966 (להלן: "הוראות התקנים"),במסגרתן נקבע כי על אדם שעסקו או חלק מעסקו הוא בייצור מוצרי זהב או במכירת מוצרי זהב, חלה חובה למסרו למכון התקנים לשם בדיקת התאמתו לתקן הרשמי (ת"י 299-תמוז תשל"א (יולי 1971) - סימון מוצרי זהב) וזאת ככל ועסקינן במוצר זהב שמשקלו עולה על חצי גרם.


במצב דברים בו ימצא מכון התקנים, כי טוהר הזהב של מוצר-זהב שנבדק על ידיו מתאים לסימן הטוהר שהוטבע עליו או על לוחית-מתכת צמודה אליו, יטביע עליו סימן אימות מתאים מבין הסימנים שבתוספת, שנרשמו או שיירשמו כסימנים מאושרים על פי פקודת סימני המסחר, 1938. מכון התקנים רשאי להטביע על מוצרי זהב שנבדקו על ידיו סימנים נוספים המציינים: את המקום בו נעשתה הבדיקה; את השנה בה נעשתה הבדיקה; את משקלו של מוצר-הזהב.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.1 ע"י 10 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מס הכנסה מבקש מס נוסף, מה עלי לעשות?

מאת: אלי דורון, עו"ד

תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.

מכירת מניות בחברה - מדריך מקיף לפי הדין הישראלי

מאת: אלי דורון, עו"ד

להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.

מיסוי חברות מעטים ובעלי מניות על "רווחיות עודפת"

מאת: אלי דורון, עו"ד

מדובר לא פחות מרעידת אדמה, סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.