9/1/2019
יופחת המס שעל שלמה ריזמן לשלם בגין מכירת מניות לאלביט
ביום 30.12.2018 התפרסם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בלוד, בו התקבל ברובו ערעורו של מר שלמה ריזמן (להלן: "המערער") כנגד החלטת פקיד השומה כפר סבא (להלן: "המשיב") לעניין אופן מיסוי רווח הון שנצמח ממכירת מניות בחברה (35155-10-14 שלמה ריזמן נ' פקיד שומה כפר סבא).
המערער, מהנדס בהשכלתו, ייסד בשנת 1986 את חברת "אזימוט טכנולוגיות בע"מ" (להלן: "אזימוט"). אזימוט עסקה בפיתוח, ייצור שיווק ומכירה של מערכות להרכשת מטרות ניווט לווין, אלקטרו-אופטיקה ותקשורת נתונים לשימוש צבאי ואזרחי. המערער שימש כיו"ר דירקטוריון באזימוט והחזיק ב-56% ממניותיה באמצעות חברה שבבעלותו, "ש. ריזמן בע"מ" (להלן: "המערערת"). 25% ממניות אזימוט הוחזקו בידי הציבור בבורסה והיתרה הוחזקה בידי משקיעים זרים. לימים, בשנת 2009, החל מו"מ בין חברת "אלביט מערכות בע"מ (להלן: "אלביט") לאזימוט למיזוג בין החברות. אלביט רכשה 25% ממניות שהוקצו לציבור ונסחרו בבורסה וכן 19% ממניות שנמכרו למשקיע זר והמו"מ נסב סביב רצונה של אלביט לרכוש את מלוא הזכויות המוחזקות בידי המערער. בתחילת שנת 2010 נחתם הסכם בין חברת אלביט לחברת אזימוט לפיו אלביט תרכוש את מלוא הזכויות של המערערת באזימוט תמורת 115 מיליון ₪. בנוסף, בהסכם, התחייב המערער להעביר את המוניטין האישי שלו לאלביט.
טענות הצדדים
המערער והמשיב נחלקו בשלוש סוגיות עיקריות והן כדלקמן:
-
האם על המערער לשלם מס בגין רווח הון שנצמח ממכירת הזכויות באזימוט בשיעור 25% כעמדת המערער, או שיש להחיל את שיטת "הפיצול הלינארי" כעמדת המשיב.
-
האם יש למסות את העסקה באופן אחיד בגין מכירת מניות כעמדת המשיב, או שמה יש לפצל את העסקה כך שחלקה שולם בגין מוניטין אישי של מערער.
-
מה הוא מועד אירוע המס, האם ביום חתימת ההסכם בתחילת שנת 2010 כטענת המשיב, או שהמועד הקובע יהיה בשנת קבלת התקבולים בפועל כעמדת המערער.
דיון והכרעה
בית המשפט המחוזי, מפי כבוד השופט אחיקם סטולר, בחן את הוראות החוק לעניין שיעורי המס שעל המערער לשלם בגין רווח הון ממכירת המניות וקבע כי במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], שנכנס לתוקף סיום 1.1.2006, המחוקק ביקש לתקן את חוסר האחידות, המורכבות וחוסר הוודאות שנוצר בעקבות תיקון 132 לפקודת מס הכנסה. לפיכך, ברור כי טענת המשיב לאופן חישוב בשיטת הפיצול הלינארית שמקורה בתיקון מספר 132 לא תביא לרצונו של המחוק בתיקון 147 כאמור. לאור זאת נקבע כי כל רווח ההון שנצמח יחויב במס בשיעור של 25% (בעל מניות מהותי) ואין להחיל עליו את שיטת הפיצול הלינארית כטענת המשיב.
לעניין טענת המוניטין, קבע בית המשפט כי ההלכה הפסוקה (בעניין שרון) קובעת כי במקרים חריגים בהם היחיד מהווה "כוח משיכה" כלפי לקוחו, יכול להיות מוניטין נפרד משל התאגיד. במידה ותנאי זה מתקיים, יש לבדוק באם מוניטין זה בא לידי ביטוי בהסכם בין הצדדים. במקרה שלפנינו, נראה כי שני התנאים מתקיימים שכן, המערער מכר לאלביט את המוניטין האישי שלו הוא ועל כן ובהתאם לשומה העצמית שהגיש המערער, כ-13% מהשווי הכולל של אזימוט ו-25% מהתמורה ששולמה למערער מהווה תמורת מוניטין והיא נועדה לשפותו בגין רכיב זה. לעניין מועד אירוע המס, בחן בית המשפט את הפסיקה הנהוגה וקבע כי קיימת מגמה ברורה לפיה אירוע המס והחבות במס הם בשלב של כריתת החוזה שכן, במועד זה מקבלת העסקה תוקף משפטי וניתנת לאכיפה. לעניינו, נקבע כי אישור המיזוג וחתימת ההסכם משקים את השתכללות עסקת המכירה. על כן, יום 14.3.2010 בו אושר הסכם המיזוג למכירת מניות אזימוט לאלביט על ידי האסיפה הכללית, מהווה את מועד אירוע המס.